אספידיסקה
 | |
| מיקומו של אספידיסקה בקבוצת שדרית | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שדרית |
| שמות נוספים | ι בשדרית, סקוטולום, טוראיס |
| סוג | על-ענק לבן |
| בהירות נראית | 2.26[1] |
| סיווג ספקטרלי | A7 Ib[1] |
| עלייה ישרה | 09ʰ 17ᵐ 05.4ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 30.8″ 16′ 59°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 4.59- |
| מרחק |
765 שנות אור 234.55 פארסק[1] |
| רדיוס | 190[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 7.4[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 6,000 מהשמש |
| טמפרטורה | 7,500[3] K |
| מהירות סיבוב | 10 קילומטר לשנייה |
| מהירות רדיאלית | 12±0.3 קילומטר לשנייה |
| היסט | 0.5569±0.9549 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
0.02  |
  | |
אָסְפִּידִיסְקֶה (מיוונית ασπίδα - מגן בצורת הקטנה) או ι (יוטא) בשדרית, נקרא גם סקוּטוּלוּם (מגן קטן בלטינית) וטוּראיס (מגן קטן בערבית), הוא כוכב על-ענק לבן בקבוצת הכוכבים שדרית הנמצא במרחק של כ-765 שנות אור ממערכת השמש. הוא מייצג מגן הרלדי הנמצא על דופן הספינה "ארגו". אספידיסקה יוצר ביחד עם הכוכבים הסמוכים אוויור, δ במפרש ו-מרקב אסטריזם בצורת צלב שדומה בגודלו לקבוצת הצלב הדרומי ונקראת לפעמים "הצלב המזויף". בעוד כ-6,000 שנים תביא נקיפת ציר כדור הארץ את הכוכב אל הקוטב השמיימי הדרומי, כך שיהיה ניתן לראותו בחצי הכדור הדרומי בכל שעות הלילה.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אספידיסקה הוא על-ענק לבן מסוג ספקטרלי A7 Ib, מסתו מוערכת בכ-7.4 מסות שמש, רדיוסו פי 190 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-7,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 6,000 מעוצמת ההארה של השמש. בעבר נטען שבהירות נראיתו משתנה מעט מאוד בין דרגות 2.23 ו-2.28,[4] אך מדידות חוזרות לא מצאו השתנות כזו.[5] הכוכב נמצא בשלב מתקדם של חייו בו אזל המימן שבליבתו וההיתוך עבר לשכבותיו החיצוניות בתהליך שגורם להתנפחותו ולהתקררותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אספידיסקה באתר של ג'ים קלר
- אספידיסקה, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 SIMBAD: Aspidiske
- ^ L. E. Pasinetti Fracassini, L. Pastori, S. Covino & A. Pozzi: Iota Carinae, Catalogue of Apparent Diameters and Absolute Radii of Stars, 3rd edition (2001)
- ^ 1 2 R. Smiljanic, B. Barbuy, J. R. de Medeiros & A. Maeder: CNO in evolved intermediate mass stars (as HD 80404), Astronomy and Astrophysics, Vol. 449, Iss. 2, p. 661 (2006)
- ^ General Catalogues of Variable Stars: Iota Carinae
- ^ S. E. van der Wal & A. M. van Genderen: VBLUW-photometry of the two FO Ib supergiants HD 80404 and HD 90853, and the K5 Ib supergiant HD85891 with its associated cluster, Astronomy and Astrophysics (ISSN 0004-6361), vol. 195, no. 1-2, p. 172 (1988)
| הכוכבים הבהירים בקבוצת שדרית | ||
|---|---|---|
|
