אסנת שירן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסנת שירן

אסנת שירן (נולדה ב-10 בינואר 1941) היא היסטוריונית, מחנכת וחוקרת ישראלית שהתמחתה בחקר תקופת המערכה לעצמאות וההתיישבות הביטחונית. במהלך פעילותה היא כתבה וערכה ספרים על תולדות כוח המגן העברי, ובמשך שנים רבות היא עוסקת בייזום פרסומים מחקריים בנושאים אלה.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסנת (קלימן) שירן נולדה בי"א בטבת תש"א, 10 בינואר 1941, בקיבוץ עין-גב, להוריה שולמית לבית זילבר ויוסף קלימן. בפרוץ מלחמת העצמאות פונתה עם ילדי הקיבוץ, השוכן בחוף המזרחי של הכנרת, לחיפה. בקרב שניהלו חברי עין-גב להדיפת הכוחות הפולשים מצבא סוריה בימים 10–11 ביוני 1948 נפל אביה בהגנה על קיבוצו. בשנת 1954 נישאה אמה ליצחק טוכמן, אלמן המלחמה. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד עברה המשפחה בפסח 1954 לקיבוץ גבעת-ברנר, שבו השלימה אסנת שירן את חוק לימודיה. בסיום לימודיה בבית הספר יצאה עם בני כיתתה לשנת שירות לפני הגיוס לצה"ל בקיבוץ הצעיר בית-גוברין. בשירותה בצה"ל שימשה מפקדת כיתה ולאחר מכן מפקדת מחלקה בבה"ד 12, בסיס ההדרכה של הח"ן (חיל הנשים).

לאחר שירותה הצבאי נישאה לניסן שירן והזוג הקים את הבית המשפחתי בגבעת-ברנר, שם נולדו שלושת בניהם – יוס, עמוס ושאול שירן. לאחר שנת לימוד אחת במדרשת "אורנים" (1965) המשיכה את לימודיה לתואר "בוגר" בהיסטוריה כללית, תנ"ך, ותעודת הוראה באוניברסיטת תל אביב, וסיימה בשנת 1971 בהצטיינות. בה בעת היא לימדה עד שנת 1977 בחטיבה העליונה בבית הספר המקומי בגבעת-ברנר ואחר כך בבית הספר האזורי "ברנר".

בשנת 1977 עברה משפחת שירן למדרשת שדה-בוקר, ובשלוש שנותיה במקום עבדה אסנת שירן במכון למורשת בן-גוריון ולימדה בבית הספר לחינוך סביבתי. בשנת 1980 השתקעה המשפחה ברמות-השבים בשרון. שנתיים לימדה בבית הספר ע"ש כצנלסון בכפר-סבא והחלה לימודים לתואר "מוסמך" בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהסתיימו ב-1992. בשנת 1983 התחילה את עבודתה במרכז לחקר כוח המגן על-שם ישראל גלילי באפעל. במהלך עבודתה הייתה אסנת שירן שותפה לכתיבת חומרי למידה, למחקר היסטורי, לעריכת פרסומים מחקריים במדיה הדיגיטלית ובמִרשתת, להנחיית חוקרים, לעריכת כתב העת "עלי זית וחרב", ולפעילות בצוות ההיגוי האקדמי ובצוות הדידקטי. בשנת 2012 הייתה שותפה ליוזמת חידוש הארכיון של רמות השבים, נוסף על פעילותה במרכז גלילי לחקר כוח המגן.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתל חי, בגליל – תר"פ : חזית מופת ומורשת, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984, ISBN 9652820075 (הספר נכתב עם אברהם קלוסקי)
  • נקודות עוז : מדיניות התיישבות בזיקה ליעדים פוליטיים וביטחוניים בטרם מדינה ובראשיתה, תל אביב: משרד הביטחון, 1998,‏ ISBN 9650509380 (הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשנ"ח, 1998)

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלי זית וחרב: יהודים וערבים במאבק על ארץ ישראל, כרך ו', תל אביב: משרד הביטחון, תשס"ו (2006)
  • עלי זית וחרב: הזירה הימית מראשית ההעפלה עד ראשית המדינה 1934–1949, כרך ז', תל אביב: משרד הביטחון, תשס"ז (2007)
  • עלי זית וחרב: מלחמה בת 60 – שיח חוקרים, מחקרים ומקורות על מלחמת העצמאות, כרך ח', תל אביב: משרד הביטחון, תשס"ח (2008)
  • סדרת חוברות "עצמאות", אפעל: מרכז גלילי לחקר כוח המגן, בשיתוף עם "הצוות הדידקטי", סדרת חוברות לתלמידים ולמורים אודות המאבק בדרך להקמת המדינה: המאבק בבריטים ושלבי מלחמת העצמאות עד הניצחון והסכמי שביתת הנשק (עד 2015 פורסמו 29 חוברות).
  • ערכות הדרכה ועזרי לימוד של מרכז גלילי לחקר כוח המגן בשיתוף הצוות הדידקטי.
  • מיזם פורטל מורשת במִרשתת: נמצא בהכנה בשיתוף הצוות הדידקטי – מידע על קרבות מלחמת העצמאות בהקשר למקום הגאוגרפי שבו התרחשו.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההתיישבות כגורם ביטחוני לאחר קום המדינה", אריאל, ירושלים: אריאל, 143–144, עמ' 22–27.
  • "התיישבות ביטחונית: תכנונה וביצועה במלחמת העצמאות" בתוך: אמנון מגן (עורך), התיישבות חדשה במלחמת העצמאות, חוברת ג' בסדרת ימי עיון, אפעל: הוצאת המרכז לחקר כוח המגן ה'הגנה' ע"ש ישראל גלילי והחברה להיסטוריה צבאית, 1992, עמ' 7–33.
  • "ברית החרב והשיבולים: הפלמ"ח ותנועות ההתיישבות", בתוך: יחיעם ויץ (עורך), פלמ"ח: שתי שיבולים וחרב, תל אביב: העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי ומשרד הביטחון, תש"ם (2000), עמ' 111–152.
  • "חצי יובל למרכז לחקר כוח המגן מיסודו של ישראל גלילי", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: קו התלם, י"א, ירושלים: כרמל והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, עמ' 266–276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]