אסון בית המכס העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המכס העליון
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil.svg
 
בית המכס העליון
בית המכס העליון
המבנה המרכזי במתחם בית המכס העליון

אסון בית המכס העליון התרחש כתוצאה מפיצוץ בונקר תחמושת סמוך לבית המכס העליון שברמת הגולן ב-15 ביוני 1967 (ז' בסיוון ה'תשכ"ז). באסון נספו 11 לוחמי פלוגה ד' מגדוד 13 של חטיבת גולני.

הפלוגה במלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגה ד' הייתה פלוגת מסלול שחייליה התגייסו ארבעה חודשים קודם לכן, בפברואר 1967. הפלוגה, בפיקודו של סגן יעקב דביר (בז'ה), הייתה בשלב ב' של הטירונות. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים ונערכה יחד עם שאר החטיבה באזור אצבע הגליל. בשבועיים שקדמו לתחילת המלחמה התאמנה הפלוגה בשטח אש ממערב לקיבוץ עמיעד ותרגלה בין היתר כיבוש מוצבים מבוצרים.

בתוכנית ההבקעה לרמת הגולן ובהתאם לפקודה הפיקודית "מקבת צפון", הוטל על גדוד 13, בפיקודו של אל"ם פנחס נוי (אלוש), להיות גדוד העתודה החטיבתי. החלטה זו נבעה בין היתר משום שלא היו מספיק זחל"מים לרשות החטיבה. בצהרי יום שישי, 9 ביוני 1967, בשעות הצהריים התקדמו גדודי חטיבת גולני כחלק מההתקפה על המערך הסורי בצפון רמת הגולן. גדוד 12 נע על זחל"מים וכבש את תל פאחר בקרב עקוב מדם, בעוד גדוד 51 נע על זחל"מים וכבש את תל עזזיאת בקרב קצר יחסית.

גדוד 13 הוכנס ללחימה רק בשעות הלילה, כאשר המג"ד עם שתי פלוגות נשלח לכבוש את מוצבי זעורה. הסמג"ד, רס"ן אורי כהן, יחד עם שתי פלוגות נשלח בשחר 10 ביוני 1967 לטהר את הכפר בניאס. פלוגה ד' השתתפה בטיהור הכפר שנמצא ריק. בהמשך היום עלתה הפלוגה ברגל לזעורה ומשם הוסעה באוטובוסים לקוניטרה, אליה הגיעה עם ערב.

יום האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני בשעות הבוקר נשלחו לוחמי הפלוגה לאסוף נשק ותחמושת מהמוצבים שנטש הצבא סוריה באזור בית המכס העליון. אזור זה, על מערך המוצבים והבונקרים שלו, נכבש ב-9 ביוני על ידי גדוד 32 של חטמ"ר 3.

לפלוגה ד' לא נלוו כוחות הנדסה ולא ניתנו הנחיות לגבי הטיפול בתחמושת. כוח של 11 לוחמים נכנס לתוך בונקר תת-קרקעי מדרום לבית המכס העליון. ככל הנראה הבונקר היה ממולכד והתפוצץ עם כניסת החיילים. כל החיילים נהרגו ושרידיהם התפזרו בשטח. שרידי הגופות נאספו על ידי חיילי הפלוגה והוכנסו לשמיכה צבאית אחת שנשלחה לחדר המתים של בית החולים רמב"ם בחיפה.

האנדרטה לזכר 11 חיילי פלוגה ד גדוד 13 גולני שנפלו באסון בית המכס העליון

משפחות החללים קיבלו את ההודעות על מות בנם רק כעבור שלושה ימים. החיילים הובאו למנוחות בקבר אחים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהריה מבלי שמשפחותיהם נוכחות בלוויה. מאוחר יותר הועברו שרידיהם של שניים מן החללים שניתן היה לזהות לבתי העלמין בקריית שאול ובהר הרצל. המשטרה הצבאית חקרה את האירוע ואף הוקמה ועדת חקירה צבאית של קצינים מחיל החימוש, אולם הממצאים לא פורסמו מעולם, ואף להורים השכולים לא נמסרו פרטי האסון.

פרסום והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסון לא פורסם באמצעי התקשורת באותם ימים, ובמשך שנים רק מעטים ידעו על התרחשותו. הפרסום הראשון אודות האסון ניתן בספרו של משה גבעתי, שהיה חייל בפלוגה, שראה אור ב-1990.‏

במשך השנים סירב משרד הביטחון לבקשת המשפחות להנציח את החללים באזור האסון. שמות 11 החללים צורפו לשלט ההנצחה של גדוד 12 המוצב בתל פאחר למרות שלא השתתפו בקרב זה. בשנת 2013 רכש היזם ליאו גלזר את בית המכס העליון כדי להקים בו מלון. גלזר נעתר לבקשת המשפחות והסכים להציב באזור שלט הנצחה לחללים לכשיוקם המלון.[1] ב-15 ביוני 2017, במלאת חמישים שנים לאסון, נחנכה במתחם בית המכס האנדרטה לזכרם של 11 החללים.[2] בטקס חנוכת האנדרטה[3] נכחו בני המשפחות השכולות ומפקדי וחיילי גדוד 13 בעבר ובהווה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, תש"ן-1990, ע"מ 27 - 28.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת רעות, תשע"ג-2013, עמ' 35–54.
  • שאול ובר, ההר שהפך למפלצת, מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 33°00′41″N 35°39′01″E / 33.011261°N 35.650212°E / 33.011261; 35.650212

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]