אסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אסתר המלכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אסתר המלכה" מפנה לכאן. לערך העוסק במחזה, ראו אסתר המלכה (מחזה).
וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ.
"אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי
אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.

אֶסְתֵּר או אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. היא מתוארת במגילה כאשתו של אחשוורוש, לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא, אסתר היא האישה שמסופר על אודותיה בצורה הרחבה ביותר בתנ"ך.

שמה של אסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילת אסתר נאמר: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר" (אסתר, ב', ז'). במסכת מגילה מובאת ברייתא המציגה דעות שונות על כפל שמות זה:[1]

רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה - על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר (זכריה, א', ח') "והוא עומד בין ההדסים". רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר - על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר "אין אסתר מגדת את עמה וגו'". רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר.

השם הפרסי של הגיבורה, "אסתר", לקוח משמה של האלה הבבלית אִשתר או מן המילה הפרסית star[2][3].

על שמה העברי של אסתר, הדסה, נקראה ההסתדרות הציונית הדסה, שיסודה היה בזמן פורים.

סיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר בת אביחיל משבט בנימין גודלה על ידי מרדכי שהיה בן-דודה[4][5]. התלמוד הבבלי מציין שמרדכי היה בן אחי האב. בנוסף סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאישה, לאחר שהוריה מתו.[6] כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה מפני שנשאה חן וחסד לפניו. על פי חז"ל, לקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.

כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה חששה לגורלה, אך לאחר מכן היא התעשתה והחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. לפי חז"ל, היא גם תבעה לאחר מכן מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה.

לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן, שלחה אסתר בקשה אל מרדכי דרך התך, אחד מסריסי המלך: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" (אסתר, ד', ט"ז). יש המקשרים לכך את תענית אסתר, הנהוגה בי"ג באדר (ערב חג הפורים), על אף שהתענית המקורית התקיימה בכלל בפסח. עם זאת, יש הטוענים כי תענית זו אינה זכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא זכר לתענית היהודים בי"ג באדר, ביום שנקמו באויביהם, שכן נהגו בתקופה זאת שבעת מלחמה על כל העם להיות בצום.

מקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכיום מקובלת במחקר הדעה שהמסופר במגילה איננו היסטורי, נעשו ניסיונות לזהות את הדמויות במקורות חיצוניים למקרא. יש המזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר עם חשיארש הראשון (כסרכסס ביוונית). הרודוטוס מזכיר את אמיסטריס, אשתו של חשיארש, ויש שמצאו בזה דמיון-מה לאסתר[7]. לעומתם, מקורות שונים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר, דווקא עם בנו של חשיארש הראשון, ארתחששתא הראשון - כך למשל תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו וגם חז"ל[8]. הדבר גם מתיישב עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לעזרא, לשיקום בית המקדש.

לפי מספר מקורות לאסתר היה בן מאחשוורוש. יש המזהים אותו עם המלך כורש שהצהיר על מתן הרשות ליהודים לבנות את בית המקדש. יש שאומרים שכורש היה בנו של אחשוורוש ובנה של אסתר, הוא ארתחששתא הראשון. גרסה שלישית היא כאמור, שארתחששתא הראשון הוא אחשוורוש של מגילת אסתר ולפי זה בנו דריווש השני הוא בנה של אסתר. זיהויים אלה אינם מתיישבים מבחינה כרונולוגית.

במדרשי האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשי האגדה מוספים פרטים על המסופר במגילת אסתר:

  • יש מחלוקת פרשנים לגבי הקשר בין אסתר לבין מרדכי היהודי. לפי חלק מהמדרשים היה בן-דודה של אסתר שאימץ אותה כבת לאחר מות אביה ואמה. אך ישנם מדרשים אחרים אשר אומרים כי הם היו נשואים.
  • הצו שקבע חיפוש אחר אישה חדשה למלך חייב כל נערה שנבחרה על ידי הפקידים להתפקד בארמון המלך ולא דינה ודין משפחתה היה מוות.
  • במגילה מתוארת אסתר: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה" (מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז') והגמרא מרחיבה: "ארבע נשים יפיפיות היו - שרה ואביגיל ורחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). במקום אחר בגמרא מוסבר שיופיה של אסתר היה יופי פנימי: "רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת הייתה וחוט של חסד משוך עליה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א').
  • לפי אחד הפירושים הבחירה של אחשוורוש באסתר הייתה עצמה בגדר נס גם משום שאסתר "ירקרוקת היתה", כלומר בעלת עור צהוב-שחום (כשבפרס של אותה התקופה לבן היה אידאל היופי) וכן בת כ-70[9], בנוסף לכך שהבחירה אפשרה מאוחר יותר את נס הצלת ישראל מהשמדה.
  • מהפסוק "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת" (אסתר, ב', י"ז) למד רב: "ביקש לטעום טעם בתולה - טעם, טעם בעולה - טעם" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'). עוד מספרת הגמרא על אסתר "שהייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד ב').
  • מסכת מגילה מתארת דיאלוג בין אסתר לחכמים בדבר הכללת מגילת אסתר בין כתבי הקודש:
"אמר רב שמואל בר יהודה:
שלחה להם אסתר לחכמים "קבעוני לדורות".
שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות".
שלחה להם: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס"...
שלחה להם אסתר לחכמים: "כתבוני לדורות".
שלחו לה: 'הלא כתבתי לך שלישים' (משלי כב כ) - שלישים ולא רבעים [כלומר חומש, נביאים וכתובים], עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה, 'כתב זאת זיכרון בספר' (שמות יז יד) - "כתב זאת" - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. "זיכרון" - מה שכתוב בנביאים. "בספר" - מה שכתוב במגילה." (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א')

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'
  2. ^ כוכב, תרגום שני על מגילת אסתר ב' ז'
  3. ^ כמו גם של מרדכי - האליל מרדוך שמות אלו הוענקו להם על ידי אחשוורוש מפאת רום מעמדם[דרוש מקור]. שמו העברי של מרדכי הוא "פתחיה" (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א')
  4. ^ ההתייחסות למרדכי כאל דודה של אסתר מקורה בתרגום שני על מגילת אסתר (פרק ב' פסוק ז')
  5. ^ הרב ד"ר ארי זיבוטפסקי, על מרדכי ואסתר
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'
  7. ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112. הרודוטוס מייחס למלכה זו מעשי אכזריות שונים, ולכן יש שזיהו אותה עם ושתי, אך כיוון שמדובר בשמועות גרידא - ייתכן שמדובר בשמועות רעות שהפיצו שונאי המלכה
  8. ^ מדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פסקה ה'
  9. ^ בראשית רבה לט יג