לדלג לתוכן

אסון המטוסים בטנריפה

אסון המטוסים בטנריפה
הדמיית מחשב של המטוסים רגע לפני ההתנגשות
הדמיית מחשב של המטוסים רגע לפני ההתנגשות
תאריך 27 במרץ 1977
מיקום נמל התעופה לוס רודאוס, טנריפה, האיים הקנריים, ספרד
גורם טעות אנוש
קואורדינטות 28°28′53.94″N 16°20′18.24″W / 28.4816500°N 16.3384000°W / 28.4816500; -16.3384000
הרוגים 583
פצועים 61
ניצולים 61
המעורבים באסון
כלי טיס 1
כלי טיס בואינג 121–747
מספר זנב N736PA (קליפר ויקטור)
מוצא נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס
יעד נמל התעופה גראן קנריה
חניות ביניים נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי
מפעיל פאן אמריקן
נוסעים 380
אנשי צוות 16
הרוגים 335 ‏(326 נוסעים ו-9 אנשי צוות)
פצועים 61
ניצולים 61
כלי טיס 2
כלי טיס בואינג 747-206B
מספר זנב PH-BUF (ריין)
מוצא נמל התעופה סכיפהול
יעד נמל התעופה גראן קנריה
מפעיל KLM
נוסעים 234
אנשי צוות 14
הרוגים 248 (כולם)
ניצולים אין

אסון המטוסים בטנריפה התרחש ב-27 במרץ 1977 בנמל התעופה טנריפה צפון באי טנריפה. באסון נהרגו 583 בני אדם בהתנגשות בין שני מטוסי בואינג 747, האחד של חברת KLM והשני של חברת פאן אמריקן. זהו אסון התעופה עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר[1]. מהאסון הופקו מספר לקחים אשר הובילו לשינויים בסדרי התעופה, בין השאר הוביל האסון להאצת בניית נמל התעופה טנריפה דרום[2], נמל התעופה העיקרי בטנריפה.

מטוס פאן אמריקן שהיה מעורב בתאונה, כ-22 ימים לפני ההתנגשות

אלה האירועים שהובילו להתנגשות ולאסון[3][4]:

מטוס בואינג 121–747 של חברת פאן אמריקן[5] יצא מנמל התעופה של לוס אנג'לס בטיסה 1736 לנמל התעופה גראן קנריה בלאס פאלמס שבאיים הקנריים, יעד חופשה פופולרי. בשל פצצה שפוצצו בדלנים קנאריים והחשש להימצאות פצצה נוספת בנמל התעופה של לאס פאלמס, הופנתה כל התנועה האווירית ממנו לשדות תעופה קטנים באזור. המטוס הופנה לנמל התעופה טנריפה צפון שבאי טנריפה השכן, נחת בו והמתין לפתיחת נמל התעופה בלאס פאלמס.

מטוס KLM שהיה מעורב בתאונה

נמל התעופה הקטן למדי בטנריפה נאלץ להכיל חמישה מטוסים גדולים שהוסטו ממסלולם. בנמל היה מסלול המראה יחיד. בשל רוחבו המצומצם של מסלול ההסעה המקביל למסלול ההמראה נאלצו המטוסים הגדולים להסיע על מסלול ההמראה, דבר שהיה מהגורמים לתאונה. בנמל עמד להמריא מטוס KLM בטיסת צ'רטר 4805, מדגם בואינג 747-206B, שגם הוא הוסט מנמל התעופה גראן קנריה עקב הפיצוץ. המטוס נשא נופשים שהגיעו מאמסטרדם.

מטוס KLM ואחריו מטוס פאן אמריקן נסעו על מסלול ההמראה לנקודת ההמראה שיועדה להם. הערפל הכבד ששרר במקום הקשה על הראות, וגרם לטייס פאן אמריקן להתמקם ביציאה לא נכונה, הודעות משני המטוסים התקבלו בו זמנית במגדל הפיקוח וכתוצאה מכך, מיסכו זו את זו ולא הובנו על ידי מגדל הפיקוח. בשדה התעופה לא הותקן מכ"ם לניטור מסלולי ההמראות כפי שמקובל כיום. קברניט KLM, יעקב ולדהויזן ואן זנטן, טייס ותיק ומנוסה, שהיה חסר סבלנות לאחר העיכוב הממושך, החליט להמריא על אף התנגדויות מצד מהנדס הטיסה. מטוס KLM החל להאיץ לקראת ההמראה על המסלול שעליו נסע בכיוון הנגדי מטוס פאן אמריקן, מוסתר בערפל. ברגע האחרון הבחין טייס פאן אמריקן באורות מטוס KLM וניסה לסטות, אך היה זה כבר מאוחר מדי. כך גם לא הצליח ניסיונו הנואש של טייס KLM להמריא מעל למטוס האמריקאי. מטוס KLM פגע בחלק העליון של מטוס פאן אם. בהתנגשות נהרגו כל 234 נוסעי ואנשי הצוות של KLM. מתוך 396 בני האדם שהיו על סיפון מטוס פאן אם נספו 335, כתוצאה מהתנגשות, השריפה שפרצה וההתפוצצויות. בסך הכול איבדו את חייהם באסון 583 בני אדם. שני המטוסים נהרסו לגמרי ונמחקו מרשימת המטוסים הפעילים.

אנימציה של ההתנגשות

חקירת התאונה ולקחיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים האירוע - מטוס KLM ניסה להמריא והתנגש במטוס פאן אמריקן שנסע בכיוון ההפוך על מסלול ההמראה

חקירת התאונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה העיקרית לאסון הייתה סדרת טעויות של צוות טיסת KLM, וגם טעות של טייסי פאן אם, בנוסף לשרשרת ארוכה של צירופי מקרים שהתרחשו. בחקירת התאונה התברר שטייס KLM לא הבין את הודעות מגדל הפיקוח וסבר שהוא רשאי להמריא, בעת שהרשאה כזו לא ניתנה. הועלתה הסברה שהקברניט ההולנדי היה להוט להמריא מחשש שאם ישתהה יפר את החוקים המגבילים את שעות העבודה הרצופות המותרות לאנשי הצוות, דבר שהייתה עליו הקפדה רבה ב-KLM.

התגלה גם כי התאונה נבעה מאוסף של צירופי מקרים: איום טלפוני חסר שחר על פצצה נוספת בנמל התעופה גראן קנריה, איחור ביציאת מטוס פאן אם מלוס אנג'לס, זאת נוסף על תנאי הראות הגרועים, ההפרעות בשידור למגדל הפיקוח, וטעויות האנוש של צוותי שני המטוסים.

אסון אווירי זה היה חסר תקדים מבחינת מספר ההרוגים; זהו מספר ההרוגים הגבוה ביותר בתחום אסונות התעופה אי פעם, ומופיע בספר השיאים של גינס[6].

לקחי התאונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהחלפת ההודעות הייתה בשפה חופשית ולא הוקפד על נוהלי דיבור תקינים, לאחר התאונה הוקפדו נהלים אלו. בנוסף, החלו יצרני מטוסים להתקין ציוד ראייה בערפל.

בטנריפה נבנה במהירות רבה נמל תעופה חדש בדרום האי. הנמל החדש הופעל פחות משנתיים לאחר התאונה, בנובמבר 1978. עקב קרבתו לאוקיינוס, נדירים בנמל החדש מצבי ערפל, והוא בנוי טוב יותר לקלוט מטוסים וטיסות רבות.

אנדרטה לזכר הרוגי האסון הוקמה באמסטרדם.

פרק 3 בעונה 15 של הסדרה תעופה בחקירה הוקדש לאסון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Deadliest Aviation Accident Ever - The Tenerife Airport Disaster, r/Damnthatsinteresting, ‏2024-06-14
  2. ^ Attractive Tenerife, Tenerife Airport, Attractive Tenerife, ‏2024-07-30 (באנגלית)
  3. ^ Harro Ranter, Accident Boeing 747-121 N736PA, Sunday 27 March 1977, asn.flightsafety.org (באנגלית)
  4. ^ Harro Ranter, Accident Boeing 747-206B PH-BUF, Sunday 27 March 1977, asn.flightsafety.org (באנגלית)
  5. ^ בשנת 1970 היה מטוס זה ל-747 הראשון בעולם שהוביל נוסעים בטיסה מסחרית
  6. ^ Highest death toll from an aircraft ground collision, Guinness World Records (באנגלית)