אסתר ברלי-יואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר ברלי-יואל
Esther Berlin-Joel
לידה 2 במאי 1895
המבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1972 (בגיל 76)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Esther Else Joel
לאום ישראלית
מקום לימודים
תחום יצירה ציור, עיצוב, גרפיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות סמל העיר חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר ברלי-יואל (ידועה גם כאסתר ברלין-יואל, 2 במאי 1895 - 7 במרץ 1972, כ"א באדר תשל"ב[1]) הייתה אמנית וגרפיקאית. עיצבה את סמל העיר חיפה, וסמל העיר חולון.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר אלזה יואל נולדה בהמבורג, גרמניה ב-2 במאי 1895.

בין השנים 1915–1920 למדה בבית הספר הגבוה לאמנויות חזותיות של המבורג (אנ'). לאחר מכן עברה לברלין בשנת 1920 והשתלמה אצל אלכסנדר ארכיפנקו בזמן שהותו בברלין והצייר לודוויג מיידנר (Ludwig Meidner) בבית הספר הגבוה לאמנויות בברלין עד לשנת 1923.

בשנת 1922 התחתנה עם חיים ברלין, ובסוף 1923 נולד בנם, דן. בשנת 1925 עלו שלושתם ארצה.[3] הזוג התגרש בשנת 1930.

בעקבות הרצון החברתי לעברת את שם המשפחה, שינתה את שמה לאחר הגירושים לברלי-יואל.

ברלי-יואל הייתה אמנית ומעצבת גרפית. היא עיצבה כרזות וסמלים, ולאורך השנים השתתפה בעשרות תערוכות כלליות וערכה 12 תערוכות יחיד. בשנת 1936 קיבלה פרס ראשון על אלבום ציורי חיפה.

נפטרה בכ"א באדר תשל"ב, 7 במרץ 1972, ונקברה בבית הקברות בחיפה.[1]

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב סמלי ערים והתאחדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 ברלי-יואל עיצבה מספר סמלים של ועדים והתאחדויות. בשנת 1930 היא עיצבה את סמל התאחדות בעלי התעשייה[4] ואת סמל ועד הדר הכרמל.[5] כמו כן הציעה הצעות לעיצוב סמל העיר ירושלים, ועיצבה את סמל העיר חיפה (1936) וסמל עיריית חולון (1946).[2]

סמל העיר חולון

Haifa Coat of Arms[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר חיפה

סמל העיר חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סמל העיר חיפה

בראשית 1934 החל ראש העיר חיפה, חסן שוכרי, בהליך לבחירת סמל רשמי לעירו. ביולי 1935 התכנסה ועדת הסמל לראשונה והחליטה על קיום תחרות לעיצוב הסמל וכן קבעה פרס של 15 לירות ארץ ישראליות למעצב הסמל הנבחר. בתחילת 1936 התכנסה ועדת הסמל בפורום רחב, שכלל שלושה אנשי מקצוע נוספים (מהנדס, אדריכל ואמן), לדון בהצעות שהתקבלו. הוועדה לא מצאה סמל הראוי לבחירתה, אך התרשמה מהצעה שהגישה האמנית אסתר ברלין-יואל, אשתו של הרופא חיים ברלין. התקבלה החלטה להטיל את מלאכת עיצוב הסמל על ברלין, וזאת על פי דגשים שייתנו חברי הוועדה ואנשי המקצוע. בהתאם לדגשים שקיבלה הכינה ברלין מספר תרשימים ובהם ניכר שילוב בין נוף ההר לים וכן ביטוי גרפי לשלום. ביטוי לטבעה העירוני של העיר באותם הימים נעדר מהתרשימים והושם דגש על האווירה בעיר, כפי שבאה לידי ביטוי בנמל חיפה, הר הכרמל והים התיכון.

ב-22 באפריל 1936 התכנסה הוועדה לישיבתה האחרונה כדי לדון בהצעותיה של ברלין. הסמל שהומלץ על ידי שלושת אנשי המקצוע שהנחו את ברלין אושר על ידי הוועדה וב-22 ביוני אושרר גם במועצת העירייה.

אחת מההצעות לסמל העיר חיפה
אחת מההצעות של אסתר ברלין לקראת עיצוב צורתו הסופית של הסמל

סמל העיר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 פנתה לראש העירייה מוסטפא אל-ח'אלידי, והציעה כמה הצעות לסמל עיריית ירושלים. העירייה אימצה את אחת ההצעות של אסתר יואל-ברלין ב-20 במאי 1943, אך הייתה זקוקה לאישור "מכון הסמלים הבריטי" (College of Arms), אישור שהתעכב בשל מלחמת העולם השנייה. ביולי 1946 פוזרה עיריית ירושלים בידי שלטונות המנדט עקב המשבר החמור ששרר בעיר בתום תקופת המנדט, כך שהאישור לא ניתן בסופו של דבר, והסמל נגנז.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין התערוכות שהציגה בהם[6]:

  • תערוכת יחיד בהמבורג (1925)
  • תערוכה משותפת עם מליטה שיפר, בית הקרנות, רחוב הרצל, חיפה (1941)[7][8]
  • תערוכת אמני ישראל, מוזיאון תל אביב (1951)
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב (1954)
  • התערוכה כללית של אמני ישראל תשט"ו, ביתן הציירים והפסלים, תל אביב (1955)
  • התערוכה הכללית של אמני ישראל לרגל שנת היובל החמישים לעיר העברית תל אביב, מוזיאון תל אביב (1959)
  • התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב (1960)
  • התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב (1961)
  • התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב (1963)
  • "התערוכה הכללית השנתית", בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה (1963)
  • "התערוכה הכללית, אמני ישראל תשכ"ה", מוזיאון תל אביב (1965)
  • "אמני ישראל למען הביטחון" מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב (1967)
  • מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה (1976)

פרסומים ואוסף אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלי-יואל הוציאה מספר אוספים של יצירותיה: בשנת 1955 (תשט"ז) פרסמה קובץ ליטוגרפיות בשם:"דמויות".[9]

בנוסף פרסמה אלבומים מיצירותיה על הנושאים: פועלים בארץ, ו-ילדים בארץ.

כרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ללויד ימי ארץ-ישראלי בע"מ Palestine Maritime Lloyd Ltd, בטכניקה של הדפס אבן (1930)[10]
  • יריד המזרח, בטכניקה של חיתוך-עץ (1932)[11]
  • התאחדות בעלי התעשייה, ארץ-ישראל, בטכניקה של הדפס-אבן (1935)
  • "הגנה, יצירה, קליטה" מפלגת פועלי ארץ-ישראל, בטכניקה של הדפס-אבן, נמצא באוסף, בית ברל (1935)[12]
  • פליטים, בטכניקה של חיתוך עץ, נמצא באוסף, המוזיאון הימי בחיפה (1938)
  • "ציון הלא תשאלי לשלום מעפיליך?" בטכניקה של חיתוך-עץ (1938)[13][14]
  • פדיון שבויים, בטכניקה של חיתוך-עץ. (1939) נמצא באוסף, ציונות 2000 (רוני דואק)
  • עזרה סוציאלית, בטכניקה של חיתוך-עץ. (1940) נמצא באוסף, ציונות 2000 (רוני דואק)
  • ארגון אמהות עובדות, מועצת פועלי חיפה, בטכניקה של חיתוך עץ, (1949) נמצא באוסף המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון
  • שוק ארגון אמהות עובדות, מועצת פועלי חיפה, בטכניקה של הדפס-אבן, (1952) נמצא באוסף המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון[15]

עטיפות ספרים וכתבי-עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1928- שער המגזין-Palestine and Near East Economic Magazine,Vol. IV, Nos. 4-5. טכניקת חיתוך-עץ
  • 1930- עמוד השער של סמבטיון, חוברת הומוריסטית. חיפה. טכניקת חיתוך-עץ. מכירות פומביות בן-עמי 18.12.11
  • 1969- פרנקל-איצוך, רבקה. חוליות רופפות מספורי עובדת סוציאלית. תל אביב: הוצאת בצלאל צ'ריקובר. טכניקת חיתוך-עץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילן, אלון. 2006. "מבט נוסף על סמל העיר חיפה" בתוך: "חיפה" - ביטאון העמותה לתולדות חיפה. גיליון מס' 4, נובמבר.
  • גורן, תמיר. 2004. "סמל העיר חיפה - מקורו ועיצובו" בתוך: "חיפה" - ביטאון העמותה לתולדות חיפה. גיליון מס' 1, ינואר.
  • דונר, בתיה. 2017. עיצוב גרפי בישראל בין רעיון לצורה. רמת גן: הוצאת שנקר בית הספר גבוה להנדסה ועיצוב.
  • מישורי, אליק. 2000. שורו הביטו וראו. תל אביב: הוצאת עם עובד. עמודים: 225-224.
  • עופרת, גדעון. 2010."והספינה שטה? והספינה טובעת?" בתוך: האמנות כדימוי וכסמל, הגג והבור, ציור ציוני- המחסן של גדעון עופרת, דצמבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר ברלי-יואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אסתר ברלי יואל באתר Billion Graves
  2. ^ 1 2 אודות סמל העיר חולון, אתר עיריית חולון
  3. ^ אסתר ברלי-יואל באתר מוזיאון ישראל
  4. ^ סמל התאחדות בעלי התעשייה, ארץ-ישראל -Palestine and Near East Economic Magazine
  5. ^ סמל ועד הדר הכרמל – אגודה שיתופית בע"מ, נמצא בארכיון עיריית חיפה
  6. ^ רשימת תערוכות של אסתר ברלי יואל באתר מוזיאון ישראל, מרכז מידע לאומנות
  7. ^ תערוכה א. ברלין-יואל, מליטה שיפר, 1941, אתר הספרייה הלאומית
  8. ^ כרזה לתערוכת תמונות של א.ברלין יואל בהדר חיפה
  9. ^ אסתר- ברלי - יואל: דמויות באתר למכירה פומבית, עם דף שער
  10. ^ פרסומת לחברת "לויד" – ליטוגרפיה צבעונית מאת אסתר ברלין-יואל – חיפה, 1930 במכירה פומבית באתר קדם
  11. ^ כרזת יריד המזרח, א. ברלי-יואל, באתר Palestine Poster Project Archives
  12. ^ הגנה, יצירה, קליטה, א. ברלי-יואל, באתר Palestine Poster Project Archives
  13. ^ ציון הלא תשאלי לשלום מעפיליך? אסתר ברלין-יואל באתר Palestine Poster Project Archives
  14. ^ הכרזה באתר הספרייה הלאומית
  15. ^ כרזת ארגון אמהות עובדות, אסתר ברלי-יואל, תערוכת 1948–1952 במוזיאון העיר חיפה