אסף סודרי
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אסף סודרי הוא צלם קולנוע ובמאי ישראלי, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצלם הטוב ביותר בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע על צילום הסרט "למלא את החלל"[1] וזוכה שני פרסי אופיר של צילום בסרטים "עטאש (צימאון)" ו"למלא את החלל". זוכה טקס פרסי הטלוויזיה בשנת 2021.
סרטיו כצלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 סודרי שימש כצלם של הסרט "עטאש (צימאון)", בבימוי תאופיק אבו ואיל, זוכה פרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קאן. אסף סודרי זכה עבור צילום הסרט בפרס אופיר לשנת 2004.
ב-2013 צילם את סרטה של חנה אזולאי-הספרי, "אנשים כתומים".
סודרי אף צילם את סדרת הטלוויזיה "טייק אוויי" בבימוי דוד אופק ויוסי מדמוני והמיני סדרה "מלנומה אהובתי" גם היא בבימוי מדמוני ואופק. עבור צילום "מלנומה אהובתי" זכה סודרי בפרס האקדמיה ליצירה טלוויזיונית. בשנת 2012 צילם אסף סודרי את הסרט למלא את החלל בבימוי רמה בורשטיין שזיכה אותו בפרס הצילום מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט עצמו זכה בקטגוריית הסרט הטוב, השתתף בתחרות הראשית בפסטיבל ונציה, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובעוד פסטיבלים מרכזיים בעולם.
סרטיו מאופיינים במשחקים נועזים של אור וצל, גישה נטוריאליסטית לתאורה, ומצלמה אקספרסיבית.
סרטיו כבמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 סודרי ביים, יחד עם אמיר טאוזינגר, את הסרט התיעודי "שביתה", העוסק בכרוניקה של שביתה כושלת במפעל "חיפה כימיקלים דרום" שבדימונה ובקשרי ההון והשלטון הפועלים כדי לדכא את השביתה. הסרט הוזמן על ידי הערוץ הראשון, אולם בשל הביקורת הנוקבת שמוצגת בו נגד קשריו של ראש הממשלה אריאל שרון עם בעלי ההון סיריל קרן ואריה גנגר, החליט מנכ"ל הערוץ דאז לאסור את שידורו. רק לאחר שנה של מאבק ציבורי בו ערכו סודר וטאוזינגר הקרנות בכל רחבי הארץ של הסרט, הותר הסרט לשידור.
בשנת 2007 סודרי ביים, יחד עם דוד אופק, את הסרט התיעודי "פרדיגמה", שהוצג בפסטיבל ירושלים, העוקב באופן ביקורתי אחרי הניסיון להעביר לידיים פרטיות את תוכנית ויסקונסין (הכשרת מובטלים והפיכתם לכח עבודה) במגזר הערבי בישראל. בשנת 2009 ביים את הסרט "האסיר", אף הוא סרט תיעודי, העוקב אחר אסיר משוחרר השב אל חייו הקודמים. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב.
שלא כמו סרטים רבים העוסקים בנושאים חברתיים, סרטיו כבמאי משלבים תמיד עיסוק צורני דומיננטי בלב העשייה שלהם, וכך נמנעים מליפול לתוך תבנית ז'ורנאליסטית-דידקטית.
בשנת 2020 יצר עם אשתו, הבמאית טלי שמש, את הסדרה התיעודית "המניע", העוסקת בפרשת הרצח בעין כרם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסף סודרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אסף סודרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אסף סודרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אסף סודרי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אסף סודרי, באתר AllMovie (באנגלית)
אסף סודרי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יצחק אדרי, הסרט "שביתה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בספטמבר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית אנדרמן, אסף סודרי זכה באוסקר האירופי על צילום הסרט "למלא את החלל", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2013
| פרס אופיר לצילום הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2000 | אילן רוזנברג (1990) • אורן שמוקלר (1991) • יואב קוש (1992) • יואב קוש (1993) • דוד גורפינקל (1994) • דוד גורפינקל (1995) • אבי קרפיק (1996) • מנו קדוש (1997) • דוד גורפינקל (1998) • ולנטין בלונוגוב (1999 | |
| 2000–2010 | עפר ינוב (2000) • איציק פורטל (2001) • ולנטין בלונוגוב (2002) • דוד גורפינקל (2003) • אסף סודרי (2004) • גיורא ביח (2005) • שי גולדמן (2006) • עופר ינוב (2007) • ירון שרף (2008) • גיורא ביח (2009) | |
| 2010–2020 | אמנון סלומון (2010) • ירון שרף (2011) • אסף סודרי (2012) • גיורא ביח (2013) • טובי הוכשטיין (2014) עפר ינוב (2015) • שי גולדמן (2016) • גיורא ביח (2017) • דניאל מילר (2018) • שי גולדמן ( 2019) | |
| 2020 ואילך | דניאלה נוביץ (2020) • עמית יסעור (2021) • בועז יהונתן יעקב (2022) • דוד סטרז'מייסטר (2023) • סער מזרחי (2024) | |