אסתרליין יקירתי
ערך זה עוסק ברומן שכתב ש"י עגנון. אם התכוונתם לבית קפה, ראו  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ש"י עגנון ואסתר מרכס-עגנון |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | חליפת מכתבים |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך הוצאה | 1983 |
| מספר עמודים | 343 |
| עורך | אמונה ירון |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | ISBN 965-19-0494-1 |
  | |
אסתרליין יקירתי הוא ספר, הכולל חליפת מכתבים שכתבו זה לזה שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר מרכס-עגנון בשנים 1924–1931. המכתבים קובצו יחד בידי אמונה ירון, בתם של בני הזוג, שגם הוסיפה בתחילת הספר ביוגרפיה של משפחת עגנון בתקופת חליפת המכתבים. הספר יצא לאור בשנת 1983 בהוצאת שוקן.
אסתרליין היה שם החיבה שנתן עגנון לאשתו, וכך הוא פתח את המכתבים שנשלחו אליה. המכתבים נשלחו בעת שעגנון שהה בנפרד מאשתו במהלך נסיעותיו, בתקופה בה היא התגוררה בגרמניה והוא התגורר בארץ ישראל, וכן בימים בהם נשרף ביתם בתלפיות ומשפחתו נסעה בעוד הוא נשאר בקרבת מקום[1].
במכתבים מתוארים אירועים רבים שחוו עגנון ומשפחתו, שריפת הבית וכתבי יד שטרם ראו אור בבאד הומבורג בשנת תרפ"ד, רעידת האדמה שפגעה בביתם בירושלים בשנת תרפ"ז, השוד שערכו פורעים ערבים בביתם בתלפיות במאורעות תרפ"ט וסיום כתיבת שלושה כרכים ראשונים של כתבי עגנון והוצאתם לאור בגרמניה[2].
המכתבים ששלח עגנון לאשתו מביעים את הגעגועים שחש אליה ואל משפחתו. חלק מהמכתבים היו ארוכים בעלי סגנון אופייני לכותב, "עברית עגנונית"[3], וחלקם קצר ואישי[4]
אסתרליין,
כתבי לי קצת מפטפוטי הילדים, ושלחי לי את תמונתך. אם לא תשלחי את תמונתך אמלא את המכתבים הבאים אליך רק בתיבות הללו:
כך!
שלחי לי תמונתך,
שלחי לי תמונתך,
תמונתך שלחי לי,
לי שלחי תמונתך,
לי שלחי תמונתך,
תמונתך שלחי לי,
שלחי תמונתך לי,
תמונתך לי שלחי,
כך! יפה?— אסתרליין יקירתי, מכתבים תרפ"ד-תרצ"א, 10 ביוני 1925
על מציאת המכתבים סיפרה אמונה ירון:
- עד שלא מצאתי מכתבים אלה לא ידעתי שהורי שמרו עליהם. מכתבי אבי נמצאו בארונה של אמי צרורים וקשורים בתוך מעטפותיהם ומכתבי אמי שמורים היו באחת ממגירות העמוד של אבי. לא מצאתי מכתבים שכתבו זה לזה לפני תרפ"ד, היינו לפני השרפה בהומבורג. גם רבים ממכתבי אמי אל אבי מן השנים תרפ"ד-תרצ"א לא מצאתי. אני משערת שאבדו כשאבי היה בדרך או כשלא היה לו מקום מגורים קבוע[5].
המחזה "אסתרליין יקירתי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה "אסתרליין יקירתי", המבוסס על מכתבי עגנון, עלה בשנת 1997 בתיאטרון החאן בבימויו של יורם פאלק ובכיכובם של יהויכין פרידלנדר, יעל ברנפלד ואבינעם מור-חיים[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסתרליין יקירתו, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 27.02.2020
- מידע על אסתרליין יקירתי בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- חיפוש אסתרליין יקירתי בעיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אסתרליין יקירתי, מכתבי עגנון לאשתו
- ^ אסתרליין יקירתי, בית עגנון
- ^ אמונה יוקדת: הבת שהקדישה מחצית מחייה לזכר אביה, ש"י עגנון, מעריב ספרות
- ^ אחד מ-1,000 המכתבים ששלח חתן פרס הנובל לרעייתו אסתרליין, https://services.israelpost.co.il/
- ^ אסתרליין יקירתי, הוצאת שוקן, עמ' 14
- ^ אסתרליין יקירתי -בתיאטרון החאן
{{ניווט קבוצות |כותרת=כתבי שמואל יוסף עגנון
|תמונה=
|קבוצה1=רומנים |רשימה1=הכנסת כלה • סיפור פשוט • אורח נטה ללון • תמול שלשום • שירה • בחנותו של מר לובלין |קבוצה2=קובצי סיפורים |רשימה2=קובצי סיפורי[[אלו ואלו: והיה העקוב למישור / תכריך של סיפורים: אגדת הסופר, מעלות ומורדות, יתום ואלמנה, מן השמים, עם פטירת הצדיק, גר צדק, כיבוד אב, קול האם, שלש אחיות, הנגר והתרנגול, כפורים / באהל ביתי: הדרשה, ש"ס של בית זקני ז"ל, מקטרתו של זקני עליו השלום, הילדה המתה, מנעלים, שכר שתיקה, צפורי, סיפור נאה של סידור תפילתי, שני זוגות, המטפחת, ביער ובעיר, עפר ארץ ישראל, ולא נכשל, חוש הריח, על אבן אחת, עם לבי / דורות עולמים: יששכר וזבולון, מנוחה, בני שמואל, כדויד חשבו להם כלי שיר, מפני מה לא הניחו את מורנו הגאון רבי ישראל איסרליין ליכנס לגן עדן מיד לפטירתו, דמעות, אחוזת קבר, תחילת שימושו של השרף, בעל הריחים והטוחן, האדומים החמים, קינוח סעודה, העצה, סייעתא דשמיא / סיפורים של שבת: שבתי, הפרוטה, כנגד אותם שקובעים ישיבות של שחוק וקלות ראש / פולין / סיפורי אגדות: קדומות, משומרים לבוקר, גשם, מחולת המוות או הנאהבים והנעימים , הלב והעינים, בית הכנסת הגדול, במצולות, חבית של רבי יוחנן, על השחיטה, מעשה העז, נפלאות שמש בית המדרש הישן, חרב דוביש, אור תורה, מעגלי צדק, מעשה עזריאל משה שומר הספרים, מעשה המשולח מארץ הקדושה ת"ו / סיפורים נאים של ארץ ישראל: עגונות, מעשה רבי גדיאל התינוק, רבי כתריאל שליח ציבור, כהן אמת, מעשה רבי יוסף או תורה לשמה, ברית אהבה, לבב אנוש, המנין, אבני המקום, תחת העץ, ההדלקה, השנים הטובות, עינינו הרואות, מאויב לאוהב / בלבב ימים.
על כפות המנעול: בדמי ימיה / סיפור פשוט / בנערינו ובזקנינו / גבעת החול / לילות / אחות / חופת דודים / פנים אחרות / הרופא וגרושתו.
סמוך ונראה: שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו / אצל חמדת / בין שתי ערים / האדונית והרוכל / ספר המעשים: לבית אבא, אל הרופא, האבטובוס האחרון, התעודה, הנרות, ידידות, על התורה, פי שנים, פת שלימה, האבות והבנים, הבית, מדירה לדירה, השיר אשר הושר, קשרי קשרים, הפקר, התזמורת, טלית אחרת, הפנים לפנים, בדרך, המכתב / פרקים של ספר המדינה: פתיחה לספר המדינה, פרק אחד - החוטפים, פרק שני - שלום עולמים, פרק שלישי - קליפת תפוח זהב, פרק רביעי – על המסים / פתיחה לקדיש: אחרי מטתם של הרוגי ארץ ישראל.
עד הנה: עד הנה / עם כניסת היום / תהילה / לילה מן הלילות / שבועת אמונים / ותרב חכמת שלמה / המלבוש / פרנהיים / אבי השור / עידו ועינם.
האש והעצים: לפי הצער השכר / קורות בתינו: קורות בתינו, דלתי לאורח אפתח, לעבד נמכר יוסף, ר' משה מבקש/ מעוז ומחסה: בזכות רש"י ז"ל, זכות אבות, הגאון ר' רפאל הכהן בקטנותו, כח התורה / סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט: סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט, בלתי לה' לבדו, אתרוגו של אותו צדיק, אל תבקש לעצמך יותר ממה שנותנים לך, בינו לבין קונו, למען שמו, זה בזה, הנהגת העולם, הכוס, סטרעטין, האשה והחיצונים / ספר תכלית המעשים: בקרונין של רכבת, אהבת ישראל, יסורי הדעת, עם שבשדות / בני עירי: עיני לאה, מלאך המוות והשוחט / עם עצמי: האתרוג, הסימן / עד עולם / התנצלות
|קבוצה6=מכתבים |רשימה6=אסתרליין יקירתי (עם אשתו) • ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות (תרע"ו – תשי"ט) (עם המוציא לאור) • מסוד חכמים |קבוצה7=אנתולוגיות |רשימה7=ימים נוראים • אתם ראיתם • ספר סופר וסיפור • סיפורי הבעש"ט |קבוצה8=שונות |רשימה8=כלב חוצות • ספר האותיות (ספר ילדים) • מעצמי אל עצמי (קובץ מאמרים ונאומים) • יידישע ווערק (קובץ סיפורים ושירים ביידיש) |הסתרה=כן |יישור טקסט=ימין |קטגוריה= }}