אסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אסתר המלכה)
אסתר
אסתר בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3
אסתר בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3
לידה המאה ה־6 לפנה״ס?
ג'רמ"ב (3242 לבריאת העולם)
הממלכה האחמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־5 לפנה״ס?
הממלכה האחמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אביחיל
בן זוג אחשוורוש
עיסוק מלכה
בתנ"ך מגילת אסתר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ.
"אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי
אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.

אֶסְתֵּר או אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובתור ביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר"[1] - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס. היא מתוארת במגילה כאשתו של המלך אחשוורוש לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא.

אסתר היא האישה שמסופר על אודותיה בצורה הרחבה ביותר בתנ"ך.[דרוש מקור]

שמה של אסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המחקר האטימולוגי, השם "אסתר" לקוח משמה של אלת האהבה והפריון במיתולוגיה הבבלית - אִשתר,[2] זאת בדומה לגיבור אחר של המגילה - "מרדכי", ששמו לקוח משמו של האל הבבלי מרדוך. השערה נוספת היא שהשם נגזר מן המילה הפרסית סתארה (ستار‍‍ه, Stara), שמשמעותה "כוכב".[3][4][5] רש"י מפרש כי משמעות המילה "אסתהר" היא "ירח", והרב עדין שטיינזלץ מפרש (בעקבות פירושו של רבי יעקב עמדין), כי "אסתהר" משמעותו כוכב נוגה. זו הדעה הרווחת במחקר[6] וכך פירשו גם בתרגום שני[7] ובילקוט שמעוני.[8]

מגילת אסתר מזכירה גם את השם "הדסה": ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר“ (אסתר, ב', ז'). במסכת מגילה מובאת ברייתא המציגה דעות שונות על כפל שמות זה:[9]

"רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר (זכריה, א', ח') "והוא עומד בין ההדסים". רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר? על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר "אין אסתר מגדת את עמה וגו'". רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר." בפרשנות התלמודית הציע רבי יהושע[9] שהשם "הדסה" – במשמעות "הדס" – קשור לצבע הפנים האידיאלי בתרבות הפרסית, ירוק, ולפיכך מרמז על יופייה.[10] פרשנות נוספת קשרה את השם "הדסה" עם מילה שמשמעותה "מלכה",[4] ואברהם שלום יהודה שיער שהשם "אסתר" נגזר ממילה מדית משוחזרת שפירושה "הדס".

ההסתדרות הציונית הדסה, שיסודה היה ביום פורים, נקראה על שמה העברי של אסתר.

סיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר בת אביחיל משבט בנימין גודלה על ידי מרדכי שהיה בן-דודה.[11][12] התלמוד הבבלי מציין שמרדכי היה בן אחי האב. בנוסף סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאישה, לאחר שהוריה מתו.[9] גם התרגום היווני למגילה (א, ח) קובע שאסתר הייתה אשתו של מרדכי.[13] כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה מפני שנשאה חן וחסד לפניו. על פי חז"ל, לקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.

כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה חששה לגורלה, אך לאחר מכן היא התעשתה והחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. לפי חז"ל, היא גם תבעה לאחר מכן מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה.

לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן, שלחה אסתר בקשה אל מרדכי דרך התך, אחד מסריסי המלך: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" (אסתר, ד', ט"ז). יש המקשרים לכך את תענית אסתר, הנהוגה בי"ג באדר (ערב חג הפורים), על אף שהתענית המקורית התקיימה בכלל בפסח. עם זאת, יש הטוענים[14] כי תענית זו אינה זכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא זכר לתענית היהודים בי"ג באדר, ביום שנקמו באויביהם, שכן נהגו בתקופה זאת שבעת מלחמה על כל העם להיות בצום.

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכיום מקובלת במחקר הדעה שהמסופר במגילה איננו היסטורי,[15] נעשו ניסיונות לזהות את הדמויות במקורות חיצוניים למקרא. יש המזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר עם חשיארש הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", קסרכסס ביוונית). הרודוטוס מזכיר את אמסטריס, אשתו של חשיארש, ויש שמצאו בזה דמיון-מה לאסתר.[16] לעומתם, מקורות שונים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר, דווקא עם בנו של חשיארש הראשון, ארתחששתא הראשון - כך למשל תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו וגם חז"ל.[17] הדבר גם מתיישב עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לעזרא, לשיקום בית המקדש.

לפי מספר מקורות לאסתר היה בן מאחשוורוש. יש המזהים אותו עם המלך כורש שהצהיר על מתן הרשות ליהודים לבנות את בית המקדש. יש שאומרים שכורש היה בנו של אחשוורוש ובנה של אסתר, הוא ארתחששתא הראשון. גרסה שלישית היא כאמור, שארתחששתא הראשון הוא אחשוורוש של מגילת אסתר ולפי זה בנו דריווש השני הוא בנה של אסתר. זיהויים אלה אינם מתיישבים מבחינה כרונולוגית.[18]

במדרשי האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשי האגדה מוספים פרטים על המסופר במגילת אסתר:

  • יש מחלוקת פרשנים לגבי הקשר בין אסתר לבין מרדכי היהודי. לפי חלק מהמדרשים, היה בן-דודה של אסתר שאימץ אותה כבת לאחר מות אביה ואמה. אך ישנם מדרשים אחרים אשר אומרים כי הם היו נשואים.
  • הצו שקבע חיפוש אחר אישה חדשה למלך חייב כל נערה שנבחרה על ידי הפקידים להתפקד בארמון המלך ולא דינה ודין משפחתה היה מוות.
  • במגילה מתוארת אסתר: ”וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה“.[19] והגמרא מרחיבה: "ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה ואביגיל ורחב ואסתר".[20] במקום אחר בגמרא מוסבר שיופייה של אסתר היה יופי פנימי: "רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת הייתה וחוט של חסד משוך עליה".[21]
  • חז"ל נחלקו לגבי גילה של אסתר בזמן הסיפור: רב טען שהייתה בת כ-40, אך לדעת הרוב היא הייתה בת 75.[22]
  • לפי אחד הפירושים הבחירה של אחשוורוש באסתר הייתה עצמה בגדר נס גם משום שאסתר "ירקרוקת הייתה", כלומר בעלת עור צהוב-שחום (כשבפרס של אותה התקופה לבן היה אידיאל היופי) וכן בת כ-70,[23] בנוסף לכך שהבחירה אפשרה מאוחר יותר את נס הצלת ישראל מהשמדה.
  • מהפסוק ”וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת“[24] למד רב: "ביקש לטעום טעם בתולה - טעם, טעם בעולה - טעם".[21] עוד מספרת הגמרא על אסתר "שהייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי".[25]
  • מסכת מגילה מתארת דיאלוג בין אסתר לחכמים בדבר הכללת מגילת אסתר בין כתבי הקודש:
”אמר רב שמואל בר יהודה:
שלחה להם אסתר לחכמים "קבעוני לדורות".
שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות".
שלחה להם: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס"...
שלחה להם אסתר לחכמים: "כתבוני לדורות".
שלחו לה: 'הלא כתבתי לך שלישים' (משלי כב כ) - שלישים ולא רבעים [כלומר חומש, נביאים וכתובים], עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה, 'כתב זאת זיכרון בספר' (שמות יז יד) - "כתב זאת" - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. "זיכרון" - מה שכתוב בנביאים. "בספר" - מה שכתוב במגילה“.[26]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת גירוש ספרד, רבים מהאנוסים ראו באסתר דמות מופת ודגם לחייהם, לפי ש"בהסתירה את זהותה האמיתית בארמונו של אחשוורוש הייתה לאנוסה הראשונה".[27][28]

אסתר משמשת, בתפילות ברכה שונות, חלק מנשות המופת של עם ישראל, אשר מתפללים לברכה בזכותן. כך למשל, בנוסח ה"מי שברך" הספרדי לזבד הבת מוזכרות, בנוסף לארבע האמהות, גם מִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִל, וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל“.

הרב משה איסרליש טען שיום לקחיתה לאחשוורוש או מותה נקבע כצום תשעה בטבת.[29]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במורפולוגיה שגויה שמסתמכת על משקל הסמיכות התקין בביטוי המקראי "מלכת שבא" (ושבשוגג קיימת - בתור סמיכות-כביכול - גם בעוד ביטויים עבריים עממיים מודרניים, כגון "קצין תורן" - עם ק' בשווא).
  2. ^ החל מינסן בשנות ה-90 של המאה ה-19. ראו Jensen, P. “Elamitische Eigennamen. Ein Beitrag Zur Erklärung Der Elamitischen Inschriften.” Wiener Zeitschrift Für Die Kunde Des Morgenlandes, vol. 6, 1892, p. 70. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  3. ^ Brettler, Marc; Newsom, Carol; Perkins, Pheme (2018). "Esther". The New Oxford Annotated Bible: New Revised Standard Version (באנגלית). Oxford University Press. p. 715. ISBN 9780190276065.
  4. ^ 1 2 Mary Joan Winn Leith (2011). Coogan, Michael D. (ed.). The Oxford Encyclopedia of the Books of the Bible (באנגלית). Oxford University Press. p. 252. ISBN 9780195377378. Esther, cognate with Ishtar... and/or the Persian word stara, "star".
  5. ^ Fox, Michael V. (2010). Character and ideology in the book of Esther (2nd ed.). Wipf & Stock. p. 30. ISBN 9781608994953. The name Esther is derived from either the name of the Babylonian goddess Ishtar or the Persian word stdra, "star".
  6. ^ Koller, Aaron (2014). Esther in Ancient Jewish Thought (באנגלית). Cambridge University Press. p. 38n11. ISBN 9781107048355.
  7. ^ תרגום שני על מגילת אסתר ב' ז'
  8. ^ ילקוט שמעוני על אסתר ב', רמז תתרנ"ג
  9. ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'
  10. ^ Yahuda, A. S. (1946). "The Meaning of the Name Esther". Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (2): 174–178. ISSN 0035-869X. JSTOR 25222106.
  11. ^ ההתייחסות למרדכי כאל דודה של אסתר מקורה בתרגום שני על מגילת אסתר (פרק ב' פסוק ז')
  12. ^ הרב ד"ר ארי זיבוטפסקי, על מרדכי ואסתר
  13. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 209.
  14. ^ כך נפסקה ההלכה בשולחן ערוך
  15. ^ פורים באנציקלופדיה זמן יהודי חדש, עמ'387
  16. ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112. הרודוטוס מייחס למלכה זו מעשי אכזריות שונים, ולכן יש שזיהו אותה עם ושתי
  17. ^ מדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פסקה ה'
  18. ^ תנ"ך על הפרק - עזרא ע א - רס"ג, xn--febl3a.co.il
  19. ^ מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'.
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'.
  21. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'.
  22. ^ בראשית רבה, פרשה ל"ט, פסקה י"ג
  23. ^ בראשית רבה לט יג
  24. ^ אסתר, ב', י"ז.
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד ב'.
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א'.
  27. ^ עשהאל אבלמן, תולדות היהודים - היסטוריה ישראלית, ישראל: כנרת, זמורה, דביר, 2019, עמ' 231
  28. ^ צופיה הירשפלד, יוצאים מהמחבוא: האנוסים נחשפים, באתר ynet, 21 ביוני 2011
  29. ^ רמ"א, מחיר יין, ירושלים תשט"ז, עמ' מד, פרק ב פסוק טז, באתר HebrewBooks
  30. ^ ציון, מישאל מחבר תוכן טקסטואלי נוסף שנאן, אביגדור, 1946- עורך, מגילת אסתר : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת אסתר בארון הספרים היהודי לדורותיו = Esther : a new Israeli commentary