אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל (2021)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסון הזפת בחופי ישראל
גוש זפת שנמצא בחוף ניצנים, 2021
גוש זפת שהורם בידי מתנדבת לניקוי החופים בחוף ניצנים, 20 בפברואר 2021
סוג דליפת נפט ומוצריו
תאריך התרחשות פברואר 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך התחלה 17 בפברואר 2021
תאריך סיום מתמשך
במדינות או באזורים רצועת החוף של ישראל מראש הנקרה ועד זיקים. חופים בדרום לבנון.
גורם טרם ידוע
נזק פגיעה בים, בחוף ובחיים שבהם. סגירת הים והחוף לציבור לפרק זמן.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל הוא אירוע זיהום ימי ברמה בינונית, שהחל בישראל ב-17 בפברואר 2021 בו נגרם אסון סביבתי (אנ') לחופים, לים ולטבע לאורך כל חופי ישראל בים התיכון[1]. במהלך האירוע נפלטה לחופי ישראל פסולת ימית של זפת שמקורה כנראה במזוט או נפט. מעריכים שהאירוע הוא אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שפגעו בישראל מאז הקמתה, בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת[2][3]. זיהום הזפת פגע גם בחופי דרום לבנון.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בפברואר, בזמן ימי סערה וגלי ים גבוהים במיוחד, החלו להישטף כמויות גדולות של זפת לאורך כ-160 ק"מ מרצועת חוף הים התיכון של מדינת ישראל, מראש הנקרה ועד זיקים[4]. על פי הערכות מדובר בדליפה או השלכה מכוונת של עשרות עד מאות טונות של מזוט ותוצרי נפט מאוניה בלב ים.

המשרד להגנת הסביבה פרסם התרעה שהאירוע יימשך לפחות ביומיים הקרובים והגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B (רמה 2 מתוך 3) - באירוע כזה לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום - התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת), בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית אך לא מוכרז מצב חירום ארצי[5][6].

לדברי המשרד לאיכות הסביבה, לא הייתה בידיו התרעה מוקדמת כלשהי משום גורם או מדינה כלשהי לפני התחלת האירוע ב-17 לחודש, הגם שאמנת ברצלונה מחייבת זאת במקרים של זיהום כזה[7]. בפועל לא ננקטה פעולה בטרם החלו ימי הסערה, ובזמן שהזפת הגיעה לחופי ישראל הסערה לא אפשרה זאת. לאחר מעשה משמשים צילומי הלוויין, שימוש במודל לחיזוי תנועת ים, דגימות הזפת, ונתונים של REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) והסוכנות האירופית EMSA כדי לאתר את הספינה שממנה נשפך הנפט. עיבוד המידע הנ"ל הביא לזיהוי בצילומי לוויין מ-11 בפברואר של כתם שמן כ-50 ק"מ מחופי אשקלון, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, שחשוד כמקור לאירוע[8].

לטענת גרינפיס ישראל, אשר ערכו חקירה עצמאית בשיתוף גרינפיס גרמניה ויחידת המיפוי של ארגון הסביבה הבין-לאומי[דרושה הבהרה] והמבוססת על לוויין סנטינל 1, נצפו ב-11–13 בפברואר כ-10 כתמים החשודים כנפט בקרבת ישראל, בהם נצפו, בנוסף לכתם מ-11 בפברואר הנ"ל, עוד שני כתמים ענקיים בסדר גודל שנע בין 11 ל-20 ק״מ, כ-20 ק״מ בלבד מחופי ישראל ב-12.02 וכתם שומני גדול שזוהה במים הטריטוריאליים של ישראל במרחק של כ-11 ק"מ בלבד מחופי ישראל סמוך לאסדת לוויתן. בנוסף ציינו בנוגע לכתם שזוהה ב-11 בפברואר כ-50 ק"מ מישראל שמאחר ולדבריהם אין מידע לווייני על האזור בימים שלפני, ייתכן שהכתם נוצר מספר ימים קודם[9].

ב-20 בפברואר זיהה מטוס סיור של המשרד להגנת הסביבה מספר כתמי שמן בקרבת חופי חיפה במרחק של כמה מאות מטרים מחוף בת גלים ל-פארק הכט, ופרס במקום ציוד ספיגה[10][11]. עם זאת הכתם לא הגיע לבסוף לחוף, ובסיור נוסף לא נצפה שוב, אך גם לא טופל בעודו בים.

ב-22 בפברואר דווח שהזפת הגיעה לחופי צור בדרום לבנון[12][13]. באותו יום האשימו בלבנון את ישראל כאחראית לאירוע.

הנזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבוע הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבת העוסקת בניקוי זפת עם גוש זפת גדול שנאסף מגושי זפת קטנים יותר, בחוף רחוב יוברט האמפרי בחיפה ביום שישי 26 בפברואר 2021
ניקוי זפת באמצעות מתנדבים בחוף רחוב יוברט האמפרי בחיפה, מבט לדרום לכיוון המכון לחקר הימים והאגמים ביום שישי 26 בפברואר 2021

ב-18 בפברואר נפלט לחוף באזור ניצנים, לווייתן מצוי צעיר, באורך של כשבעה-עשר מטרים ובמשקל 25 טון[14]. בנתיחתו נמצא כי הוא מת כ-14 ימים קודם לכן וכי מותו נגרם מזיהום נפט[15].

באתרים רבים נצפו נזק ותמותה של ציפורים, דגה, צבי ים, חרדונים, סרטני חול ושלל יצורים ימיים וכן לצמחייה. הנזק נגרם בכל שלושת בתי הגידול, במי הים הפתוח, בחולות החוף ובטבלאות הגידוד המצוי באזורים הסלעיים המעטרים את החוף שם מתרכזת מרבית הפעילות הביולוגית. כאשר לאחרון נגרם הנזק הגדול ביותר וגם כזה שהשיקום שלו קשה הרבה יותר[2]. בין המשטחים שנפגעו המצריכים טיפול מקצועי נמנים גם טיילות צמודות חוף ושוברי גלים[16].

מפני שהאירוע התרחש בימי קרה וגשם משמעותיים לא פקדו את החופים מבקרים במהלכו, אך מקצת מהמתנדבים שעסקו בניקוי החופים נזקקו לטיפול רפואי עקב החשיפה לזפת[17].

עם שיפור תנאי מזג האוויר החלו בפעולות ניקוי, אך הניקוי עצמו צפוי לפגוע בתשתית של החוף וגם לפגיעה מיידית בחי ובצומח. כמו כן קיים חשש גדול מפני חלחול המזהמים לקרקע ככל שעובר הזמן[18]. לא ידוע כמה זמן ייקח לשקם את השטח ולכמה זמן יהיה לזיהום השפעות סביבתיות.

בעלי חיים פגועים שנאספו מהחופים נשלחו לטיפול בבתי חולים לחיות בר, ובהם למרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, אך לא הצליחו להציל כמחצית מהצבים.

על משקלו של האירוע אמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "מבחינתנו מדובר באסון הטבע החמור ביותר שאירע בעשרות השנים האחרונות בישראל, הרבה יותר חמור מזיהום הנפט בשמורת עברונה בערבה (2014) ומאסון הזיהום התעשייתי בשמורת נחל אשלים בנגב (2017)"[19].

טרם ניתן להעריך את ממדי הנזק אך ישנן גם הערכות שהנזק והשלמת השיקום ייארכו שנים.

השבוע השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בפברואר, שבוע לאחר תחילת האירוע, פרסמה רשות הטבע והגנים הערכת מצב לפיה, כל החופים עדיין מלוכלכים בזפת[20].

האיסור של הרשויות על ההגעה לחופים לפעילות פנאי נותר, וקיים חשש מפני השפעות הגל החורפי הבא הצפוי בחלוף השבוע על הים והחוף.

הממשלה החליטה שהקרן למניעת זיהום ים תקצה 45 מיליון ש"ח מתוך 120 מיליון הנמצאים בקופתה למימון פעולות השיקום של החופים שנפגעו. עוד הוחלט שהמשרד להגנת הסביבה יגיש בתוך חודש תזכיר חוק בנושא "מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן"[21].

ב-24 בפברואר משרד הבריאות ומשרד החקלאות פרסמו הוראה בדבר איסור שיווק ואכילה של דגים מהים התיכון. פעולה זו ננקטה כמשנה זהירות מאחר שטרם סיימו לבדוק ממצאים על מצב חדירת מזהמים לחיים במים. בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לבדוק זאת גם לאורך זמן בכדי לראות את כתוצאה משקיעת מזהמים מסיסים במים, הייתה פגיעה במארג המזון. בנוסף הובעה דאגה בדבר השפעה על עופות רבים שצפויים לבקר במסלול נדידת האביב בישראל[22]. דגימות המים נשלחו למכון לחקר הימים והאגמים.

במהלך השבוע השני החל הים לפלוט שוב זפת באזור החופים במישור החוף הצפוני[23] ועד מכמורת. רשות הטבע והגנים ציינה שהזפת מצויה עוד במים ובפרט זו הדבוקה לאצות צפויה להיערם בהדרגה בחופים, וכן שכמויות זיהום הזפת ממשיכות לגדול באזורים הצפוניים. בהמשך השבוע החמירה רמת הזיהום בחופים מחיפה ועד דור-הבונים וכן באזור נמל אשדוד עד פלמחים.

רשות הטבע והגנים ערכה סקר ראשוני מתחת למים בשמורות הטבע ראש הנקרה וחוף דור-הבונים ומצאה בהם ריכוזי זפת[24].

ב-26 בפברואר פרסם המכון לחקר ימים ואגמים ממצאים ראשוניים מדגימות מי הים במרחק של עד 17 קילומטרים מחופי ישראל, ובעומק ים של עד 200 מטרים. בדגימות נמצאו סימנים לחומרים שהם נגזרות של נפט היכולים להיות רעילים לסביבה האקולוגית הימית וגם לבני אדם בהם נפתלן ופננתרן[25]. כדי להבין האם לזיהום יש השלכות צריך למדוד את ריכוזו במים ומידע זה טרם נמסר. לא דווח על עצירת עבודת מתקני התפלת מים המשמשים כמקור למרבית מי השתייה בישראל. בנוסף פרסם המכון הערכות ראשוניות לפיהן גודלו של כתם השמן במקור היה 20 קמ"ר.

פעולות המיפוי, הניקוי והשיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת קליטת מתנדבים לניקוי זפת בטיילת לאורך רחוב יוברט האמפרי בחיפה
חיילי צה"ל מנקים זפת בראש הנקרה

בשלב ראשון, עוד בטרם שוך הסערה לגמרי, ניסו בכמה רשויות מקומיות, בהן קריית ים ונווה ים, לנקות את מעטפת החול באמצעות כלים הנדסיים כבדים, אך התברר שפעולות אלו גם מסוכנות לכלים וגם אינן יעילות[26].

לאחר השיפור במזג האוויר ביוזמת התארגנויות התנדבותיות אד-הוק ועמותות סביבה בהן "צלול", "אקואושן", "שומרי הבית" ו"אנשי הים התיכון", בשיתוף פעולה על הרשויות המקומיות וארגוני סביבה, ביום הראשון להפוגה יצאו כ-2,500 אזרחים ועובדי רשויות מקומיות לפעילות ניקוי החופים באופן ידני ובאמצעות שימוש באמצעי מיגון[27]. טיפול בפסולת זפת שנאספה, מתבצע באופן ייעודי שונה מפסולת רגילה.

חלק מהרשויות, כגון הרצליה, הכריזו על מצב חירום אקולוגי. נפתחו חמ"לים עירוניים, ובנוסף לצוותי הניקוי העירוניים גויסו כל עובדי העירייה למשימה. יצאה קריאה לכל תושבי העיר לבוא לסייע והעירייה העמידה לרשות המתנדבים ותנועות נוער הסעות לחופים וציוד על מנת להגיע לתפוקה מהירה ככל הניתן בניקיון[28].

ב-20 בפברואר הודיע הרמטכ"ל אביב כוכבי כי ממחרת יישלחו אלפי חייל צה"ל לסיוע לרשות הטבע והגנים במיפוי, ניקוי והעברת הזפת להטמנה באתרים ייעודים[29].

בימים הבאים הגיעו אלפי מתנדבים בהתארגנויות המחולקות לאזורים, אליהם הצטרפו גם ראשי וחברי מועצות מקומיות, חברי כנסת[30] מתמודדים לבחירות הקרובות, שוטרים, צוותי רפואה, וצוותי חברות פרטיות בהן חברות היי-טק[31]. חמ"ל עמותת "אקואושן" שכבר שנתיים קודם לכן החלה בהכשרת צוותי חירום לכוננות למקרים מסוג זה, שימש כגורם בולט בארגון ותיאום חלוקת המתנדבים. לאחר שבוע של עבודה בחופים כמות הנרשמים במסגרתם עברה את ה-12,000 אזרחים.

נפרסו עמדות מידע לתדרוך וחלוקת אמצעי מיגון כגון: כפפות, נשמיות, ערדליים, חליפות אלבד, מגרפות, אתים ושקיות לאיסוף הזפת והפסולת[32]. באזור החולי התפזרה הזפת בגדלים קטנים מאוד מה שהצריך עבודת ברירה יסודית בכל השטח[33]. איסוף מהיר של הזפת חיוני בטרם היא תתקשה ותידבק לשטח, ובכדי שכמה שפחות מזהמים ישקעו בקרקע וישתחררו במזג אוויר חם אל האוויר לאחר מכן.

רשות הטבע והגנים ביקשה מהציבור להימנע מניקוי החלק הסלעי מזפת מאחר שניקוי לא מקצועי יכול לגרום בעצמו לנזק. הרשות פנתה לחוקרים וגופים ברחבי העולם לבחינת השיטות השונות והקימה לשם כך חוות ניסוי על מנת למצוא את הדרכים לנקות ולשקם את האזור הסלעי[20]. כמו כן נבחנות דרכים לניפוי הזפת הרבה בגודל קטן מרצועת החוף החולית[34].

בראשית השבוע השני לאירוע פרסם המשרד לאיכות הסביבה הערכת כמויות נוכחית, לפינוי 1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת מהחופים. חומר זה מצריך טיפול מיוחד של פינוי ומיון הקרקע מהפסולת, דיגום ואנליזה של החומרים, פינוי של הקרקע והפסולת המתאימה לטיפול ביולוגי כגון במתקנים לטיפול תרמי בפסולת מסוכנת. הטמנה כפסולת מעורבת ביעדי קצה המורשים לטיפול ביולוגי ובמטמנות לפסולת מעורבת[35]. אתר טיפול והטמנה כזה הוא בחברה לשרותי איכות הסביבה ברמת חובב.

ב-24 בפברואר המכון לחקר ימים ואגמים החל בבדיקות מי הים באמצעות רובוט גליידר הפועל כצוללת אוטונומית במים, בהנחיה מהיבשה. תפקידו בין היתר לזהות הידרו-קרבונים (תרכובות של פחמימנים המצויים בנפט), בכדי לאמוד את מידת השפעת המזהמים על איכות מי הים[36].

בראשית השבוע השני טרם התקבלו תוצאות דגימות הזפת שנאספו לאורך כל החופים בכדי לזהות מה החומר או החומרים שמהם נוצרה הזפת, והאם בכל המקומות מדובר באותו חומר. לזיהוי החומר ישנה חשיבות להבנה טובה יותר של סוגי הפגיעה של המזהמים בים בקרקע ובחי, ולתעדוף השיטות לטיפול בחומר ובמה שנפגע ממנו[37].

לטענת חוקרים מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אשר בדקו ביוזמתם דגימות זפת מחוף בת ים שנאספו ב-20 בפברואר, מקורה של הזפת ככל הנראה מנפט גולמי ולא מוצר זיקוק אחר[38].

ב-25 בפברואר פרסם המשרד להגנת הסביבה כי החלו בניסוי חופי בשמורת ראש הנקרה, בשימוש בחומר המיוחד להסרת נפט, כאשר הם בודקים את מידת יעילותו בהסרת זפת[39].

שיטת רמזור החופים במהלך השבוע השני החלו להשתמש בשיטת רמזור לסימון מפה דינמית בצבעים, המציינים את מצבם המשתנה של החופים.

  אדום: שטח מזוהם שעדיין לא התחילו בו פעולות הניקוי, או שהתחילו פעולות חלקיות לניקוי החול אך לא החוף הסלעי, כדוגמת ראש הנקרה
  כתום: שטח מזוהם בשלבי ניקוי התחלתיים.
  צהוב: מצב קל. שטח עם זיהום נמוך או בשלבי ניקוי מתקדמים.
  ירוק: קל מאוד.

מצבו של החוף יכול להשתפר בעקבות התקדמות במלאכת הניקוי והשיקום, אך פעולות הים יכולות להחמיר שוב את מצבו[39].

לאחר השלמת סבב המיפוי והניקוי הראשונים שונו צבעי הרמזור במפת המידע כך[40]:

  אדום: זיהום בינוני-כבד
  כתום - זיהום בינוני
  צהוב כהה: קל-בינוני
  צהוב: זיהום קל
  כחול - זיהום קל מאוד
"שובל" (הרון 1)-כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית מהסוג ששימש את טייסת 200 בגיחות המיפוי בעומק הים התיכון.

שר הביטחון, בני גנץ, אישר למשרד להגנת הסביבה להיעזר בחיל האוויר לצורך מיפוי כתמי שמן בים. ב-27 בפברואר בשילוב שימוש במיפוי לוויני ובכלי טיס בלתי מאויש של טייסת 200 אותר חשד לכתם שמן גדול כ-140 ק"מ מערבית לישראל[41]. על-פי מודלי החיזוי לא נצפתה סכנה להגעת הכתם החדש לחופי ישראל. למחרת בוצע מיפוי נוסף באמצעות יחידת הלוויינות של חמ"ן וטייסת 100 של חיל האוויר. צוות חיל האוויר השתמש בטיסה המאוישת במצלמות ויזואליות ותרמיות ונשללה הימצאותו של כתם שמן מערבית לישראל באזור המדובר. גם על-פי מידע מהלווין האירופי סנטינל 2 נשללה הימצאותו של הכתם בים[42][43].

רשות הטבע והגנים וכן ארגוני סביבה ימית שלחו צוללנים לפעולות מיפוי וניקוי תת-ימיות בשמורות טבע ימיות בישראל[44].

חקירת גורמי האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות האירוע פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה. נמצאו לפחות עשר אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן בו נמצאו נתוני כתם הנפט, שתיים הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד הספיקו לבצע בדיקת פתע לאחת מהן ב-18 בפברואר בעודה בנמל אך נשלל קשר שלה לאסון[1]. גם חיל הים הישראלי מעורב בחקירת האירוע, וכן גורמים בין-לאומיים[45].

ב-22 בפברואר הוצא צו איסור פרסום למידע הנוגע לחקירת האירוע ובכללו כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט[46]. מספר ארגוני סביבה, בהם אדם טבע ודין וצלול, מתחו ביקורת על הצו, ואמרו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה"[47].

למחרת, בעקבות התגייסות עיתונאים וכלי תקשורת, העין השביעית וארגון העיתונאים לעתירה בהולה בדבר הצו, אישר השופט שחתם על הצו לערוצי התקשורת לפרסם מידע על הפרשה ובלבד שאיננו מתייחס לפרטים שעלו מהחקירה הרשמית אשר נאסר לפרסום למשך שבוע מחשש לשיבוש חקירה. כמו כן האריך ביום אחד את איסור פרסום שמות שאר האוניות החשודות שטרם פורסמו[48].

ב-27 בפברואר חוקרים ישראלים בדקו האונייה היוונית "מינרווה הלן" המשמשת כמכלית נפט[49]. הבדיקה התבצעה בשיתוף עם משמר החופים היווני בזמן שעגנה בנמל פיראוס, בבדיקה נשלל כי היא מקור הזיהום[50].

ב-01 במרץ פורסם שמספר כלי השיט החשודים באירוע הינו 35. המשרד לאיכות הסביבה בחר בשלב זה שלא לפרסם את תוצאות בדיקת החומר ששימש מקור לזפת לדבריו על מנת לקבל חוות דעת נוספת בשל רגישות הנושא.

בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים הסביבה והבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לפעילות פנאי[51]. בעקבות מגפת הקורונה בישראל בישראל בדיוק הסתיימה תקופת סגר ארוכה. כמו כן יצאה הוראה מהתארגנויות הניקוי בשטח שלא להגיע להתנדבות לא מוסדרת ומפוקחת לניקוי החופים בשל הסיכון מהחשיפה לזפת. וכן פורסמה הערכה שקיים חשש לאיחור פתיחת עונת הרחצה ב-20 במרץ 2021.
  • ב-21 בפברואר התקיימה פגישה מתוכננת מראש, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם השר המצרי למשאבי נפט ומינרלים טארק אל-מולא, בהם דנו בין היתר בסוגיות הנוגעות לפורום הגז של מזרח הים התיכון שמושבו בקהיר, וחברות בו פרט למצרים וישראל גם איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפגישה אמר נתניהו בסיור עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהוא הציע בפני השר המצרי בעקבות האירוע, להתאגד כמה מדינות בכדי לחייב את מזרח אגן הים התיכון להסב את האוניות לשימוש בגז. לדבריו קיימת כבר הטכנולוגיה לכך[52]. בעקבות כך, פרסמה רשות הטבע והגנים שהיא תומכת ביוזמת שר האנרגיה, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, להעביר את הנעת הספינות המגיעות לישראל או משייטות בסביבתה לגז טבעי[20].
  • ב-22 בפברואר האשים ראש הממשלת לבנון הזמני, חסן דיאב, את ישראל בזיהום הזפת בחופי דרום לבנון. כמו כן פנה ליוניפי"ל בבקשה שיפתחו בחקירה ויבחנו סיוע להתמודדות עם הזיהום החמור[53].

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בחברה להגנת הטבע ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון ש"ח בלבד לכוח אדם וציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. תוכנית זו שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד[54].
  • נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ביקרה את המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על אמנת ברצלונה ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו..."[54].
  • בדברי ביקורת על טיפול המדינה באירוע שהושמעו מצד ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה בתחום חקר הים, נאמר שעל אף שכשלושה חודשים לפני האירוע תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה המקומית חוף כרמל, תרגיל התמודדות דומה של אירוע זיהום בחוף מדלקים, התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא הייתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה[55]. כמו כן נטען בדבר חוסר הקצאת משאבים לניתור או קבלת מידע קיים של גורמים מנטרים אחרים, בדבר כתמי נפט ומצב הים בהיבטי זיהום[56].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יובל בגנו, ‏אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2021
  2. ^ 1 2 יהושע שקדי, זפת בחופי ישראל, באתר רשות הטבע והגנים.
  3. ^ אור אליאסון, ‏שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 22 בפברואר 2021
  4. ^ יפעת גליק, אורלי אלקלעי ואיתי שיקמן, זיהום הזפת החמור: כ-160 ק"מ של חופי ישראל נפגעו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בפברואר 2021
  5. ^ שני אשכנזי, ‏אסון אקולוגי שחור: זפת נפלטת לחופי ישראל, מבצע הניקיון החל, באתר גלובס, 18 בפברואר 2021
  6. ^ השרה גמליאל על אסון הזפת: "לא היה ניתן למנוע", 21 בפברואר 2021, ראיון לאולפן ynet
  7. ^ חדשות המשרד להגנת הסביבה מיום 22 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.
  8. ^ אורן שטרנברג, אירוע הזפת בחופים: זוהה כתם שמן בים החשוד כמקור הזיהום, באתר אייס
  9. ^ חקירת גרינפיס חושפת את מחדל ניטור כתמי הנפט ששטפו את ישראל, באתר גרינפיס ישראל, 28 בפברואר 2021.
  10. ^ אילנה קוריאל, אסון הזפת: לפני כשבוע זוהה כתם שמן כ-50 ק"מ מאשקלון, באתר ynet, 20 בפברואר 2021
  11. ^ ירון כרמי, אסון הזפת: תמונה ממטוס – כתם גדול מתקרב כעת לחופי חיפה, באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021
  12. ^ בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התרחשה דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף שכזה לאחר שתחנת הכוח ג'ייה, הנמצאת 30 ק"מ דרומית לביירות, הופצצה על ידי ישראל. דלק בכמות של כ-110 אלף חביות נשפך לים התיכון.
  13. ^ בלבנון מאשימים “ספינה של האויב” גרמה לכתם הנפט, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 23 בפברואר 2021.
  14. ^ יובל בגנו, ‏מת כתוצאה מזיהום? לוויתן ענק נפלט אל חוף ניצנים, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2021
  15. ^ שלומית שביט, ממצאים מניתוח הלוויתן שנפלט לחוף, באתר רשות הטבע והגנים, 21 בפברואר 2021.
  16. ^ קריאה לחברות ניקוי, יבוא ואקולוגיה לטיפול מתמשך בזיהום הזפת בחופים, 28 בפברואר 2021 באתר המשרד להגנת הסביבה.
  17. ^ כרמל ליבמן, ‏זיהום הזפת בחופי ישראל: "יש מספר מאושפזים, מצב חירום אקולוגי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בפברואר 2021‏
  18. ^ דן לביא, ‏הושגה שליטה על זיהום הזפת בים, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2021
  19. ^ יובל בגנו, ‏אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2021
  20. ^ 1 2 3 התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  21. ^ ענת רואה, הקרן למניעת זיהום ים תקצה 45 מיליון שקל לשיקום החופים שנפגעו מהזפת, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2021
  22. ^ דן לביא, ‏בעקבות זיהום הזפת: משרד הבריאות אוסר לשווק דגים מהים התיכון, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2021
  23. ^ נגה כרמי, זפת חדשה הגיע הלילה לחופי חיפה, באתר חי-פה, 24 בפברואר 2021.
  24. ^ דן לביא, ‏אסון הזפת: נמשך הזיהום בחופי הצפון, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2021
  25. ^ יפעת גליק, זיהום הזפת בחופים: חומרים רעילים לאדם נמצאו במרחק של 17 ק"מ מישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בפברואר 2021
  26. ^ ארז רביב, ‏בחוף של 200 מטר נאספו 3 טון זפת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בפברואר 2021
  27. ^ ירון כרמי, אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות, באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021.
  28. ^ אשר אטדגי, האסון האקולוגי: מצב חירום הוכרז בחופי הרצליה - קריאה לתושבי העיר לסייע, באתר mynet הרצליה, 21 בפברואר 2021.
  29. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל יסייע לרשות הטבע והגנים במאמץ לניקיון החופים, באתר צה"ל, 20 בפברואר 2021
  30. ^ ליהיא לפיד וח"כ יאיר לפיד בניקיון של זפת בחוף הרצליה, חברי הכנסת גדעון סער ויועז הנדל בניקוי זפת בחופי מועצת חוף הכרמל, חברת הכנסת תמר זנדברג בניקוי זפת בחוף אפולוניה, השר אלון שוסטר בניקוי זפת בחוף ניצנים, ברשת פייסבוק, 21 בפברואר 2021.
  31. ^ הודעת חברת אמדוקס בדף הבית של החברה ברשת החברתית פייסבוק, 23 בפברואר 2021.
  32. ^ רשות הטבע והגנים קוראת למתנדבים לסייע בהתמודדות עם האסון האקולוגי בחופי ישראל, באתר רשות הטבע והגנים, 21 בפברואר 2021.
  33. ^ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שני, 22.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  34. ^ סיכום פעילות מה-24.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  35. ^ "זפת בסערה": שלב הפינוי מהחופים יוצא לדרר!, באתר המשרד להגנת הסביבה, 24 בפברואר 2021.
  36. ^ שני אשכנזי, ‏"אירוע הזפת: תמרור אזהרה למה שיכול היה לקרות אילו היה מדובר באירוע גדול", באתר גלובס, 26 בפברואר 2021
  37. ^ שני אשכנזי, ‏אסון הזפת: מה הסיכוי שהאחראים ישלמו מחיר, ומה יהיה על דגי המאכל בים התיכון, באתר גלובס, 24 בפברואר 2021
  38. ^ שני אשכנזי, ‏בדיקות באוניברסיטה העברית חושפות את מקור הזפת בזיהום החופים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2021
  39. ^ 1 2 המשרד להגנת הסביבה מפרסם את "רמזור החופים" של הים התיכון, 25 בפברואר באתר המשרד להגנת הסביבה.
  40. ^ עדכוני המשרד לאיכות הסביבה ברשת פייסבוק, 25 בפברואר 2021.
  41. ^ דן לביא, ‏אסון הזפת: המכלית ביוון נוקתה מכל חשד, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2021
  42. ^ הודעת המשרד לאיכות הסביבה ב-28.02.21, באתר המשרד לאיכות הסביבה.
  43. ^ לדברי המשרד להגנת הסביבה: "מרבית הזיהויים המגיעים מתצלומי לוויין הם False-Positive, כלומר: הלוויין מאתר הפרעה, אך במרבית המקרים מקורה אינו שמן. הלוויין קולט אנומליות מסוגים שונים שיכולים להידמות לכתם דלק כמו: הבדלי טמפרטורה, מי שיפולים של אוניות המוזרמים בהתאם לכל דין, רחף ים, עשב ים המעורב עם חלקיקים מרחפים במים, פריחת אצות, הבדלי עומק ועוד".
  44. ^ הגל השני: גושי זפת חזרו לכסות בשחור את החופים, 01 במרץ 2021, באתר סרוגים.
  45. ^ יואב זהבי וחן ביאר, אחת הספינות החשודות בזיהום הייתה מעורבת בדליפת נפט גדולה לפני 13 שנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2021
  46. ^ כרמל ליבמן, ‏החלטה חריגה: צו איסור פרסום הוטל על חקירת אסון הזפת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בפברואר 2021‏
  47. ^ אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד, באופן חריג: צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת, באתר ynet, 22 בפברואר 2021
  48. ^ שוקי טאוסיג, "תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם ואין לראות בכך כעניין שיש בו להפריע לביצוע החקירה", באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2021
  49. ^ תוכנית הצינור 21/02/21, אמיר שואן עורך בתוכנית ההצינור בערוץ 13.
  50. ^ שני אשכנזי, ‏המשרד להגנת הסביבה: הספינה מינרווה הלן לא קשורה לאירוע הזפת, באתר גלובס, 28 בפברואר 2021
  51. ^ עדכון ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות: אין להגיע לחופי הים המזוהמים בזפת עד הודעה חדשה, 21 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.
  52. ^ קובץ וידאו ראש הממשלה נתניהו והשרה להגנת הסביבה גמליאל סיירו היום בחוף הים באשדוד לאור מפגע הזפת האקולוגי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:42)
  53. ^ דין שמואל אלמס, ‏הלבנונים מאשימים: "ישראל אשמה בזיהום הזפת", באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2021
  54. ^ 1 2 משה כהן, ‏האסון האקולוגי בחופים: אחרי הנזקים, כעת נחשפים גם המחדלים הרבים, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2021
  55. ^ ענת רואה, אסון הזפת בחופים: "ישראל היתה יכולה למנוע חלק מהנזק", באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2021
  56. ^ כרמל ליבמן, ‏הזיהום בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2021‏