אסטרטגיית זאותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבינה מלאכותית, אסטרטגיית זאותן היא אסטרטגיית משא ומתן בה משתמשים חלק מסוכנים מלאכותיים. מטרתה היא לבדוק את הנכונות להסתכן בקונפליקט. סוכן יהיה מוכן יותר להסתכן בקונפליקט ככל שההפרש בין התועלת שיקבל בהצעתו הנוכחית אל מול התועלת שיקבל בעסקת הקונפליקט נמוך יותר.

כאשר שני הסוכנים משתמשים באסטרטגייה הזו תחת "פרוטוקול ויתור מונוטוני", האסטרטגיה מובילה להסכמה על עסקה שנמצאת בקבוצת המשא ומתן, הקבוצה של העסקאות שהם רציונליות אינדיבידואלית ויעילות פארטו או על עסקת הקונפליקט. אלו הן העסקאות שממקסמות את תוצאת נאש.

אסטרטגיה זו נותחה לראשונה בספר של פרדריק זאותן שפורסם בשנות ה-30 של המאה ה-20.

אסטרטגיה זו היא גם חלק מהתחום של משא ומתן אוטומטי שהוא סוג של אינטראקציה במערכות המורכבות ממספר סוכנים אוטונומיים, שבה המטרה היא להגיע להסכמות באמצעות תהליך איטרטיבי של הגשת הצעות.[1]

ניתן להפעיל משא ומתן אוטומטי למשימות רבות שבהן עוסקים מנהלי משא ומתן אנושיים באופן קבוע, כגון מיקוח וקבלת החלטות משותפת. הנושאים העיקריים במשא ומתן אוטומטי סובבים סביב עיצוב פרוטוקולים ואסטרטגיות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rosenschein & Zlotkin; Jeffrey S. Rosenschein; Gilad Zlotkin (1994). Rules of encounter: designing conventions for automated negotiation among computers. MIT Press. p. 229. ISBN 0262181592.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ P. Faratin, C. Sierra, N. R. Jennings, Using similarity criteria to make issue trade-offs in automated negotiations, Artificial Intelligence, International Conference on MultiAgent Systems 2000 142, 2002-12-01, עמ' 205–237 doi: 10.1016/S0004-3702(02)00290-4
  2. ^ Sarit Kraus, Automated Negotiation and Decision Making in Multiagent Environments, Berlin, Heidelberg: Springer, 2001, Lecture Notes in Computer Science, עמ' 150–172, ISBN 978-3-540-47745-7. (באנגלית)