אסון לוז'ניקי

אסון לוז'ניקי
תאריך 20 באוקטובר 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אצטדיון לוז'ניקי עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם תדחוקת קהל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 55°42′57″N 37°33′13″E / 55.715833333333°N 37.553611111111°E / 55.715833333333; 37.553611111111
הרוגים 66 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 61 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת מוסקבה רגילה)
 
אסון לוז'ניקי
אסון לוז'ניקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האצטדיון בשנת 2009

אסון לוז'ניקי התרחש ב-20 באוקטובר 1982 באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה, ובמהלכו נמחצו למוות 67 אוהדי כדורגל לפי הנתונים הרשמיים. מקורות אחרים טוענים כי מספר ההרוגים באסון היה כ-340 איש.

האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוקטובר 1982 נערך באצטדיון לוז'ניקי משחק בין קבוצת ספרטק מוסקבה לבין הקבוצה ההולנדית הארלם במסגרת גביע אופ"א. באותו יום שרר במוסקבה מזג אוויר קר מהרגיל לאוקטובר (הטמפרטורה הייתה 12 מעלות מתחת לאפס) ונשבו רוחות חזקות. בשל תנאי מזג האוויר מספר קטן יחסית של צופים הגיע לראות את המשחק – כ-10,000 איש, בעוד קיבולת האצטדיון עמדה על 80,000 מקומות. הנהלת האצטדיון (בתיאום עם המשטרה) החליטה לפתוח לצופים המקומיים רק יציע אחד – היציע המזרחי. משטרת מוסקבה סגרה את כל שערי היציאה מהיציע הזה, בחשבה כי כך יתאפשר לשוטרים לשלוט טוב יותר בקהל הצופים ולתפוס מפירי סדר (אם יהיו כאלה). לאוהדים ההולנדים המעטים (מספרם לא עלה על 100 איש) נפתח יציע נפרד, כדי למנוע מגע בינם לבין אוהדי ספרטק. הסיבה העיקרית להפרדה לא הייתה החשש מעימותים אלימים בין האוהדים, אלא כדי למנוע מהמוסקבאים מפגש חופשי עם אזרחים מערביים.

כמה דקות לפני תום המשחק, כאשר התוצאה הייתה 0:1 לטובת ספרטק ולא נראה כי היא עומדת להשתנות, החלו חלק מהאוהדים לנוע לכיוון שער היציאה היחיד, כדי לחסוך את ההמתנה הארוכה ליציאה בסיום המשחק. בינתיים במגרש השתנתה התוצאה – סרגיי שבצוב, חלוצה של ספרטק, הבקיע את השער השני. חלק מהאוהדים, שכבר היו קרובים לשער היציאה, שמעו את קריאות השמחה של צופים שנותרו באצטדיון והחלו לחזור אל היציע. בדרך הם נתקלו בצופים אחרים שהמשיכו לנוע לכיוון היציאה. כתוצאה מכך נוצרה במקום מהומה בה נלכדו מאות אנשים ללא יכולת לזוז קדימה או אחורה. מדרגות האבן של היציע היו מצופות בקרח (כתוצאה ממזג האוויר) מה שגרם לצופים רבים להחליק ולפול לרצפה, שם הם נרמסו למוות. למרות המהומה שנוצרה המשטרה לא פתחה שערי יציאה אחרים.

לפי האומדן הרשמי (שפורסם רק בשנת 1989) נהרגו באסון 67 אנשים. לטענת המקורות המערביים ומקורות רוסיים בלתי רשמיים נהרגו באסון 340 איש. המשטר הסובייטי שמר על איפול מוחלט בנושא. האירוע לא דווח בשום כלי תקשורת בברית המועצות. רק בעיתון מוסקבאי אחד פורסמה למחרת ידיעה קטנה, בה נאמר כי במהלך משחק הכדורגל אירעה התפרעות של חוליגנים וכתוצאה מכך נפצעו כמה אוהדים. הנספים הובאו לקבורה רק כעבור שבועיים מיום האסון. רק בשנת 1989, בתקופת ה"פרסטרויקה", פורסמה כתבה נרחבת על האסון בעיתון "סובייטסקי ספורט" – עיתון ספורט מרכזי בברית המועצות.

גם שחקני קבוצת "הארלם" והאוהדים ההולנדיים לא ידעו על מה שהתרחש – בסיום המשחק הם הוצאו במהירות מהאצטדיון דרך יציאה צדדית אל האוטובוסים שהמתינו להם בחוץ.

חקירת האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקירה הרשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התובע הכללי של מוסקבה ערך חקירה מזורזת של האסון, שהובילה לפתיחת משפט פלילי בפברואר 1983. הנאשמים היחידים במשפט היו אנשי הנהלת האצטדיון. פעולות המשטרה באירוע לא נחקרו כלל וגם לא נדונו במהלך המשפט. בסופו של דבר המורשע היחיד במשפט היה המנהל האדמיניסטרטיבי של האצטדיון, שנידון ל-18 חודשי עבודות שירות. שאר הנאשמים זוכו.

החקירה הבלתי רשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 ניסו כמה עיתונאי ספורט להכין כתבת תחקיר על האסון. הכתבה פורסמה באוקטובר 1992, לקראת מלאת 10 שנים לאסון. התחקיר התבסס על עדויות של כמה עשרות אוהדים, שנכחו במשחק, ועל עדויות עובדי האצטדיון. נציגי הפרקליטות והמשטרה סירבו לתת מידע כלשהו לעיתונאים. מהתחקיר עולה תמונה הבאה של המתרחש: במהלך המשחק חלק מהאוהדים ביציע התעמתו מילולית עם השוטרים, שאבטחו את המשחק. במקרה אחד הם גם זרקו על השוטרים גושי קרח. המתפרעים "סומנו" על ידי השוטרים, אך הוחלט לעצור אותם רק בתום המשחק, כדי לא ליצור מהומה ביציע במהלך המשחק. על מנת לאפשר שליטה טובה על היוצאים מהאצטדיון וכדי למנוע מאותם מתפרעים "להתערב עם הקהל" ניתנה הוראה להשאיר את שער היציאה (היחיד) פתוח חלקית, כדי לאפשר יציאה בו זמנית של 2 - 3 אנשים. כך, קיוו השוטרים, הם יוכלו לזהות ולתפוס את המתפרעים. לטענת עורכי התחקיר החלטת המשטרה על פתיחה חלקית של שער היציאה היחידי הובילה לאסון.

הנצחת הנספים באסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-20 באוקטובר 1992, במלאת 10 שנים לאסון, הותקנה בסמוך לאצטדיון אנדרטה לזכר הנספים. האנדרטה הוקמה מתרומות האוהדים ומשפחות נפגעי האסון.
  • ב-20 באוקטובר 2007 נערך באצטדיון משחק ידידות בין ותיקי ספרטק מוסקבה לבין ותיקי "הארלם" לזכר 25 שנים לאסון. המשחק הסתיים בתיקו 2:2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]