אסתר אינגליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת הגהה, ויקיזציה, ארגון טוב יותר של הפסקאות, ותיקון הערות שוליים שחוזרות על עצמן.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אסתר אינגליס
Esther Inglis
פורטרט של אסתר אינגליס משנת 1595
פורטרט של אסתר אינגליס משנת 1595
לידה 1571
לונדון, אנגליה
פטירה 1624 (בגיל 53 בערך)
אדינבורו, סקוטלנד
שם לידה אסתר לנגלואה
מקום קבורה אדינבורו, סקוטלנד
לאום אנגליה, סקוטית
מקום לימודים בית הספר הצרפתי באדינבורו
תקופת הפעילות אסתר החלה ליצור קליגרפיקה בשנת 1586 – שנת 1624 שנת מותה
תחום יצירה קליגרפיה
זרם באמנות קליגרפיה, יצירת ספרי יד מיניאטוריים, לקחה השראה ממקורות מקראיים וממקורות לא מקראיים.
הושפעה על ידי הייתה בקשר עם אנשי מלוכה ואצולה חשובים כגון המלך ג'יימס, המלכה אליזבת, הנסיך הנרי.
השפיעה על בני האצולה והמלוכה האירופיים.
יצירות ידועות

[Discours de la Foy 1590] [Psalms of David 1612] [Le Livre des Pseaumes 1599]

פירוט בהרחבה: אינגליס יצרה 62 כתבי יד בין השנים 1586 עד 1624 השתמשה במקורות מקראיים ולא מקראיים, היא אף שילבה דיוקנים עצמיים ביצירותיה וציירה אנשים ידועים כגון קתרין דה פרתנאי, המלכה אליזבת, המלך ג'יימס
בן זוג שר ברתולומיאו קלו מייט'
צאצאים סמואל קלו
מספר צאצאים 6

אסתר אינגליסאנגלית: Esther Inglis; ‏1571 – 30 באוגוסט 1624) הייתה אמנית רב תחומית שעסקה, בין היתר בכתיבה, קליגרפיה ורקמה. היא כתבה ואיירה מעל 60 ספרי יד מיניאטוריים שרבים מהם הוקדשו בעיקר לבני האצולה והמלוכה האירופיים ביניהם אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה ואריסטוקרטים שונים.[1]

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר אינגליס נולדה בלונדון להוריה ניקולאס לנקלואה ומארי פרסו, צרפתים הוגנוטים שהיגרו ללונדון בשנת 1569 ולסקוטלנד בשנת 1574. אביה היה מורה, לאחר הגעתו לסקוטלנד הקים את בית הספר הצרפתי באדינבורו וניהל אותו.[2] אינגליס הקדישה את כתבי ידה וכללה טקסט: "כתוב ומואר על ידי אינגליס". אינגליס למדה מאמה את אומנות הקליגרפיה.[3]

בשנת 1596 אינגליס נישאה לשר ברתולומיאו קלו מייט' שהיה כומר פרוטסטנטי. לעיתים קרובות אינגלס לא ביצעה שימוש בשם משפחתו של בן זוגה על מנת לשמור על זהותה האומנותית. נולדו להם שישה ילדים, ארבעה מתוכם הגיעו לבגרות. לצד עבודתו בדת קלו עבד עבור המלך ג'יימס.

הם עברו לאנגליה בשנת (1604).[4]ילדם היחיד ששמו ידוע הוא בנם סמואל קלו שהחליף את אביו כרקטור ספקסהול בסופול במהלך חייו[5]

אינגליס הלכה לעולמה באדינבורו בשמת 1624.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכה שנרקמה על ידי אינגליס בשנת 1608 (ספריית פולגר שייקספיר) הכריכה שומשה עבור הספר (Argumenta psalmorum Davidis)

אינגליס עיטרה את ספריה ברישומים וציורים ולעיתים אף כללה בהם דיוקנאות עצמיים. כתבי ידה הוקדשו לבני מלוכה אירופיים כמו המלכה אליזבת הראשונה.[6] בתחילת דרכה, אביה של אינגליס ניהל את הקריירה שלה, כתב פסוקי הקדשה לספריה הראשונים.[7] לאחר שהתחתנה עם ברתולומיאו קלו בשנת (1596) החל לסייע לה במקום אביה. לעיתים כתב מכתבי הקדשה ושירים ששיבחו את מקבלי עבודותיה של אינגליס.[8] תפקידו היה להיות פקיד ולספק מסמכים מסוגים שונים כגון דרכונים, המלצות ומכתבי המלצה. בזמן שאינגליס הפיקה את הפריטים האלו עבור קלו השתמשה בכישורייה על מנת לייצר ספרי מתנה.[9] קלו היה אחראי על העברת המסמכים, כאשר מסר אותם כלל עותק של ספר המתנה מאינגליס.[10] במהלך מסעותיו הציג את ספרי בת זוגו.[11] אינגליס אחת משלוש הנשים שנחשבו בתור ציירות בסקוטלנד לפני שנת (1700) יחד עם אפולוניה קיקיוס וגברת מוריס במילון הביוגרפי של מייקל אפטד וסוזן האנבוס. [12] מחקרים אחרים טוענים כי המלך ג'יימס השישי העסיק את שניהם בתור "כותבי בקשות", כלומר אנשים העוסקים לפרנסתם בכתיבת בקשות, מכתבים רשמיים, והצהרות עבור לקוחות חסרי ידע בקריאה וכתיבה.[13] ג'יימס השישי הטיל צו על ברתולומיאו קלו, על פי צו זה קלו מתבקש לפקח על עבודתה של אינגליס כאשר היא יוצרת את כתבי ידה.[14]

אינגליס כיוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי יד וקליגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגליס השתמשה ביותר מ-40 סגנונות של כתב יד. כתבי ידה עוטרו בציורים של פרחים וציפורים. כרכים רבים שהכינה קשורים בקטיפה או במחט. אחת עבודותיה האחרונות הייתה עותק מפואר של סמלי הנסיך צ'ארלס בשנת 1624 שנת מותה. [15]בשנת 1586 אינגליס החלה ליצור ספרים דקורטיביים זעירים, שבזכותם החלה לקבל הכרה המונית, ארבעה מספריה נמצאים בספריית פולגר, הספרים ניתנו על ידי אספן הספרים האמריקאי ליסינג ג'יי רוזנוולד (באנגלית: Lessing J. Rosenwald) בין השנים 1946–1959. [16]

כתבי יד מוקדמים: 1605–1607 שהוקדשו עבור אנשים לא מן האצולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגליס הקדישה את כתב ידה הראשון לגברת סוזנה הרברט בפברואר 1605.[17] חוברו קטעים של טקסט דתי, ואלפבית דקורטיבי.[17][18][19] אינגליס העניקה ספרי מתנה לשנה החדשה לרוברט סידני, לוסי ראסל הרוזנת מבדפורד וליידי ארסקין מדירלטון בינואר 1606.[18]

עיצובים של ספרים מודפסים היוו מקור השראה לאינגליס, לעיתים העתיקה ראשי תיבות, עיטורים וכיוצא באלו..[20] היא עיצבה כיסויים דמויי תכשיטים ליצירות מלוכתה לרוב רקומות בפנינים וחוטי זהב וכסף על קטיפה אדומה. הכריכה של כל ספר משלימה את תצוגת הפנינים של ספריה בסגנון קליגרפי מיומן, עמודי שער, דיוקנאות עצמיים, קישוטים, רישומי דיו וסמלים.[21]

פירוט על שלושת סוגי הדיוקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוקן "מסוג 1" למשוררת הצרפתית קתרין דה פרתנאי, דיוקן זה התאפיין בחריטה ומסגרת מעוצבת בפרחים/פירות.
  • דיוקן "מסוג שני" הוקדש לנסיך צ'ארלס, מסגרתו מעוצבת במגילות צבעונית, פירות ובעלי חיים.
  • דיוקן "מסוג שלישי", סוגי דיוקנים כאלה מופיעים בדרך כלל בספרי תהילים, דיוקן זה הוקדש לנסיך הנרי מוויילס. אינגליס נהגה להיות באינטראקציה עם סופרים ואמנים אחרים לאור העובדה כי נהגה לחקות את התלבושות, הרקע והעיצוב של המסגרות שלהם.[22]

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגליס יצרה קשרים עם כל מיני אנשים כגון ג'יימס מלוויל ואנדרו מלוויל,[23] השאירה חותם בספרים גם לאחר מותה, סופרים ויוצרי תוכן כתבו עליה ספרים ויצירות אומנותיות וכמו כן הוזכרה בכל מיני ספרי אומנות שונים וספרי היסטוריה שונים רלוונטיים.[24][25]

מקורות מהם שאבה אינגליס השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור המקראי שבו אינגליס השתמשה לרוב היה תנ"ך ז'נבה, השתמשה בתהילים באנגלית, צרפתית או לטינית כמו גם במשלי, בקהלת, בקינות ירמיהו ובשירת שלמה, סיכום פסוקים לטיני שכתב רודולף גוואלתר (1519–1586) כתבי היד הללו הוצגו בשנת (1607) בפני ויליאם דאגלס, הרוזן ממורטון ותומס פורקינג.

בשנת (1615) אינגליס הקדישה כתב יד לכבוד בנה סמואל קלו שהלך בדרך אביו והיה גם הוא כומר פרוטסטנטי, בספר יש סיכום של הברית הישנה והברית החדשה בפסוקים מתוך תנ"ך האגודל (1614) שכתב ג'ון טיילור.[26]

מקורות פרוטסטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של אינגליס, עזבו את ביתם בצרפת במהלך הרדיפות הפרוטסטנטיות, אינגליס ובעלה היו ידועים כתומכים בדת הפרוטסטנטית..[27]מתוך כשישים כתבי יד שונים שזוהו כיצירותיה של אינגליס, רובם עותקים של טקסטים דתיים פרוטסטנטים. כתבי היד כללו תהילים מתנ"ך ז'נבה, וכן גרסאות אחרות של התנ"ך, פסוקים מהמשלי והקהלת, והקוואטרנים של גיא דו פאור, סיניור דה פיברק ואוקטוניירס של אנטואן דה לה רוש שאנדיו, שהיו סופרים דתיים של המאה.[28]

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגליס השתמשה בשתי סדרות של קוואטרנות דתיות ואוקטבות מאת סופרים צרפתיים, גיא דו פאור, סאיור דה פייראק (1529–1584), ואנטואן דה לה רוש, שאנדיה (1534–1591). פיברק, היה שופט, משורר ודיפלומט, יצירותיו פורסמו פעמים רבות והיווה בתור מקור השראתה של אינגליס ליצירת כתבי היד. השתמשה במקורות אלו כדי לכתוב 15 כתבי יד החל משנת 1599.[29]

מחקר אקדמי על עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר חשוב על יצירותיה נקרא ("Dame Flora's blossoms Esther Ignis's flower-illustrated manuscripts"). בוחן את כתבי היד המאוירים של אינגליס, ומנסה לפענח את השאלה מדוע היה סגנון אחד מרכזי ששימש בתור מוטיב חוזר במהלך יצירת כתבי היד הקליגרפיים שלה?.

ניתן מידע אודות 16 כתבי יד שעוטרו בציורי פרחים שיצאו לאור בשנים (16071606). מצוין כי סוג עבודות זה של אינגליס משתייך למטפורה "גבירת הפרחים". קיימת תיאוריה כי היא השתמשה בפרחים בעבודותיה כדי לתאר סוג של סמליות, כאשר כל פרח מייצג משהו מסוים. בדיוקנה העצמי, שנעשה בשנת (1595).

כאשר הקדישה את עבודותייה עבור אנשים חשובים, הדגישה כי עבודתה נחשבת "עבודת אישה". הייתה מוגבלת בבחירת הטקסטים שלה, וככל הנראה הסיבה היא שאינגליס התרכזה בעיקר בטקסטים מקראיים או מסורתיים. [30]

אינגליס ובני תקופתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגליס ואיזבלה אנדריני[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזבלה אנדריני הייתה משוררת איטלקייה ושחקנית קומית בקומדיה דל'ארטה אשר זכתה לשבחים רבים בזכות יצירותיה. אנדריני ואינגליס השתייכו שתיהן למעמד "האמצעי" בחברה, בני זוגן לא דבקו בנורמות פטריארכליות שהיו נהוגות באותה העת. עם זאת נישואיהן היו כרוכים בהולדת ילדים. אנדריני נפטרה בזמן סיבוב הופעות לאור סיבוכים שהיו לה בלידה או הפלה מאוחרת של ילדה השמיני זאת בדומה לאינגליס שהייתה אמא לשישה ילדים אך מתוכם שניים נפטרו ורק ארבעה הגיעו לגיל בגרות. אפילו שאנדריני ואינגליס לא היו עשירות או אצילות במיוחד, עבדו קשה ורעיונותיהן באו לידי הכרה בפני רבים. שתיהן נהגו לטייל מסביב לעולם, וזכו להיות "סלבריטאיות" בתוך האליטה האירופאית. לאחר מותן הונצחו, לאינדריני הכינו מדליית הנצחה לזכרה ועבודתה הקליגרפיות של אינגליס הונצחו בתוך אנציקלופדיות של ג'ורג' בלארד. מעבר לכך שאינדריני ואינגליס היו פורצות דרך בתחומן היו פורצות דרך בז'אנר שלהן - פרסמו הרבה יצירות מקוריות שלהן ובשם כך זכו לאהדה רבה, אנדריני זכתה לאהדה רבה מצד אנשי הדת והאצולה באיטליה, באימפריה הרומית ובצרפת ואינגליס זכתה לאהדה רבה משום שהקדישה את יצירותיה המכובדות ביותר לאצולה במקומות כמו לונדון, קופנהגן ונאסו [31]

אינגליס, ג'יימס מלוויל ואנדרו מלוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ג'יימי ריד - בקסטר זיהתה קשר בין אינגליס לבין ג'יימס מלוויל,[32] ג'יימס מלוויל היה כומר שסביבו פרחה "קהילה רוחנית", בתקופה ההיא היה נחשב כדמות לאומית,[33] היה מעורב בתרבות המחאה הצרפתית, מעורבותו התפתחה לביצוע פרפרזה פואטית משמעותית ופוליטית מאוד על סילבה (שם בלטינית), הפרפזה בוצעה על ידי התאולוג הז'נבי הגדול, תיאודור בזה, פרפרזה הפואטית התמקדה בסיפור דוד ובת שבע הפרפרזה הפוליטית התבססה על (Plasm 51) [34]

ג'יימס מלוויל היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר של הפרסביטריאניזם המוקדם בסקוטלנד, נוסף על כך היה סופר סקוטי. [35]

אנדרו מלוויל היה מעריץ של עבודתה ורוחניותה של אינגליס, מאוד התחבר ליצירותיה [36] אנדרו מלוויל היה דודו של הכומר ג'יימס מלוויל [37]

בכתבי היד בין השנים (1599–1602) מופיעים הפסוקים של מלוויל מתחת לדיוקן של אינגליס. [38]

כריסטיאן דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן דנמרק ביקר באנגליה ביולי 1606 הקנצלר כריסטיאנוס פריס ליווה אותו. מסיבה זו הכינה אינגליס כתב יד מאויר נוסף עבור פריס, בתקווה כנראה לתגמול נדיב. כתב היד היה דומה בעיקר לשלוש מתנות השנה החדשה, אם כי אינגליס ציירה פרחים שונים שנלקחו מסדרה אחרת, "די פלורה". סדרה זו הייתה פופולרית בתקופה זו, שכן אותם פרחים נמשכו מאוחר יותר על זכוכית צבועה בפארק לידיארד בווילטשייר, כמו גם בערים אחרות.[39][40]

חסותו של הנסיך הנרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף הקדשה לנסיך הנרי בשנת 1608

אינגליס יצרה את כתבי היד המאוירים שלה בפרחים בין השנים 16061607. בין השנים 1607 עד 1614 הפיקה אינגליס שמונה כתבי יד כאשר חמישה מהם הוקדשו לנסיך הנרי או לסר דייוויד מארי. לעיתים אינגליס פנתה לפטרונים וסיפקה ראיות כי שמצאה חסות בביתו של הנרי. אינגליס קיבלה חמישה ליש"ט מהנסיך הנרי בתרומה לאחד מכתבי היד שהיא העניקה בעבורו,[41]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. H. Scott-Elliot, Elspeth Yeo, Calligraphic Manuscripts of Esther Inglis (1571-1624): A Catalogue, The Papers of the Bibliographical Society of America 84, 1990, עמ' 10–86
  • Anneke TJAN-BAKKER, Dame Flora's blossoms : Esther Inglis's flower-illustrated manuscripts
  • [Frye, Susan. (2002). Materializing Authorship in Esther Inglis's Books. Journal of Medieval and Early Modern Studies. 32.]
  • Anneke Bakker, Esther Inglis & Maurice of Nassau, Quaerendo 48, 2018-03-23, עמ' 39–76
  • [Georgianna Ziegler, A Recently Discovered Esther Inglis Manuscript, The Library, Volume 19, Issue 4, December 2018, Pages 490–499]
  • Sìne Kay Harris, ‘Astonishing Virtue of Absence’? The influence of both manuscript and print on the paratexts of Esther Inglis’ ‘Octonaries’ (1607) and ‘Pseaumes’ (1615), 2020
  • [Anon.] (2011). [Chapter Two. Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans. In Pens and Needles (pp. 75-115). Philadelphia: University of Pennsylvania Press.]
  • Theresa D. Kemp, Women's Patronage-Seeking as Familial Enterprise: Aemilia Lanyer, Esther Inglis, and Mary Wroth1, Literature Compass 4, 2007, עמ' 384–406

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Esther Inglis : Textualities
  • Mary Hays, Female Biography: Or, Memoirs of Illustrious and Celebrated Women, of All Ages and Countries. Alphabetically Arranged, Richard Phillips, 1803, עמ' 468-469

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Esther Inglis Kello

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Esther Inglis (1571–1624)
  • FlikeNoir, Reign of James the Sixth, 1603-1625, pp.177-227.

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville" | IASH
  • [Inglis, E., Ellesmere, T. E., & White, W. A. (1606). Argumenta in librum Psalmorum: Estheræ Inglis manu exarata Londini 1606.]

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Christ Church MS. 180 - Medieval Manuscripts

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Argumenta in librum Psalmorum ; Estheræ Inglis manu exarata Londini 1606 : manuscript, 1606
  • [Inglis, Esther, 1571-1624 - Medieval Manuscripts]
  • The Oxford Companion to the Book, Oxford University Press, 2010-01-01
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Perdita browser - Perdita woman Index: Esther Inglis entries
  • [Dame Flora's blossoms: Esther Inglis's flower-ׁׂׂ] [illustrated manuscriptsׁׁׁ (TJAN-BAKKER, Anneke) 2000[
  • [Hand-ma(i)de books : the manuscripts of Esther Inglis, early-modern precursors of the artists' book] (ZIEGLER, Georgianna) 2000
  • [Women's Patronage‐Seeking as Familial Enterprise: Aemilia Lanyer, Esther Inglis, and Mary Wrothָׂ] (Theresa D. Kemp) 2007
  • [Psalms] [Les Pseaumes de David Escrites en Diverses sortes de lettres par Esther Anglois Françoise. A Lislebourg en Escosse, 1599]
  • [Psalms in French, with Latin verses to Prince Maurice by Esther Inglis's husband Bartholomew Kello and to Esther Inglis by Andrew Melville, Robert Rollock, and John Johnston.*InE 31]
  • [Ecclesiastes] Le Livre de l'Ecclesiaste. De la main d'Esther Anglois françoise: a Lislebourg en Escosse ce xxi d'Avril 1601 [and] Le Cantique du Roy Salomon...ce xxiii d'Avril 1601.]
  • [Autograph calligraphic MS, i + 25 leaves, including one blank (174 x 136mm.), in contemporary red morocco gilt. A presentation MS to Catherine de Parthenay - Larchevêque (1554-1631), Vicomtesse de Rohan, with a Dedication to her, in numerous styles of script *InE 3
  • [Proverbs] (A New Yeeres Guift for the Right Honorable and Vertuous Lady the Lady Arskene of Dirltoun. Of the hand writing and limming of mee) (Esther Inglis, the 1. of Iannuar, 1606
  • ([Proverbs] Une Estreine pour tresillustre et vertueuse Dame la Contesse de Bedford, escrit et illuminé par moy Esther Inglis ce 1 de Janvier, 1606)
  • ("A Book of the Armes of England")
  • ("Psalms of David")
  • [Psalms] [Argumenta Psalmoru Davidis per tetrasticha manu Estherae Inglis exarata, strenae nomine Illus: Principi Henrico oblata, 1608.]
  • [Psalms] [Les Pseaumes de David. Escrit par Esther Inglis le xv de Sept: 1612]
  • (Argumenta Psalmorum Davidis)
  • ("[Psalms] Quotations from the Psalms and Proverbs")
  • ([Proverbs] Une Estreine pour tresillustre et vertueuse Dame la Contesse de Bedford, escrit et illuminé par moy Esther Inglis ce 1 de Janvier, 1606)
  • [Proverbs] [A New Yeers Guift for the Right Honorable and Vertuous Lord my Lord Sidnay of the hand writing and limming of mee Esther Inglis the first of Ianuar, 1606]
  • (A New Yeeres guift [Book of Proverbs, select)
  • (The Papers of the Bibliographical Society of America Vol. 84, No. 1 (MARCH 1990), pp. 10-86 (109 pages) Published By: The University of Chicago Press Written by A. H. Scott-Elliot and Elspeth Yeo "Calligraphic Manuscripts of Esther Inglis (1571-1624): A Catalogue.)
  • ( "Esther Inglis, calligrapher, 1571-1624")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר אינגליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Williams, R. (2021, January 1). Esther Inglis. Encyclopedia Britannica. https://www.britannica.com/biography/Esther-Inglis
  2. ^ Esther Inglis | Scottish calligrapher, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  3. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 168. Retrieved 6 December 2014 https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315257211-19/esther-inglis-linguist-calligrapher-miniaturist-christian-humanist
  4. ^ World history, Inglis, Esther (1571 — 1624) 13-04-2015 https://www.worldhistory.biz/modern-history/80136-i.html#sel=4:78,4:78
  5. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  6. ^ Britannica, T. Editors of Encyclopaedia (2020, January 29). Decorative art. Encyclopedia Britannica. https://www.britannica.com/art/decorative-art
  7. ^ Frye, Susan. 2002. "Materializing Authorship in Esther Inglis's Books." Journal of Medieval and Early Modern Studies. p. 471. Retrieved 6 December 2014 https://www.researchgate.net/publication/31270789_Materializing_Authorship_in_Esther_Inglis's_Books
  8. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 165. Retrieved 6 December 2014 https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315257211-19/esther-inglis-linguist-calligrapher-miniaturist-christian-humanist
  9. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 50. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/83731426
  10. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 50. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/823036773
  11. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  12. ^ Apted, Michael R; Hannabuss, Susan (1978). Painters in Scotland 1301-1700: a biographical dictionary. Edinburgh: The Edina Press Ltd. pp. 48–49. https://catalogue.nla.gov.au/Record/85918
  13. ^ Frye, Susan. 2002. "Materializing Authorship in Esther Inglis's Books." Journal of Medieval and Early Modern Studies. p. 471. Retrieved 6 December 2014 https://www.researchgate.net/publication/31270789_Materializing_Authorship_in_Esther_Inglis's_Books
  14. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  15. ^ Esther Inglis (1569?– 1624) - Folgerpedia, web.archive.org, ציטוט רלוונטי: She was not only an adept calligrapher, using over forty styles of handwriting, but she also illuminated her manuscripts with self-portraits, flowers and birds, or exquisite black-and-white title pages, historiated initials, and printer's devices copied from printed books. Many of her volumes are bound in velvet or silk which she likely embroidered herself, as her skill with needle as well as pen was remarked upon by a contemporary. One of her last works was a sumptuous copy of Emblemes Chrestiens by Georgette de Montenay, made for Prince Charles in 1624, the year of her death., ‏2021-01-02
  16. ^ Spotlight on a calligrapher - The Collation, web.archive.org, ציטוט רלוונטי: Miraculously, almost sixty of her manuscripts survive, and four of these are at the Folger Library, given by American book collector, Lessing J. Rosenwald, from 1946 to 1959, ‏2021-03-06
  17. ^ 1 2 Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 51. Retrieved 6 December 2014
  18. ^ 1 2 Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 52. Retrieved 6 December 2014
  19. ^ Susan Frye, Pens and Needles: Women's Textualities in Early Modern England, University of Pennsylvania Press, 2011-11-29, ISBN 978-0-8122-0698-2. (באנגלית)
  20. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 77. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  21. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 77. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  22. ^ ART HISTORY / EARLY MODERN WOMEN / ENGRAVING Selfie Fashioning and the Self-Portraits of Calligrapher Esther Inglis JUNE 15, 2017 MARTINEVANELK https://martinevanelk.wordpress.com/2017/06/15/selfie-fashioning-and-the-self-portraits-of-calligrapher-esther-inglis/
  23. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk
  24. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], יצירה מספר 31
  25. ^ Esther Inglis (1569?– 1624) - Folgerpedia, web.archive.org, ‏2021-01-02
  26. ^ Esther Inglis (c1570-1624): Calligrapher, Artist, Embroiderer, Writer https://estheringliscreativewoman.wordpress.com/sources-2/ Books Adam and Eve with the Tree of Knowledge. From Guillaume Paradin, Historiarum memorabilium ex Genesi, 1558. Bibliothèque Numérique de Lyon. Rudolf Gwalther, Summary of the Book of Matthew in Argumentorum in Sacra Bible (Frankfurt, 1556). Handcolored copy from Bibliothèque Municipale de Lyon John Taylor, Verbum Sempiternum, copy made with a dos-a-dos binding, probably embroidered by Inglis. Harvard, Houghton MS Typ 49
  27. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 74. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  28. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 75. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  29. ^ Sources, Esther Inglis (c1570-1624): Calligrapher, Artist, Embroiderer, Writer, ‏2020-12-27 (באנגלית)
  30. ^ Anneke TJAN-BAKKER, Dame Flora's blossoms : Esther Inglis's flower-illustrated manuscripts, www.openbibart.fr, ‏2000
  31. ^ May 2017 – Creative Women on the Move: Two Transnational Celebrities, An Actor and a Calligrapher | (באנגלית)
  32. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי מהכתוב: Dr Reid-Baxter has now identified a direct link between Inglis and James Melville
  33. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: the 'spiritual community' that flourished in Fife around the Rev. James Melville (1554-1614). Melville was a national figure, a leading spokesman for the presbyterian wing of the Kirk
  34. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: James Melville's involvement with French protestant culture extended to making a substantial and highly politicised poetic paraphrase of a Latin sylva by the great Genevan theologian Theodore Beza (1519-1605), on the David and Bersheba story and the origins of Psalm 51
  35. ^ Esther Inglis and James Melville, ציטוט רלוונטי: Reverend James Melville (1554-1614) who was one of the most prominent leaders of early Presbyterianism in Scotland and a writer in Scots., ‏2nd May 2019
  36. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: Andrew Melville was a great admirer of the work and spirituality of Esther Inglis
  37. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: James Melville (1554-1614). Melville was a national figure, a leading spokesman for the presbyterian wing of the Kirk, and shared the francophilia of his celebrated uncle Andrew Melville (1545-1622), a noted Latin poe
  38. ^ Andrew Melville: De Esthera Angla Scite pingente, www.dps.gla.ac.uk, ציטוט רלוונטי: In the manuscripts from 1599-1602, Melville's verses appear below a portrait of Inglis
  39. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 54. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  40. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 55. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  41. ^ Peter Beal, [https://celm-ms.org.uk/introductions/InglisEsther.html Esther Inglis Abbreviations Laing, ‘Notes’], ציטוט רלוונטי מתוך המבוא: We have no records to show how financially successful this operation was except for one record showing that Prince Henry paid her £5, possibly the going rate.