אסימפטומטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברפואה, מחלה נחשבת לאסימפטומטית או חסרת תסמיניםאנגלית: Asymptomatic) אם המטופל נושא מחלה או זיהום, אך אינו סובל מתסמינים. אפשר שמצב רפואי כלשהו יחווה אצל המטופל כאסימפטומטי במידה והוא אינו מציג את התסמינים הבולטים שבדרך כלל מופיעים.

זיהומים אסימפטומטיים נקראים גם זיהומים "תת-קליניים". מחלות אחרות (כמו הפרעות נפש) עשויות להיחשב תת-קליניות, אם הן מציגות חלק מהתסמינים הנדרשים לצורך אבחון קליני. גם במונח "שקט קליני" נמצא בשימוש.

הידיעה על מצב מסוים שהוא אסימפטומטי חשובה משום ש:

  • תסמינים עלולים להתפתח בהמשך ורק לאחר מכן יידרש טיפול.
  • הוא עשוי להיפתר מעצמו או להיות שפיר.
  • אין חובה כי אדם יעבור טיפול במקרים מסוימים. זה לא גורם לבעיות רפואיות מאוחרות יותר כמו יתר לחץ דם והיפרליפידמיה.[1]
  • יש להיות ערני לבעיות אפשריות: מצב אסימפטומטי של תת-פעילות של בלוטת התריס עלול לגרום לחולה להיות פגיע לתסמונת ורניקה-קורסאקוף או בריברי בעקבות עירוי של גלוקוז.[2]
  • לא סביר כי האדם הנגוע הוא מדבק, ובפחות מ-0.001% מן המקרים הוכח כי הוא עלול באין יודעין להפיץ את הזיהום לאחרים.

דוגמה למחלה אסימפטומטית היא ציטומגלוירוס (CMV) שהוא חבר במשפחת נגיפי ההרפס. ההערכה היא כי 1% מכלל הילודים באוכלוסייה נגועים ב-CMV, אך מרבית הזיהומים אינם סימפטומטיים.[3] בחלק מהמחלות, המרכיב היחסי של המקרים האסימפטומטיים עשוי להיות חשוב. לדוגמה, בטרשת נפוצה מעריכים כי כ-25% מהמקרים הם אסימפטומטיים, כאשר עצם המחלה מתגלה לאחר לידה או במקריות תוך טיפול במחלות אחרות.[4]

מצבים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן ולא יתגלו מצבים אסימפטומטיים עד אשר המטופל יעבור בדיקות רפואיות (צילומי רנטגן או בדיקות אחרות). יש אנשים שעשויים להישאר אסימפטומטיים למשך תקופה ארוכה להפליא; כמו גם אנשים עם סוגים מסוימים של סרטן.

מחלות מסוימות מוגדרות רק באופן קליני, כמו למשל איידס כתוצאה מזיהום נגיף ה-HIV, לכן אין היגיון לייחס את מחלת האיידס כ"אסימפטומטית".

יתר לחץ דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתר לחץ דם זכה לכינוי "הרוצח השקט" בעקבות היותו גורם משמעותי לתמותה, וזאת ללא הופעת תסמינים[5][6]. מדידת לחץ דם מאפשרת גילוי וזיהוי המצב, וכתוצאה מכך גם אפשרי הטיפול הרפואי בו.

מחלת נגיף הקורונה 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת נגיף הקורונה 2019 נתגלתה כמחלה ששיעור רב מתוך נשאי המחלה הם אסימפטומטיים, מה שהיווה קושי בבלימתה ובגילוי מקדי התפרצות במהלך מגפת הקורונה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tattersall, R (2001). "Diseases the doctor (or autoanalyser) says you have got". Clinical Medicine (London) 1 (3): 230–3. PMC 4951914. PMID 11446622. doi:10.7861/clinmedicine.1-3-230. 
  2. ^ Watson, A. J.; Walker, J. F.; Tomkin, G. H.; Finn, M. M.; Keogh, J. A. (1981). "Acute Wernickes encephalopathy precipitated by glucose loading". Irish Journal of Medical Science 150 (10): 301–303. PMID 7319764. doi:10.1007/BF02938260. 
  3. ^ Vinson, B. (2012). Language Disorders Across the Lifespan. p. 94. Clifton Park, NY: Delmar
  4. ^ Engell T (מאי 1989). "A clinical patho-anatomical study of clinically silent multiple sclerosis". Acta Neurol Scand 79 (5): 428–30. PMID 2741673. doi:10.1111/j.1600-0404.1989.tb03811.x. 
  5. ^ ד"ר ארז גרטי, ‏יתר לחץ דם – הרוצח השקט, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
  6. ^ ד"ר איתי גל, הרוצח השקט: כל הדרכים לטיפול ביתר לחץ דם, באתר ynet, 15 בפברואר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.