אנרכיזם בישראל
תנועת האנרכיזם הגיעה לארץ ישראל במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 ופעילה עד היום. חלק משמעותי מן הפעילות האנרכיסטית בישראל מתמקדת במחאות קוויריות, פמיניסטיות, טבעוניות ועוד ומצדדות באופן נחרץ בצד הפלסטיני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצדדים רבים של האנרכיסטים פיוטר קרופוטקין ולב טולסטוי הגיעו לארץ ישראל מארצות אירופה המזרחית, והתיישבו בעיקר בקיבוצים. רוב מתיישבי הקיבוצים האנרכיסטים הגדירו את עצמם מהזרם האנרכו-קומוניסטי.
כיום רוב האנרכיסטים המבקשים לקדם את רעיון "אפס מדינות לשני עמים" – ולבטל באופן מוחלט את מדינת ישראל ואת רעיון המדינה הפלסטינית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההוגים אשר הביאו את הרעיונות האנרכיסטיים לישראל היו בעיקר עולים ממזרח אירופה. הוגים אנרכיסטים אלו הושפעו מיצירתם של הסופרים הרוסיים פיוטר קרופוטקין ולב טולסטוי.
עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 התנועה האנרכיסטית התמקדה ביצירה ספרותית שמייצגיה היו הסופרים אליעזר הירשאוגה, אבא גורדין ויעקב מאיר זלקינד. למרות האופי הסוציאליסטי המשמעותי של תנועת העבודה וההתיישבות הקיבוצית הדומיננטיות באותה התקופה, הממסד הציוני קידם את הקמת המדינה והיו רחוק מאנרכיזם בעיקר. דמות בולטת באנרכיזם הישראלי היה ההוגה מרטין בובר שעלה לארץ והתיישב בירושלים בשנת 1938.
התנועה הפכה לאקטיביסטית יותר עם תחילת תנועת הסרבנות על ידי ישעיהו תומא שי"ק בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60.
בשנות ה-90 הוקמו להקות פאנק רוק בעלות אג'נדה אנרכיסטית כגון נכי נאצה וסמרטוט כחול לבן.
התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשעלו אנרכיסטים יהודים לארץ ישראל, הם התיישבו בעיקר בקיבוצים, מכיוון שהקיבוצים ניהלו אורח חיים סוציאליסטי שיתופי ולעיתים אף אנרכו-קומוניסטי, לעומת ערים או יישובים אחרים דאז.
הקיבוץ קבוצת כנרת הוקם על ידי האנרכיסט הישראלי אהרון שידלובסקי.
רבים מגדירים את הקיבוץ סמר כקיבוץ אשר מקיים את אורח החיים האנרכיסטי עד היום. הקיבוץ סמר הוקם בהשפעתם של אנרכיסטים ברחבי העולם, בדגש על אנרכיסטים יהודים, ועד היום מתקיים בקיבוץ אורח חיים שיתופי המבוסס על עקרונות אנרכיסטיים וקומוניסטיים כאחד. מאיר טורניאבסקי כתב על הקיבוצים: "הם נשארו ציונים יהירים לחלוטין, ולכן מעולם לא היו מוכנים להתפשר על אופייה היהודי היחיד של ישראל", ועל סמר: "אני מרגיש שבסמר הוכח שאנרכיה אמיתית יכולה להתקיים ולהועיל לאנשים שמתרגלים אותה".[1] עם זאת כיום האנרכיסטים מהווים קבוצה קטנה מאוד גם בקיבוצים אלה.[2]
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום האנרכיסטים נחלשו ומהווים קבוצה קטנה מאוד מאוכלוסיית ישראל ואף מהשמאל הרדיקלי. רובם התפרקו ופוצלו. עם זאת, בניסיון לאחד בחזרה את האנרכיסטים לאורך השנים, הוקמו תנועות אנרכיסטיות כגון אנרכיסטים נגד גדרות ותנועת אחדות, הפועלות באופן מחתרתי לרוב.[3]
האנרכיזם הישראלי כיום מתבטא בעיקר במוזיקת הפאנק רוק. להקות פאנק מחתרתיות רבות יוצרות מוזיקה אנרכיסטית ואנטי-ממסדית.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות של האנרכיסטים הישראלים כיום כוללת סרבנות, עד כדי מעצרם וכליאתם,[4] הזזת גדרות של צה"ל, פעילות למען הסביבה, זכויות בעלי חיים ולהט"ב והפעלת סניפי הסברה אנרכיסטיים ברחבי הארץ. האנרכיסטים בישראל לרוב אינם משתמשים באלימות, אך מדי פעם אנרכיסטים נוהגים להצדיק שימוש באלימות או לכל הפחות בהתנגדות פיזית כנגד מי שהם מגדירים פשיסטים או מצדדים בעליונות יהודית (כגון פעילי ארגון להב"ה או פעילי כך).[5]
אנרכיסטים רבים מזדהים עם הרשת הבינלאומית אנטיפה, שאינה מכילה אנרכיסטים בלבד.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום המילים "אנרכיזם" או "אנרכיסטים" משמשות לרוב מילות גנאי כלפי מי שנוהג להתפרע. רבים המצדדים באידאולוגיה האנרכיסטית מתנגדים בתוקף לשימוש זה.[6]
פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום ישנם כמה פעילים אנרכיסטים המתגוררים בישראל. הבולט שבהם הוא יונתן פולק, המייסד של אנרכיסטים נגד גדרות. פעילה אנרכיסטית ישראלית נוספת היא השחקנית נטלי כהן וקסברג, אשר ספגה ביקורת חריפה בשל הסרטון שלה "קקי במקום דם", אשר מציג אותה עושה את צרכיה על 40 דגלי מדינות בעולם (ביניהם דגל ישראל ודגל פלסטין). לטענתה הסרטון הוא נגד לאומיות ולאומנות.[7]
רוב הישראלים האנרכיסטים מתגוררים ופועלים מחוץ למדינת ישראל בשל התנגדותם החריפה למדיניות הישראלית ולכיבוש. ביניהם נועם חומסקי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אנרכיסטים מפגינים בתל אביב -
אנרכיסטים מפגינים בצעדת זכויות האדם הבינלאומית בתל אביב, 9 בדצמבר 2011 -
פעיל אנרכיסטים נגד גדרות מפרק חלק מגדר ההפרדה המיועד למנוע מעבר בלתי מורשה של תושבים פלסטינים
ארגונים אנרכיסטיים שפעלו או פועלים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאבק אחד – קבוצה אנרכיסטית שפעלה למען זכויות בעלי חיים, אך קישרה בינה ובין מאבקים נוספים הקשורים לגזענות, הכיבוש הישראלי וסקסיזם.
- פעולה ירוקה – ארגון סביבה אנרכיסטי. פעל בשנים 1994–2000.
- אנרכיסטים נגד גדרות – קם בשנת 2002 בדגש על התנגדות לגדר ההפרדה.
- תנועת הסולידריות הבינלאומית – ארגון התומך בזכויות לעם הפלסטיני שהוקם בשנת 2001.
- אוכל במקום פצצות – תנועה אקו-אנרכיסטית שהחלה להפעיל סניפים בישראל בתחילת שנות ה-2000.
לקריאה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יסעור (עורך), אנרכיזם – אנתולוגיה, הוצאת רסלינג, 2004.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kibbutz Samar, The Anarchist Library (באנגלית)
- ^ Anarchists in Israel, by Sam Dolgoff, www.marxists.org
- ^ Anarchy in the Jewish State, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Noam Sheizaf, Anarchists: The most important activists on the Jewish Israeli left, +972 Magazine, 2012-07-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ חגי מטר, הלחי השנייה: פעילי השמאל שמתארגנים להגנה מאלימות הימין, באתר שיחה מקומית, 2014-10-07
- ^ Stop blaming everything bad on anarchists, The Washington Post
- ^ Shit instead of blood (באנגלית), נבדק ב-2023-03-26