אנרי ברביס

אנרי ברביס
Henri Barbusse

ציור דיוקן מאת ריז'יק (ריאיץ') בשנת 1928
לידה	17 במאי 1873 אנייר-סיר-סן, צרפת
פטירה	30 באוגוסט 1935 (בגיל 62) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	פר לשז, Grave of Henri Barbusse
שם לידה	Adrien Gustave Henri Barbusse
מדינה	צרפת
זרם ספרותי	ספרות פועלים
יצירות בולטות	יומן המלחמה
שפות היצירה	צרפתית
אירועים משמעותיים	שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) הלוויה (7 בספטמבר 1935)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של צרפת
בת זוג	אליון מנדס
פרסים והוקרה	פרס גונקור (1916) קונקור ז'נרל צלב המלחמה 1914–1918
חתימה

אנרי ברביס (בצרפתית: Henri Barbusse‏; 17 במאי 1873 – 30 באוגוסט 1935) היה סופר, פובליציסט, ועורך. פעיל קומוניסטי ופציפיסט צרפתי. מזוכי פרס גונקור.

ביוגרפיה

ברביס נולד ב-1873 בצרפת, באנייר-סיר-סן, קרוב לפריז, כאמצעי מבין שלושה ילדים ובן יחיד. אביו, אדריין ברביס, עיתונאי ומבקר תיאטרון צרפתי, בוגר לימודי תאולוגיה בז'נבה היה צאצא למשפחה פרוטסטנטית מהרי סוון בדרום צרפת ולאם אנגלייה, אן ברביס לבית בנסון, הוא התייתם מאמו לפני שמלאו לו שלוש שנים, ואז עבר לגור עם אביו ברובע מונמארטר בפריז. אביו התחתן בשנית. ברביס למד בבית ספר קלוויניסטי בפריז. בשנים 1884–1891 למד ב"מכללת רולן", בה היו לו מורים דגולים כמו סטפאן מלארמה, פייר ז'נה ואנרי ברגסון. אחרי מבחני הבגרות בספרות ובמדעים, למד ברביס בסורבון לתואר ראשון בספרות. זכה בתחרות שירה של העיתון "ל'אקו דה פארי", אז בניהולו של קטול מנדס. הכרותו עם מרסל שווב ועם מנדס פתחה בפניו את דלתות החוגים הסימבוליסטים. בשנים 1893–1894 שירת ברביס בצבא בקומפיין וב-1898 התחתן עם אחת הבנות של קטול מנדס ושל המלחינה אוגוסטה הולמס, אליון מנדס (Helyonne Mendès).

בשנת 1914, בגיל 41, התגייס בהתלהבות לצבא הצרפתי, כדי להשתתף במלחמת העולם הראשונה ושירת בחזית במשך 17 חודשים, עד סוף 1915. ברביוס פרסם כבר ב-1908 את הנובלה L'Enfer (התופת) אך לפרסום זכה ב-1916, לאחר פרסום הרומן Le Feu (האש), המבוססת על ניסיונו בשדה הקרב. עבור רומן זה זכה בפרס גונקור היוקרתי. ב-1918 נסע לברית המועצות, שם הצטרף למפלגה הבולשביקית. ב-1923 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית ובהמשך היה פעיל מאוד בקידום התעמולה והמטרות הקומוניסטיים. ב-1927 נערך במוסקבה קונגרס של ידידי ברית המועצות וברביס השתתף בו.

ב-1928 ייסד שבועון בינלאומי בשם Monde ועמד בראשו עד מותו ב-1935.

ב-1932 הוא עמד בראש הקונגרס העולמי נגד מלחמה אימפריאליסטית, שנערך באמסטרדם. ב-1933 הוא עמד בראש הוועד העולמי נגד מלחמה ופשיזם.

ברביס היה ממעריצי לב טרוצקי ואף הקדיש לו ספר, אך לאחר שטרוצקי הודח מתפקידיו תקף אותו ברביס, הצטרף לתעמולתו של סטלין וכתב ביוגרפיה של סטלין.

ברביס הוביל מתקפה חריפה נגד פנאיט איסטרטי, לאחר שזה פרסם את ספרו וידוי עבור מנוצחים ובו ביקורת על הנעשה בברית המועצות. הסופר לקה בדלקת ראות ב-1935 בזמן אחד מביקוריו החוזרים בברית המועצות, התאשפז בבית החולים של הקרמלין ובגלל דלקת ראות והלך לעולמו במוסקבה. גופתו הובלה לצרפת ונקברה בבית החולים פר לשז בפריז.אנדרה מאלרו נשא נאום הספד בהלווייתו.

מעורבותו בקידום שפת האספרנטו

ברביס לא היה דובר אספרנטו, אלא רק אוהד. בשנת 1922, בחוברת For la Neŭtralismon (!"הלאה הנייטרליות!") שנכתבה על ידי אז'ן לאנטי - מייסד ה- Sennacieca Asocio Tutmonda" (SAT)" כדי להצדיק את קיומה של תנועת האספרנטו של הפועלים, בנפרד מהתנועה ה"נייטרלית", בעמוד השער של החוברת הופיע ציטוט מדברי ברביס: "האספרנטיסטים הבורגנים והסלוניים יתפלאו ויפחדו יותר ויותר מכל מה שיכול לצאת מהקמע הזה: כלי המאפשר לכל בני האדם להבין זה את זה."

ברבויס נבחר גם נשיא כבוד של הקונגרס הראשון של ה-SAT, שנערך בפראג בשנת 1921.

הוא כתב את ההקדמה לקורס הרציונלי לאספרנטו, שפורסם בשנת 1921.

ספרים בתרגום לעברית

• אנרי בארביס - יומן מלחמה - (מכתבים מהחזית) - ספרי משלט - הוצאת ספריית הפועלים (1949)
• הקדמה לספרו של מרסל אוליבייה "ספרטקוס"

אנרי ברביס בספרים ובמדיה אמנותית אחרת

• רחל המשוררת - ממאמר על ספרו "האור" (Clarté)

מוזיקה

"חיבה" (Tendresse) - מונו-אופרה לקול של אישה ותזמורת קאמרית - מאת גארא גאראייב - 1972 - לפי המחזה של ברביס

פרסים והוקרה

• 1916 - פרס גונקור על הספר "האש"
• עיטור צלב המלחמה של צרפת במלחמת העולם הראשונה
• 1933 - חבר לשם כבוד של האקדמיה הסובייטית למדעים

הנצחה

• רחוב ברובע החמישי של פריז נקרא על שמו.
• רחובות נקראו על שמו בערבים רבות בברית המועצות:

אסטרחן, צ'ליאבינסק, בריאנסק, וולגוגרד, יקטרינבורג (בזמנו- סברדלובסק), ניז'ני נובגורוד (בזמנו - גורקי), פרם, קומסומולסק על האמור, וורונז', קינשמה, רוסטוב על הדון, קרגנדה, לוגנסק, מגניטוגורסק, קרסני לוץ' בין 1992-1941 הרחוב אריסטיד בריאן בריגה, לטביה, נקרא "אנרי ברביס"

• עד 2016 הרחוב יורה זויפר בחרקוב, אוקראינה נקרא "אנרי ברביס"
• משנות ה-1950 עד 2018 גם רחוב בקייב נקרא על שמו, כיום רחוב וסילי טיוטיוניק
• בדצמבר 1936 גדוד שהיה חלק מהבריגדה הבינלאומית ה-14 בצבא הרפובליקני במלחמת האזרחים בספרד קרא לכבודו "הגדוד אנרי ברביס".
• באתר טירת איסי באיסי לה מולינו בצרפת קיים פארק על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנרי ברביס בוויקישיתוף

• אנרי ברביס, ברשת החברתית Goodreads
• אנרי ברביס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אנרי ברביס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אנרי ברביס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אנרי ברביס (1873-1935), דף שער בספרייה הלאומית
• ביוגרפיה קצרה באתר ארכיון המחוז סן דני-סן, קרן אנרי ברביס-אנט ויטל
• באתר bookwiki