אנרי פרנאן דנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Henri F Dentz.png

אנרי פרנאן דנץצרפתית: Henri Fernand Dentz;‏ 16 בדצמבר 1881 - 13 בדצמבר 1945), גנרל צרפתי, הנציב העליון מטעם שלטונות וישי בסוריה ולבנון בעת המבצע לכיבושן מידי שלטון וישי ב-1941.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנץ נולד בצרפת בשנת 1881. היה איש צבא מקצועי, בוגר האקדמיה הצבאית סן-סיר בשנת 1909. טיפס בסולם הדרגות, ובשנים 19341937 היה מפקד חטיבה. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מילא תפקידי מטה שונים. בפרוץ המלחמה היה מפקד קורפוס ובשנת 1940 נתמנה למפקד האזור הצבאי של פריז הבירה.

בעת פלישת גרמניה הנאצית לצרפת ולארצות השפלה ב-10 במאי 1940, היה דנץ, כמפקד אזור פריז, אחראי להגנת העיר. עם תבוסת צרפת מסר דנץ את כניעת פריז לכוחות הגרמניים בפיקודו של גנרל גאורג פון קיכלר, ב-14 ביוני 1940.

דנץ היה משמעתן קנאי, ועם התבוסה המשיך לסור למרותם של שלטונות וישי ולשרת בצבאם. בשנת 1941 נתמנה על ידי שלטונות וישי לנציב העליון בסוריה ובלבנון ולמפקד צבא וישי בארצות אלה שכונה צבא הלבאנט.

בעת המבצע המשולב של בריטניה ושל כוחות צרפת החופשית, שהחל ב-8 ביוני 1941, לכיבוש סוריה ולבנון מידי כוחות וישי, גילו כוחותיו של הגנרל דנץ התנגדות עזה. לאחר כיבוש דמשק ב-21 ביוני 1941 ולאחר המשך התקדמות בעלות הברית נוכח הגנרל ביולי בתבוסת כוחותיו ושלח את נציגיו לעכו להיפגש עם מפקדי בעלות הברית על מנת לסכם את תנאי הכניעה של כוחותיו. את המשא ומתן על הכניעה ניהל הגנרל ז'וזף דה ורדיליאק המפקד הצבאי הצרפתי בלבאנט (דנץ היה, להלכה, הנציב האזרחי), מכיוון שדנץ סירב לנהל משא ומתן עם אנשי צרפת החופשית, ואילו דה ורדיליאק מצא עמם שפה משותפת. על פי הסכם הכניעה הותר לחיילי וישי, וגנרל דנץ בראשם, לשוב לצרפת (מלבד מיעוט של 6,000 איש שבחר להצטרף לכוחות צרפת החופשית).

זמן קצר לאחר הכניעה התברר כי שבויים בריטים שנפלו בידי אנשי וישי במערכה, נשלחו בחיפזון לצרפת שבשלטון וישי. הבריטים חששו כי הם יוסגרו לידי הנאצים. כאשר נתגלה הדבר הושם הגנרל דנץ, ביחד עם קצינים בכירים נוספים, במעצר כבני ערובה. המעצר פעל את פעולתו והשבויים הבריטים שוחררו. דנץ שב לצרפת ומילא תפקיד משני בחשיבותו כיושב ראש הוועדה להענקת אותות הצטיינות. לאחר שצרפת שוחררה מידי גרמניה הנאצית נעצר דנץ, הועמד לדין בפני בית דין צבאי באשמת בגידה ונדון למוות ב-20 בינואר 1945. הגנרל שארל דה גול המתיק את עונשו למאסר עולם והוא מת בכלא זמן לא רב לאחר מכן, בדצמבר 1945.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Julian Jackson, France, the dark years, 1940 - 1945, Oxford University Press, 2003