אסתר אברהמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר אברהמס
Esther Abrahams
לידה 1767 או 1771
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1846
סידני, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין בוורלי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ורג' ג'ונסטון (18145 בינואר 1823) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר אברהמסאנגלית: Esther Abrahams;‏ 1767 או 177126 באוגוסט 1846) הייתה נידונה לונדונית, שהוגלתה לאוסטרליה דרך הצי הראשון. היא הייתה אשתו של ג'ורג' ג'ונסטון (אנ'), שהיה במשך כחצי שנה מושל ניו סאות' ויילס בפועל, לאחר שהוביל את מרד הרום ב-1808.

ראשית חייה והגלתה לאוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהמס נולדה ב-1767 או 1771 למשפחה יהודית. כשהייתה בערך בגיל 20 (יש מקורות שמספרים כי גילה היה 15[1] או 16), ובעת הריונה, היא נשפטה באולד ביילי, לונדון ב-30 באוגוסט 1786 והואשמה בגניבת תחרה בעלות של 50 שילינג.[2]

אף על פי שהראיות היו נסיבתיות, היא נמצאה אשמה בגניבה והיא נידונה לשבע שנות גלות.[3] בזמן המשפט, היא עבדה כיוצרת כובעים (אנ'). היא נכלאה בכלא ניוגייט, ושם ילדה את רוזאנה (ששמה ניתן לפעמים במקורות בשם רוזיאנה), כאשר אביה של הילדה אינו ידוע, ב-18 במרץ 1787.

במאי 1787, כחודשיים לאחר שנכלאה, היא הוגלתה לאוסטרליה יחד עם בתה התינוקת דרך הצי הראשון, באונייה Prince of Wales, אך, מאוחר יותר, עברה לאונייה Lady Penrhyn באמצע המסע.[4] הם הגיעו לסידני עם הצי בינואר 1788.

חייה בניו סאות' ויילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סיפונה של הספינה, שנסעה לאוסטרליה, פגשה את ג'ורג' ג'ונסטון, סגן ראשון בחיל הנחתים של ניו סאות' ויילס (אנ'), שליווה את הצי הראשון. הוא הציע הגנה לה ולילדה. לאחר הירידה במפרצון סידני, היא התחתנה איתו, והייתה אשתו בפועל.

ב-4 במרץ 1790, הוטבל בנה הראשון, ג'ורג' ג'ונסטון ג'וניור. עונש הגלות הסתיים ב-1793. לאסתר היו שבעה ילדים מג'ונסטון, כולל שלושה בנים, ג'ורג', דייוויד ורוברט. מ-1800, היא כינתה את עצמה "ג'וליאן" במקום אברהמס, על שם השפה היהודית-ספרדית, לאדינו, כאשר במקור השם היה ג'וליאנו, וככל הנראה היה שמו של אביה של רוזאנה. בתה רוזאנה מוכרת בשם רוזטה ג'וליאן.

ב-1805, התגייס בנה, רוברט, לצי המלכותי הבריטי. הוא היה האדם הראשון יליד אוסטרליה שעשה זאת. כ-1805, כשרוזאנה (כיום נקראת, רוזטה ג'וליאן)[5] הייתה בת 18, התחתנה עם הנידון המשוחרר, אייזק ניקולס (אנ'), שהיה איש עסקים צנוע במושבה ומנהל הדואר הראשון בניו סאות' ויילס.

בגלל דרגתו הצבאית, ג'ונסטון קיבל מענקי אדמה ענקיים. הוא ואסתר עסקו בחקלאות וחיו באננדייל עם ילדיהם. ביתו של ג'ונסטון, שנקרא חוות אננדייל (אנ'), נבנה ב-1799 וככל הנראה היה קוטג' ווטל ודוב (אנ') שנבנה על ידי נידונים. בנם הבכור של אסתר וג'ונסטון, ג'ורג', קיבל את מענק הקרקע הראשון שלו בגדול של כ-200 הקטאר בפרוור בנקסטאון (אנ') ב-23 באפריל 1804 ממושל ניו סאות' ויילס, פיליפ גידלי קינג.

ב-26 בינואר 1808, הנהיג רב-סרן ג'ונסטון את מרד הרום, שהפיל את שלטונו של מושל ניו סאות' ויילס, ויליאם בליי. ג'ונסטון פעל כסגן-מושל המושבה. ב-1809, החונטה הצבאית העניקה מענקי קרקע של כ-230 הקטאר ליד הפרוור בנקסטאון (אנ') לאסתר בזכות עצמה, וכן מענק מותנה לג'ורג', של כ-810 הקטאר, ליד הנהר נפיאן (אנ').

במרץ 1809, נסע ג'ונסטון לאנגליה כדי להגן על עצמו מפני האשמות על מרד. כאשר החוק והסדר הוחזר למצבו הקודם, בוטלו מינויים ומענקי קרקע שביצעה החונטה הצבאית. מושל ניו סאות' ויילס, לכלן מקווארי, דחה את המענק לג'ורג' בטענה של "לא קביל". ב-1813, ג'ונסטון חזר לסידני. אף על פי שהוביל את המרד, הורשה לשמור על אדמתו. המענק לאסתר אושר ב-1813, וג'ורג' קיבל את "המתנה של פובו" בשטח של כ-40 הקטאר בדצמבר 1813, אליה התווספו אדמה בשטח של כ-240 הקטאר בקברמטה (אנ') ב-10 ביוני 1815 ואדמה בשטח של כ-260 הקטאר בבנקסטאון (אנ') ב-31 באוגוסט 1819.

כאשר ג'ונסטון שהה באנגליה למשך ארבע שנים, אסתר הייתה אחראית על אחוזות המשפחה.

ב-12 בנובמבר 1814, כשנה לאחר שג'ונסטון חזר לסידני, נישאו חוקית ג'ונסטון ואסתר, שהשתמשה בשם ג'וליה בכנסיית סנט ג'ון בפרמאטה (אנ'), כאשר בתה, רוזאנה, ובעלה, אייזק ניקולס, היו עדים בחתונה. אייזק ניקולס נפטר ב-9 בנובמבר 1829. בנם הבכור, ג'ורג', שהיה בעל אחוזות ואדמות ניכרות, נפטר מתאונת רכיבה ב-19 בפברואר 1820, כשהיה לא נשוי, ללא ילדים וללא צוואה. ג'ונסטון נפטר ב-5 בינואר 1823 והוריש לאשתו "אסתר ג'ונסטון או ג'וליאן" את חוות אננדייל (אנ')‏.

זמן קצר לאחר מכן, היו מחלוקות על ירושת הנכסים. בנה, דייוויד לא קיבל כלום מהצוואה. עם זאת, רוברט, שהיה אמור לרשת את חוות אננדייל (אנ'), עם מותו של ג'ונסטון, החל, במרץ 1829, בהליכים משפטיים נגדה בבית המשפט, כדי להכריז עליה כלא שפויה וכלא מסוגלת לנהל את חוות אננדייל כראוי. אסתר ניהלה מאבק משפטי חזק והביאה עדים רבים להוכיח שהיא שפויה. הפרכתה בטענת השיגעון אושרה בבית המשפט. עם זאת, מונו נאמנים לנהל את ענייניה.[6] בעקבות המקרה, אסתר הלכה להתגורר אצל בנה, דייוויד.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתן אסתר אברהמס, פארק ביסנטיאל, ליד מפרץ רוזל (אנ'), אננדייל, סידני

אסתר נפטרה ב-26 באוגוסט 1846, ונקברה לצד בעלה בחוות אננדייל (אנ'). שרידיה ושל ג'ורג' ג'ונסטון ו-47 מצאצאיהם הועברו למאוזוליאום חדש בבית העלמין בוורלי (אנ') ב-1904. היא תוארה על ידי נכדה כ-"אישה חרוצה ומסעירה תמיד". בין צאצאיהם של אסתר וג'ורג', היה האדמירל האחורי סר דייוויד מרטין (אנ'), קצין בכיר בצי המלכותי האוסטרלי, ולאחר מכן מושל ניו סאות' ויילס. צאצא נוסף של אסתר היה ג'ורג' ניקולס (אנ'), עורך דין ופוליטיקאי מוכר בניו סאות' ויילס בשנות ה-40 ובשנות ה-50 של המאה ה-19.

אף על פי שבעלה נזכר במקורות רבים, לא הייתה שום אזכור לשמה שמה עד ל-2002. ב-2002, הוקדש ביתן בפארק ביסנטיאל, אננדייל, סידני. דיוקנה של אסתר נמצא במוזיאון היהודי בסידני (אנ').

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gillen, Mollie (1989). The Founders of Australia: A Biographical Dictionary of the First Fleet. Library of Australian History. ISBN 0908120699.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Esther Abrahams – convict 'first lady'". 23 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Browse – Central Criminal Court". www.oldbaileyonline.org. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Browse – Central Criminal Court". www.oldbaileyonline.org. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Gillen 1989, p.1
  5. ^ "OLD SYDNEY". Truth. New South Wales, Australia. 5 במרץ 1911. p. 12. נבדק ב-11 באפריל 2020 – via Trove. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Gillen 1989, p.2