אסטון מרטין בפורמולה 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטון מרטין
Aston Martin F1 Team
Aston Martin F1.svg.png
בסיס סילברסטון, אנגליה
מנהל קבוצה אוטמר שפנאואר
שם קודם רייסינג פוינט
עונת 2022 בפורמולה 1
נהגים גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
קנדהקנדה לאנס סטרול
קריירת פורמולה 1
מרוץ היסטורי ראשון גרנד פרי הולנד 1959
מרוץ היסטורי אחרון גרנד פרי בריטניה 2022
מספר מרוצים 37
פודיומים 1
נקודות 94
מקום בעונת 2021 7 (77)

אסטון מרטין היא יצרנית רכב בריטית. במהלך השנים לקחה החברה חלק, במגוון צורות, באליפות הפורמולה 1. בשנת 1959 השתתפה אסטון מרטין לראשונה באליפות, ממנה פרשה לאחר שתי עונות. במהלך שנות האלפיים בחנה החברה את האפשרות לחזור לאליפות במספר הזדמנויות. בשנת 2016 חזרה החברה כספונסרית של קבוצת רד בול, שיתוף פעולה שנמשך לאורך חמש עונות.

לורנס סטרול, הבעלים של קבוצת המרוצים רייסינג פוינט, רכש בשנת 2020 16.7% ממניות אסטון מרטין. החל מעונת 2021 מותגה הקבוצה מחדש תחת שם היצרן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסה ראשונה לאליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטון מרטין DBR-4 ששימשה את הקבוצה בעונת 1959

אסטון מרטין השתתפה לראשונה באליפות הפורמולה 1 עם ה-DBR4, מכונית המירוץ הפתוחה הראשונה שלה. ה-DBR4 נבנתה כבר בשנת 1957, אך הופעת הבכורה שלה באליפות נדחתה עד לשנת 1959. העיכוב נגרם בשל העדיפות שנתנה החברה לפיתוח מכונית הספורט DBR1, שלבסוף זכתה במרוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 1959. גרנד פרי הולנד היה המרוץ הראשון בו לקחה הקבוצה חלק. קרול שלבי ורוי סלבדורי דורגו במקומות 10 ו-13, בהתאמה. סלבדורי פרש מהמירוץ בהקפות הראשונות עם כשל במנוע. מכוניתו של שלבי סבלה מאותו גורל בהמשך המירוץ[1][2]. המרוץ הבא של הקבוצה היה גרנד פרי בריטניה בו הפתיע סלבדורי שדורג במקום השני. כשל במערכת ההצתה פגע ברכבו של שלבי, שנאלץ לפרוש לבסוף. סלבדורי סיים במקום השישי, אך לא זכה לנקודות[3]. בהמשך השתתפה הקבוצה בשני מרוצים נוספים, אותם סיימה ללא נקודות.

לקראת עונת 1960 בנתה הקבוצה את ה-DBR5. המכונית התבססה על הדגם הקודם, אך הייתה קלה יותר. עם זאת, המנוע בקדמת המכונית היה כבד והפך את המכונית לאיטית בהשוואה ליריבות בעלות המנוע האחורי. ההשתתפות הראשונה של הקבוצה הייתה רק במרוץ הרביעי של העונה, שהתקיים בהולנד. מכיוון שהמכונית החדשה עדיין לא הייתה מוכנה, הקבוצה שיתפה רק את סלבדורי, שהתחרה עם מכונית מהדגם הקודם. ודורג במקום ה-18. מארגני המרוץ מסרו לאסטון מרטין שהקבוצה תוכל להתחרות, אך הצוות לא יקבל תשלום. בעקבות כך סירבו חברי הקבוצה להתחרות[4]. המכונית החדשה הייתה מוכנה לבסוף לקראת המרוץ בבריטניה וסלבדורי התחרה, כשלצידו מוריס טרנטיניאן. בעיות בהיגוי הובילו לפרישה מוקדמת של סלבדורי. טרנטיניאן סיים את המרוץ במקום ה-11, בפער של חמש הקפות אחרי ג'ק ברבהאם המנצח[5]. חוסר היכולת להיות תחרותי ואי צבירת הנקודות הובילו את אסטון מרטין לפרוש מהאליפות לאחר המרוץ.

בחינת אפשרויות לחזרה ומתן חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד ריצ'רדס, שהוביל את הקונסורציום שניהל את אסטון מרטין ובמקביל היה הבעלים של חברת פרודרייב, בחן בשנת 2006 אפשרות להצטרפות מחודשת של הקבוצה לאליפות בעונת 2008[6]. ריצ'רדס הבהיר כי יש עוד דרך ארוכה עד שאסטון מרטין תוכל לחזור כקבוצה עתמאית וכי הוא בוחן אפשרות לשיתוף פעולה עם קבוצה קיימת[7]. בשנת 2009 הכריז ריצ'רדס בשנית על בחינת האפשרות לחזרה של הקבוצה בשותפות עם קבוצה אחרת החל מעונת 2010. גם תוכנית זאת לא באה לידי מימוש[8].

בין השנים 2016 עד 2020 הייתה אסטון מרטין נותנת חסות של קבוצת רד בול. בשנתיים האחרונות הייתה נותנת החסות הראשית של הקבוצה[9][10]

חזרה לאליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2020 רכש לורנס סטרול, הבעלים של קבוצת המרוצים רייסינג פוינט, 16.7% ממניות אסטון מרטין. לאחר הרכישה הכריז על מיזוג החברות והמיתוג מחדש של הקבוצה כקבוצת אסטון מרטין, החל מעונת 2021[11][12]. אף על פי שהיה לסרחיו פרס חוזה בקבוצה עד לעונת 2022 הוא הוחלף על ידי סבסטיאן פטל שעזב את קבוצת פרארי[13]. חברת קוגניזאנט (Cognizant) הוחתמה כנותנת החסות הראשית של הקבוצה[14].

אחרי פתיחת עונה חלשה יחסית, בגרנד פרי אזרבייג'ן, המרוץ החמישי בעונה, פטל סיים במקום השני וזכה בפודיום הראשון עבור הקבוצה.

תוצאות מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1959–1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שלדה מנוע נהג 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 נקודות מיקום
1959 DBR4 אסטון מרטין RB6 2.5 6L מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית 0
בריטניהבריטניה רוי סלבדורי פרש 6 6 פרש
ארצות הבריתארצות הברית קרול שלבי פרש פרש 8 10
1960 DBR4 אסטון מרטין RB6 2.5 6L ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית הולנדהולנד בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית 0
בריטניהבריטניה רוי סלבדורי DNS
DBR5 פרש
צרפתצרפת מוריס טרנטיניאן 11
מקור:[15][16][17]

2021–2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שלדה מנוע נהג 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 נקודות מיקום
2021 AMR21 מרצדס M12 E Performance 1.6 V6 טורבו בחרייןבחריין איטליהאיטליה פורטוגלפורטוגל ספרדספרד מונקומונקו אזרבייג'ןאזרבייג'ן צרפתצרפת אוסטריהאוסטריה אוסטריהאוסטריה בריטניהבריטניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה הולנדהולנד איטליהאיטליה רוסיהרוסיה טורקיהטורקיה ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל קטר (מדינה)קטר (מדינה) ערב הסעודיתערב הסעודית איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 77 7
קנדהקנדה לאנס סטרול 10 8 14 11 8 פרש 10 8 13 8 פרש 20 12 7 11 9 12 14 פרש 6 11 13
גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 15 15 13 13 5 2 9 12 17 פרש נפסל 5[א] 13 12 12 18 10 7 11 10 פרש 11
2022 AMR22 מרצדס F1 M13 E Performance בחרייןבחריין ערב הסעודיתערב הסעודית אוסטרליהאוסטרליה איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית ספרדספרד מונקומונקו אזרבייג'ןאזרבייג'ן קנדהקנדה בריטניהבריטניה אוסטריהאוסטריה צרפתצרפת הונגריההונגריה בלגיהבלגיה הולנדהולנד איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 9 18[ב]
קנדהקנדה לאנס סטרול 12 13 12 10 10 15 14 16 10 11
גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל פרש 8 פרש 11 10 6 12 9
גרמניהגרמניה ניקו הולקנברג 17 12
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות
  2. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אסטון מרטין בפורמולה 1

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Aston Martin DBR4
  2. ^ 1959 Dutch Grand Prix, MotorSport Magazine
  3. ^ 1959 British Grand Prix race report - A walk-over for British cars, MotorSport Magazine, 18 July 1959
  4. ^ 1960 Dutch Grand Prix race report: Brabham throws kitchen sink (and more) at Moss to win, MotorSport Magazine, July 1960
  5. ^ 1960 British Grand Prix, MotorSport Magazine
  6. ^ "Q & A With FIA President Max Mosley", FIA.com, 28. April 2006
  7. ^ Aston Martin owner rules out F1, BBC, 13 March 2007
  8. ^ Richards keen on Formula 1 return, BBC, 24 April 2009
  9. ^ Red Bull announce Aston Martin tie-up, Formula1.com, 17 March 2016
  10. ^ Aston Martin to become Red Bull title sponsor in 2018, Formula1.com, 25 September 2017
  11. ^ Racing Point set to become Aston Martin works team for 2021, Formula1.com, 31 January 2020
  12. ^ Aston Martin F1 team ‘will need to be competitive from the outset’ says Stroll, Formula1.com, 1 April 2020
  13. ^ Vettel to make sensational Racing Point switch in 2021 as they re-brand as Aston Martin, Formula1.com, 10 September 2020
  14. ^ Aston Martin reveal title sponsor for F1 2021 season, tease green car, Sky Sport, 7 January 2021
  15. ^ Small, Steve (1994). The Guinness Complete Grand Prix Who's Who. Guinness. pp. 333, 352 and 383. ISBN 0851127029.
  16. ^ "Aston Martin - Grands Prix started". statsf1.com. נבדק ב-25 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Aston Martin - Grands Prix not started". statsf1.com. נבדק ב-25 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)