אסף מלאך

אסף מלאך

ד"ר אסף מלאך, ינואר 2018
לידה	1971 (בן 53 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר אסף מלאך (נולד ב-1971) הוא ראש המכללה למדינאות בירושלים, מרצה לפילוסופיה פוליטית במרכז האקדמי שלם. בין קיץ 2015 לקיץ 2022 שימש כיושב ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך.

תחומי התמחותו – לאומיות ומדינות לאום, פילוסופיה פוליטית, ומחשבה פוליטית יהודית. מחקריו עוסקים בקשרים שבין הלאומיות היהודית הקדם מודרנית והלאומיות היהודית בעת החדשה, ובמחשבה פוליטית על ההיבט הלאומי במדינות דמוקרטיות.

ביוגרפיה

מלאך גדל בשכונת קטמון בירושלים, למד בישיבת מרכז הרב, בישיבת אור עציון, בישיבת תורת החיים ובבית מורשה. שירת כלוחם בחטיבת הצנחנים בסדיר ובמילואים. סיים תואר ראשון בהצטיינות במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה (1996–2000), תואר שני בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן – בהצטיינות יתרה (2002–2003). את עבודת הדוקטורט כתב בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, בנושא: "בסיסי הלגיטימיות של מדינת לאום יהודית בעידן פוסטמודרני", בהנחיית פרופ' ברוך זיסר מהמחלקה למדעי המדינה (2009-2004).

משנת 1997 ועד לשנת 2000 היה חלק מהאיגוד לפרשנות התלמוד בראשות פרופ' שמא פרידמן במסגרתו כתב פרשנות למסכת בבא קמא. לימד מחשבת ישראל במדרשת טהר ובישיבת תורת החיים בין השנים 1998–2001, והיה מרצה לפילוסופיה מודרנית בבית מורשה בין השנים 2006–2007.

לאחר סיום הדוקטורט לימד במסגרות אקדמיות שונות, בהן אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אשקלון, מכללת הרצוגוהמרכז האקדמי שלם.

במחקריו עסק בלאומיות היהודית, בפולמוסים לגביה ומופעיה המתגוונים לאורך ההסטוריה; בהשפעות של הלאומיות היהודית והמקראית על התודעה הלאומית בעמים הנוצריים בימי הביניים ובעת החדשה; ביחסים בין דת ופוליטיקה במשנת הרמב"ם ובכתיבתו של בנימין זאב הרצל; בשאלות הזכות להגדרה עצמית לאומית במחשבה הפוליטית לדורותיה; ביחסים בין רפובליקניזם, לאומיות ודמוקרטיה במחשבה הפוליטית בעת החדשה; במשמעות שיח הממלכתיות החדש בישראל בעשורים האחרונים; בחולשותיה של הלאומיות הפלסטינית מנקודת מבט השוואתית של חקר הלאומיות; במקומו של ההיבט הלאומי מול ההיבט האזרחי בדמוקרטיות מודרניות, ועוד.

בשנת 2007 ייסד יחד עם חברו (כיום ח"כ) עמית הלוי את המכללה למדינאות המפעילה תוכניות למנהיגות ציונית לקהלי יעד שונים, והוא עומד כיום בראשה.

ועדת המקצוע וספר האזרחות

ביולי 2015 מונה ליו"ר ועדת המקצוע ללימודי אזרחות של משרד החינוך בעת כהונת המפמ״רית יעל גוראון. מינוי זה בוצע על רקע טענות שהועלו בשנים שקדמו לו כנגד הטיה פוליטית של לימודי האזרחות לכיוון של שמאל ליברלי, בפרט בתקופת כהונה של שרת החינוך יולי תמיר (2006-2009).

פעולת הוועדה בראשותו הוקפאה לאחר התפטרות כמה מחבריה והחלה לאחר דיון בבית הדין הגבוה לצדק. בתקופת כהונתו אישרה הוועדה את מחוון המושגים למורה לאזרחות שפורסם לראשונה על ידי הפיקוח כבר באפריל 2015 והועדה שבראשותו הוציאה גרסאות מעודכנות שלו בסוף 2015 ובראשית 2016.

בתקופת כהונתו (2016) גם הושלמה הכתיבה המחודשת של ספר הלימוד באזרחות של משרד החינוך "להיות אזרחים בישראל", שהתאימה את הספר לתוכנית הלימודים שנתקבלה בשנת 2011. פעולות אלו עוררו דיון ציבורי וספגו ביקורת משמאל ומימין וגם ביקורת מצד חלק מהכותבים שהסירו את שמם ממנו. ארגוני שמאל כדוגמת "הפורום האקדמי לאזרחות" ו"מועצת המורים לאזרחות" יצאו כנגד הספר, ואף נערך דיון בכנסת בעניינו.

מאז 2020 הוא עמית מחקר במרכז קוגוד במכון שלום הרטמן ועמית במכון לישראל והאנושות מבית אור תורה סטון.

חיים אישיים

נשוי לשירת, יזמת חברתית ומנכ"לית לשעבר של עמותת ישפה, להם שבעה ילדים והם מתגוררים ביישוב עפרה.

ספרים

• מהתנ"ך ועד מדינת היהודים: גלגולי הלאומיות היהודית והפולמוס הישראלי, ידיעות ספרים, 2019
• כתיבת מבוא ועריכה מדעית לספרו של אדריאן הייסטינגס, בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום, שלם, 2008
• ושמו אחד - ריפוי הקשר בין ישראל ודתות העולם (יחד עם יעקב נגן ושראל רוזנבלט), מגיד ואור תורה סטון, 2022

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסף מלאך בוויקישיתוף

מפרסומיו

• "רפובליקניזם לאומי: מעבר לטוב המשותף", השילוח 28, פברואר 2022, עמ' 85-113
• "מחשבה מחודשת על מבשרי הציונות בעקבות חקר הלאומיות העכשווי", בתוך: אסף ידידיה (עורך), עת לחננה: הרב צבי הירש קלישר וההתעוררות לציון, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2015, עמ' 17–35.
• "חקר הלאומיות והמקרה היהודי-הישראלי", עיונים בתקומת ישראל 26, 2016, עמ' 135–173.
• "תקפות הטיעונים בזכות מדינת הלאום במקרה הישראלי", בתוך משפט, מיעוט וסכסוך לאומי בעריכת ראיף זריק, אילן סבן, אתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, 2017, עמ' 123–150
• "שני קריטריונים לשאלת זכויותיה של תנועה לאומית ובחינתם במקרה של הלאומיות הפלסטינית (אורכב 16.12.2015 בארכיון Wayback Machine)", בתוך: מרים ביליג (עורכת), מחקרי יהודה ושומרון, קובץ כ', 2011, עמ' 287–302
• ”הציונות ההיסטורית״: חלופה לגישתו של חיים גנז לבחינת צדקת הציונות", בתוך משפט, מיעוט וסכסוך לאומי בעריכת ראיף זריק, אילן סבן, אתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, 2017, עמ' 71–91
• "התסביך (היהודי) של חקר הלאומיות", השילוח, 11, ספטמבר 2018
• גלגולי הלאומיות מישראל לאירופה, פורסם בסגולה: מגזין להיסטוריה, 11, אפריל 2011, עמ' 34–41
• "התאולוגיה של הרצל: קריאה חדשה באלטנוילנד", קתדרה 171, ניסן תשע"ט, עמ' 49–74. (נגיש גם בגרסה האנגלית: Herzl’s Theology: A New Reading of Altneuland, Modern Judaism, Vol. 39, 1, February 2019, Pages 1–17).
• "חתימת מורה-נבוכים לרמב"ם לאור חתימת האתיקה הניקומאכית" (באנגלית)
• מדינת הלאום הרב-ממדית, פורסם במוסף שבת, מקור ראשון, דצמבר 2016
• "ישראל החדש: גלגולו של הרעיון ושל הדימוי בעמים הנוצריים", היסטוריה, 41, 2018, עמ' 37–74
• פרק 1 מספרו של אסף מלאך "מהתנ"ך ועד מדינת היהודים - גלגולי הלאומיות היהודית והפולמוס הישראלי", ידיעות, 2019
• "וישן מפני חדש תוציאו", בתוך: תולדוט - אתר ההיסטוריה.
• "נאו־שמרנות ישראלית: קווי היסוד", השילוח, "גיליון השמרנות", מאי 2019
• אסף מלאך (1971-), דף שער בספרייה הלאומית

נוספים

• סדרת הרצאות של ד"ר אסף מלאך "לאומיות במשבר", ב-Youtube.
• שיחה של הרב חיים נבון עם ד"ר אסף מלאך על "לאומיות ורפובליקניזם", ב-Youtube.
• ריכוז מאמרים שונים של אסף מלאך - ממוסף שבת של עיתון מקור ראשון - באתר המכללה למדינאות
• עמרי מניב, בנט מינה את איש הימין אסף מלאך לתפקיד יו"ר ועדת מקצוע האזרחות, באתר נענע 10, ‏3 ביולי 2015
• רויטל בלומנפלד‏, "התלמידים הלא יהודים צריכים לדעת שישראל יהודית ודמוקרטית", באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2015
• "יו"ר ועדת מקצוע האזרחות עונה לזעקות השמאל", בתוך nrg חדשות, 8 באפריל 2016.
• מנחם ברונפמן, "תפיסת העומק של הוגה מקצה השמאל הציוני וכשליה – בעקבות מאמרו המצוין של ד"ר אסף מלאך", בתוך עלי ספר.
• בר לביא, ‏האיש שאחראי על הדמוקרטיה: "מקצוע האזרחות צריך להיות יותר משמעותי", באתר גלובס, 9 במאי 2019
• עפרה לקס, שירות לאומי, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2019
• אור קשתי, אסף מלאך ברשימת 100 המשפיעים של עיתון TheMarker