אסף חפץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסף חפץ
AssafHefets.jpg
לידה דצמבר 1944 (בן 73)
כפר מנחם, ארץ ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
תקופת שירות 19621997
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
רב ניצב  רב ניצב
תפקידים בשירות
עיטורים עיטור האומץ עיטור האומץ
תפקידים אזרחיים נשיא האיגוד לספורט הניווט בישראל, יו"ר איגוד הטניס בישראל

אסף חפץ (וילין) (נולד בדצמבר 1944) כיהן כמפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל, בשנים 19941997.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפץ נולד בכפר מנחם. התגייס לצה"ל בשנת 1962, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וכן קורס מ"כים חי"ר. חפץ יצא לקורס קציני חי"ר, אותו סיים בציונים גבוהים ושב לצנחנים כמפקד מחלקה. הוא השתתף במלחמת ששת הימים. במהלך מלחמת ההתשה פיקד חפץ על מבצע שפט 47. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[1] ובמהלך הלחימה עמד בראש כוח מאולתר שפעל בחזית המצרית. לאחר המלחמה, החליף חפץ את דורון רובין, והיה למפקד גדוד 202 של הצנחנים[2]. בשנת 1975, במהלך פשיטה על יעדי מחבלים בכפר שובא, עליה פיקד חפץ, נורתה על הכוח אש מרגמות. הכוח נסוג והותיר מאחור מקלע מא"ג. לאור זאת החליט אלוף פיקוד הצפון, רפאל איתן, להדיח את חפץ מתפקידו[3].

בתפקידו הבא שירת כראש ענף לוחמה בטרור במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. בעקבות ניסיונו גויס למשמר הגבול, בדרגת סגן ניצב ומונה למפקד הימ"מ, במטרה להקים ולבנות את היחידה במתכונת חדשה[4].

כמפקד הימ"מ לחם חפץ בחוליית מחבלים בפיגוע כביש החוף ב-11 במרץ 1978, הוא הגיע למקום האירוע לפני הכוחות מיחידתו, ניהל קרב פנים מול פנים במהלכו הרג שני מחבלים ושבה אחד[5]. חפץ נפצע במהלך הקרב ואיבד את השמיעה באוזן אחת. בזכות גילוי אומץ לב בעת הקרב, הוענק לו עיטור האומץ מטעם משטרת ישראל[6]. לאחר שירותו כמפקד הימ"מ, מילא חפץ שורה של תפקידי פיקוד ומטה במשטרה. ב-1981 מונה למפקד היחידה המרכזית במחוז תל אביב. בעת שירותו כמפקד היחידה, הושעה מתפקידו ובהמשך הורשע על ידי בית הדין המשמעתי של המשטרה באי מילוי הוראה, הדלפת מידע מסווג וגילוי דברים הנוגעים לפעולת המשטרה לעיתונאים (בהם לאמנון אברמוביץ') בפרשה בה הושמו האזנות סתר לו ולקציני משטרה נוספים והיא זכתה לכינוי "פרשת חפץ"[7][8] על חפץ נגזר קנס כספי[9].

בתפקידו הבא שירת חפץ כמפקד בית הספר לטירונים של משמר הגבול, וב-1985 מונה למפקד מרחב השפלה. ב-1987 מונה לעוזר ראש אג"ם במשטרה וקודם לדרגת תת-ניצב, הוא לקח חלק בפיקוד על אירוע אוטובוס האמהות. לאחר מכן שימש כראש אגף מבצעים במטה הארצי, מפקד מחוז מרכז, סגן המפכ"ל ובשנת 1994 מונה למפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל, תפקיד שממנו פרש בשנת 1997. אחד מהאירועים המרכזיים בעת כהונתו כמפכ"ל נקשר לפרשת עוזי משולם, שהחלה באביב 1994, בשעה שמשולם וחסידיו התבצרו בביתו ביהוד כ-40 ימים, עד להכנעתם על ידי המשטרה.

חפץ כיהן כנשיא האגודה הישראלית למצנחי רחיפה וכנשיא האיגוד לספורט הניווט בישראל. ב-20 בינואר 2006 נבחר לכהן כיו"ר איגוד הטניס בישראל.

לאחר פרישתו מהמשטרה היה חבר מפלגת העבודה הישראלית ותמך באהוד ברק[10]. בנובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, הודיע על פרישה מתפקידו כיו"ר איגוד הטניס והצטרפותו למפלגת הליכוד. חפץ לא נבחר במקום ראלי ברשימה ולא נכנס לכנסת ה-18.

ב-2013 עבר אירוע מוחי ומאז עובר שיקום.

חפץ בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סגל המכללה, מכללת קורפוס
  2. ^ רשימת מפקדי גדוד 202 של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
  3. ^ אביחי בקר, "מתנות בשטח", הארץ, ‏ 08.06.2000.
  4. ^ רון קופמן וזיו קורן, ‏גיל: 48, מקצוע: לוחם, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2010.
  5. ^ יוזמה בעת מצוקה, מעריב, 30 באוקטובר 1984
  6. ^ אסף חפץ באתר משטרת ישראל.
  7. ^ ברוך נאהבראש מורם קיבל חפץ את ההרשעה" "אשם", מעריב, 30 באוקטובר 1984.
  8. ^ בוקי נאה"נפוחים ופוחלצים" כינה אסף חפץ את הקצינים בירושלים, מעריב, 20 באוגוסט 1984
  9. ^ ראובן שפירא ונתן רועי, לקסיקון שוטרים וגנבים, "פרשת חפץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1997
  10. ^ מתי טוכפלד, אסף חפץ: תומך בברק לראשות העבודה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 באפריל 2007