אסון חודינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקורבנות האסון

אסון חוֹדִינְקָהרוסית Ходынская катастрофа) היה אירוע של היסטריה המונית שהתרחש בבוקר 18 במאי 1896, בשטחו של שדה חודינקה, בצפון-מערב מוסקבה שבאימפריה הרוסית, במהלך החגיגות לרגל הכתרתו של הצאר ניקולאי השני. כתוצאה מהאירוע נרמסו למוות 1,389 בני אדם.

תקציר האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי השני הוכתר לצאר האימפריה הרוסית ב-13 במאי 1896. ארבעה ימים לאחר מכן, תוכנן להיערך בשדה חודינקה (באותם ימים בשולי העיר מוסקבה) משתה המוני עבור העם, לרגל ההכתרה. בעקבות שמועות שנפוצו, שבאירוע כביכול יחולקו מתנות ומטבעות, המון מכל רחבי מוסקבה והסביבה החל להתקבץ כבר ערב לפני האירוע. לקראת שעה 5 בבוקרו של 18 במאי, כבר נקבצו בשדה חודינקה כ-500 אלף איש. לאחר שבקרב ההמון נפוצה שמועה כי עובדי נקודות החלוקה הארעיות, שהוצבו לכבוד האירוע, מחלקים את המתנות קודם כל למקורבים להם, ולכן לא יספיק לכולם, החלה נהירה המונית לכיוון נקודות החלוקה, בעוד אלה שלא הצליחו לעמוד בקצב, בהם נשים וילדים (חלק מהנוכחים הביאו עמם את כל משפחותיהם) נמחצים תחת רגלי ההמון. 1,800 השוטרים שהוצבו באזור האירוע מבעוד מועד לא הצליחו להשתלט על ההמון. עובדי נקודות החלוקה, שהבינו שההמון עלול למוטט את המבנים הארעיים, ולמחוץ את העובדים תחתיהם, החלו להשליך שקיות מזון לתוך ההמון הדוהר, מה שהגביר עוד יותר את ההיסטריה, והגדיל את כמות הנפגעים.

לאחר האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצאר ניקולאי השני ואשתו עודכנו לגבי האירוע, ובילו את שארית יום ההכתרה בביקור בבתי חולים, שבהם היו מאושפזים חלק מהנפגעים. באותו ערב תוכנן להיערך אירוע חגיגי בבית שגרירות צרפת. הצאר ניקולאי תכנן תחילה לא להשתתף, מכיוון שהוא יכול להיראות כמי שלא שועה לצערם של נתיניו שנפגעו באסון, אולם אחיו הצעירים של הצאר אלכסנדר השלישי, אביו של ניקולאי, שהייתה להם השפעה מסוימת בנושאים מדיניים, גרמו לניקולאי לשנות את דעתו, שכן סברו שתהיה זו סטירת לחי עבור צרפת אם הצאר הטרי לא יופיע לאירוע שעורכים לכבודו, מה שיכול להוביל לתוצאות גרועות משמעותית מאשר הדימוי השלילי שייתכן שידבק בו בקרב העם.

לאחר האסון הוגש סיוע ממשלתי נרחב למשפחות נפגעי האסון, ומספר נושאי משרות ציבוריות הודחו מתפקידם. למרות זאת, הורגשה התמרמרות בקרב העם על ההזנחה של השלטונות ובית המלוכה את פשוטי העם, שלדעת רבים הייתה הסיבה העקיפה לאסון.

מיסטיקנים ניבאו כי העובדה שהצאר לא נמנע מלהופיע באירוע שערכה לכבודו צרפת, תוביל אותו לאבדון. המשורר קונסטנטין בלמונט כתב ב-1905 כי "מי שהחל את שלטונו עם חודינקה (כך מכונה לעתים האסון ברוסיה), יסיים אותו בעלייה לגרדום". הנבואה התגשמה – אף שלא במובנה המילולי – 13 שנים לאחר מכן, ב-1918.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]