אסק ואמבלה

הוניר, לודור ואודין בוראים את אסק ואמבלה מאת לורנז פרליך (1895).

במיתולוגיה הנורדית, אסק ואמבלה (או אסקר ואמבלה - מנורדית עתיקה - Askr ok Embla), זכר ונקבה בהתאמה, הם בני האדם הראשונים שנוצרו על ידי האלים. בני הזוג מופיעים גם באדה הפואטית, לקט של סיפורים מסורתיים שנכתב במאה ה-13, ובאדה הפרוזאית שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון. בשני המקורות, שלושה אלים (שלוש הוא מספר טיפולוגי במיתולוגיה הנורדית), אחד מהם אודין, מוצאים את אסק ואמבלה, ומעניקים להם מתנות גשמיות ורוחניות. מספר תאוריות הוצעו כדי להסביר את מקורן של הדמויות, ולעיתים יש אליהם התייחסויות בתרבות הפופולרית.

אטימולוגיה

תיאור של אסק ואמבלה מאת רוברט אנגלז (1919)

בנורדית עתיקה, המילה askr התייחסה לסוג מסוים של עץ מילה, אך האטימולוגיה של אמבלה איננה ברורה, ושתי משמעויות אפשריות למונח אמבלה לרוב מוצעות. המשמעות הראשונה היא אולמוס. משמעות זו בעייתית, ומגיעים אליה באמצעות קביעת מקור המילה *Elm-la ל-*Almilōn וכתוצאה מכך ל-almr (אולמוס). ההצעה השנייה היא "צמח מטפס", שמגיעים אליו מ-Ambilō, שאולי קשור למונח היווני ámpelos) ἄμπελος), מונח שמשמעותו היא גם צמח מטפס. האטימולוגיה השנייה העלתה מספר תאוריות.

לפי בנג'מין ת'ורפ "גרים אומר שהמילה אמבלה, אמלה, משמעותה אישה עסוקה, מ-ambl ,aml ,ambr ,amr, עבודה חרוצה, באותו הקשר של משייה ומשיאנה, השמות הפרסיים הקדומים של הגבר והאישה הראשונים, שגם הם נוצרו מעצים".

עדויות

בסטנזה ה-17 של שיר האדה הפרוזאית ולוספה (Völuspá), ולוה (völva - נביאה ומוטיב חוזר במיתולוגיה הנורדית) מדקלמת שיר שעל פיו הוניר, לודור ואודין מצאו פעם את אסק ואמבלה על יבשה. ולוה אומרת שהשניים היו מסוגלים לעשות מעט מאוד, היו חסרי גורל, וכן ששלושה אלים נתנו להם שלוש מתנות:

לֹא הָיָה בָּהֶם / לֹא רוּחַ לֹא נָפֶשׁ,
לֹא חֹם לֹא תְּנוּעָה, / לֹא צְבָעִים פּוֹרְחִים;
רוּחַ נָתַן אוֹדִין, / הוֹנִיר – הַנָּפֶשׁ,
לוֹדוּר – הַחֹם / וּצְבָעִים מְאִירִים.

Ǫnd þau né átto, óð þau né hǫfðo,
lá né læti né lito góða.
Ǫnd gaf Óðinn, óð gaf Hœnir,
lá gaf Lóðurr ok lito góða.'

אין הסכמה על משמעות שלוש המתנות, ולכן התרגומים שונים זה מזה.

הפרק הרביעי בספר האדה הפרוזאית, ההטעיה של גילבי (Gylfaginning) מספר כי שלושת האחים וילי, וֶה ואודין הם הבוראים של הגבר והאישה הראשונים. לפי הספר, פעם אחת הלכו האחים לאורך חוף ומצאו שם שני עצים. הם לקחו את העץ ומהם בראו את שני בני האדם הראשונים: אסק ואמבלה. אחד מהם נתן להם את נשמת החיים, השני את התנועה ואת השכל, והשלישי נתן להם צורה, דיבור, שמיעה וראייה. מעבר לכך, שלושת האחים גם העניקו להם בגדים. אסק ואמבלה נהיים לאבות הקדמונים של האנושות וניתן להם בית במידגארד.

תאוריות

פסל של אסק ואמבלה מאת סטיג בלומברג הניצב בשוודיה, תמונה של הנריק סנדלבאך

מקור פרוטו-הודו-אירופאי

תאוריה על בסיס פרוטו-הודו-אירופאי הוצעה על סמך האטימולוגיה לאמבלה "מטפס". בחברות הודו-אירופיות, נרמזת אנלוגיה שיוצרת זיקה בין הבערת אש ליחסי מין. מטפסים, שהם צמחים שקל יחסית להדליק, היו הבסיס למדורה, ומעליהם הניחו את העץ קשה יותר, שנדלק אחריהם.

עוד ראיות לקשר נמצאות במצבת המלך ביישוב קיביק, סקונה, שוודיה שנבנתה בתקופת הברונזה הנורדית.

חוקר התרבות ההודו-אירופאית האסטוני-אמריקאי יאן פובל טוען כי "מיתוסים עתיקים מלאים בסיפורים שחוקים בסגנון של אדם וחוה. במסורת ההודו-אירופאית, אלו נעים בין יאמה ויאמי הוודים, מסיה ומסיהנאג האיראניים, לאסקר ואמבלה האיסלנדיים, כשהחומרים הגולמיים המועדפים הם עצים או אבנים, עם שיני דרקון או חומר עשוי עצמות אחר שמוסיפים סתם בשביל הכיף".

במחקר ההשוואתי שלו שחקר את מקור האדם מעץ בחברה ההודו-אירופאית, אנדרס הולטגארד ציין כי "נדמה כי מיתוסים של מקור האדם מעצים או מעץ (חומר) קשורים במיוחד לאירופה העתיקה, להודו-אירופה ולחברות שדוברות שפות הודו-אירופאיות באיראן ובאסיה הקטנה. בניגוד לכך התרבויות של המזרח הקרוב מראות שסיפורים אנתרופוגניים מספרים כי האדם מגיע מחימר, אדמה, מאדמה או מדם דרך בריאה אלוהית".

מקורות גרמאניים אחרים

שתי דמויות עץ "שגובהן יותר מגובה אנושי" נגלו בשלזוויג, גרמניה. שתי הדמויות מתארות גבר ואישה עירומים. האנטיקווארית האנגליה הילדה אליס דוידסון העירה כי שתי הדמויות הללו אולי מציגים את "האדון והגברת" של הואניר, קבוצה של אלים נורדיים, וש"עוד זיכרון של שתי הדמויות הללו אולי שרד במסורת של בריאת אסק ואמבלה, הגבר והאישה שייסדו את המין האנושי, שנבראו על ידי האלים מעצים על שפת הים".

דמות בשם Æsc (אנגלית עתיקה: "עץ מילה") מופיעה כבנו של הנגסט בגנאלוגיה האגלו-סקסונית של מלכי קנט. כתוצאה מכך הוצעו תאוריות שלדמויות אולי יש בסיס בתקופה קדם-נורדית במיתולוגיה הגרמאנית.

קשר המבוסס על דמיון במקור השם הוצע בין אסק ואמבלה לבין המלכים הונדלים אסי ואמברי, שאותם מונה פאולוס הדיאקון בין מלכי הלומברדים ביצירתו Origo Gentis Langobardorum (מקור שבט הלומברדים). בסיפור, השניים מבקשים מגודאן (אודין) שיעניק להם ניצחון. כמו השם אמבלה, השם אמברי כנראה מגיע מ-Ambilō.

רשימת שמות גמדים

באחד מבתי השיר שקודמים לבריאת אסק ואמבלה ב-Völuspá (השירה המפורסמת ביותר באדה הפואטית הנורדית) מופיעה רשימת שמות של גמדים, והבית העשירי נחשב לפעמים לכזה המתאר את יצירתם של בני האדם מהיבשה. משמעות פוטנציאלית של זה היא שהגמדים יצרו את בני האדם, ושלושת האלים נתנו להם חיים. קרולין לארינגטון, חוקרת אנגליה של ספרות ימי הביניים, מעלה תאוריה שלפיה בני האדם באופן מטאפורי מיוחסים לעצים ביצירות קדם-נורדיות (לדוגמה - "עצי תכשיטים" לנשים ו"עצי קרבות" לגברים) מפני שמקור בני האדם לפיהם הוא בעצים, אסק ואמבלה.

לקריאה נוספת

• Henry Adams Bellows (businessman)|Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. New York: The American-Scandinavian Foundation.
• Byock, Jesse (Trans.) (2006). The Prose Edda. Penguin Classics. ISBN 0-14-044755-5
• Davidson, H. R. Ellis (1975). Scandinavian Mythology. Paul Hamlyn. ISBN 0-600-03637-5
• Hultgård, Anders (2006). "The Askr and Embla Myth in a Comparative Perspective". In Andrén, Anders; Jennbert, Kristina; Raudvere, Catharina (editors).Old Norse Religion in Long-term Perspectives. Nordic Academic Press. ISBN 91-89116-81-X
• Dronke, Ursula (Trans.) (1997). The Poetic Edda: Volume II: Mythological Poems. Oxford University Press. ISBN 0-19-811181-9
• Larrington, Carolyne (Trans.) (1999). The Poetic Edda. Oxford World's Classics. ISBN 0-19-283946-2
• Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press. ISBN 0-19-515382-0
• Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell ISBN 0-304-34520-2
• Puhvel, Jaan (1989 [1987]). Comparative Mythology. Johns Hopkins University Press. ISBN 0-8018-3938-6
• Schach, Paul (1985). "Some Thoughts on Völuspá" as collected in Glendinning, R. J. Bessason, Heraldur (Editors). Edda: a Collection of Essays. University of Manitoba Press. ISBN 0-88755-616-7
• Simek, Rudolf (2007) translated by Angela Hall. Dictionary of Northern Mythology. D.S. Brewer. ISBN 0-85991-513-1
• Thorpe, Benjamin (Trans.) (1907). The Elder Edda of Saemund Sigfusson. Norrœna Society.
• Thorpe, Benjamin (Trans.) (1866). Edda Sæmundar Hinns Frôða: The Edda of Sæmund the Learned. Part I. London: Trübner & Co.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסק ואמבלה בוויקישיתוף

• אסק ואמבלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)