אסתר הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסתר הרצוג
אסתר הרצוג ומרינה סולודקין בשדולה לזכויות ילדים והורים בכנסת 2010
אסתר הרצוג בהשקת ספרה 'בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל' - 2013

אסתר הרצוג היא מרצה בכירה לאנתרופולוגיה ומייסדת תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים (SHIN) ופרלמנט נשים. הרצוג שימשה ראש החוג למדעי החברה (בין השנים 2000–2006) וראש ההתמחות באנתרופולוגיה (בין השנים 2004–2011) במכללת בית ברל. מרצה במכללות צפת ולוינסקי. היא זכתה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נולדה במחנה העקורים סנטה-מריה די-לאוקה (אנ') שבאיטליה. הוריה הם אווה (ויטלס), ילידת קרפטרוס (אוקראינה היום), ובונדי רוזנטל, יליד הונגריה. הוריה הם ניצולי השואה, שנפגשו במחנה פליטים באיטליה. כשמלאו לה שנה ניסו בני המשפחה להפליג באנייה לארץ ישראל, אך הבריטים ששלטו בה העבירו את העולים מנמל חיפה למחנות העקורים בקפריסין. ביום ההחלטה באו"ם על הכרה במדינת ישראל, ב-1947 הגיעה הרצוג עם הוריה לארץ.

הרצוג למדה תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה, תואר שני בחינוך ובעבודה סוציאלית ותואר שלישי באנתרופולוגיה חברתית, וכן לימודי תעודת הוראה בהיסטוריה – כולם מהאוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' עמנואל מרקס ופרופ' הרוי גולדברג, עסקה ב"סגירות ויחסי כח-תלות במרכז קליטה שבו חיו עולים מאתיופיה"; המחקר עובד לספר "הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה" (צ'ריקובר, 1998).

בשנת 1967 נישאה לאברהם הרצוג. לזוג ארבעה בנים.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1991–2014 הרצוג עבדה במכללת בית ברל בהוראה ובניהול אקדמי והייתה חברה במועצת האקדמית של המכללה ושותפה לפעילות במסגרות שונות שלה. ב-2010 החלה ללמד גם בלימודי התואר השני במכללת לוינסקי.

בשנים 1988–1989 הייתה עוזרת הוראה במסגרת לימודי המשך לעובדים סוציאליים בכירים באוניברסיטה העברית ובין השנים 1997–2002 הייתה מרצה מהחוץ באוניברסיטה העברית.

תחומי התעניינותה במחקר כוללים: בירוקרטיה, מגדר, חינוך, רווחה והשואה.

מחקר וכתיבה אנתרופולוגית ופמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני נושאים מרכזיים מרכיבים את עבודתה של אסתר הרצוג בהוראה ובמחקר: ביורוקרטיה ומגדר. שניהם צמחו מתוך עבודת שדה במרכז קליטה שבו גרו עולים מאתיופיה, במסגרת לימודי הדוקטוראט באנתרופולוגיה, במהלך 1983–1984. מתוך חוויה זו, שבה לקחה חלק פעיל, כ"דיירת" וכ"פקידה" (עוזרת לרכז תרבות), למדה בהדרגה על השפעתם של המנגנונים הביורוקראטיים הגלויים והסמויים על צמיחת קטגוריות, שלתוכן הפקידים שיבצו אנשים ועל פיהן התנהגו. בתהליכים אלו הגדירו אנשים באמצעות זהויות קולקטיביות במושגים של "עלייה", "מגדר", "גיל" ו"משפחה" וגם נבנה מרחק חברתי ריבודי. סוגיית יחסי הכוח בין המינים וצמיחת ה"משפחה", בקונטקסט הביורוקראטי של מרכז קליטה ומערכות שלטון בכלל, התפתחה לאחד ממוקדי התיזה ולשניים מתוך ששת הפרקים בספרה, המבוססים על המחקר: הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה (צ'ריקובר 1998) ובספר: Immigrants and Bureaucrats, Ethiopians in an Israeli Absorption Center , Berghahn 1999)  הרצוג פרסמה מאמרים שונים על הקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה (בכתבי העת: בעיות בינלאומית 1993; Anthropology of the Middle East 2010; Ethnologie Française 2013, בספרים בעריכת א' אבוהב ואחרים 1998, בעריכת ר. יזרעאלוביץ וג' פרידלנדר 1999, ובעריכת ש. ארדנר ופ. מור 2007). השליטה הביורוקרטית על הנשים העולות מאתיופיה נידונה במאמרים שהתפרסמו בכתב העת Gender and Development, 2002), ובספריה (צ'ריקובר, 1998, ברגהאן, 1999).                           

את העניין בסוגיית התנהגות חברתית בקונטקסט ביורוקראטי הרחיבה הרצוג במהלך השנים למחקר על מוסדות ומערכות חינוך ורווחה. מחקר זה התפתח במקביל לפעילותה החברתית, מאז ראשית שנות ה-90, בסוגיית הטיפול של מערכות הסעד והמשפט ב"ילדים בסיכון". בנושא זה פרסמה כמה מאמרים בכתבי עת (חברה ורווחה, 1991; תיאוריה וביקורת, 1996; המרחב הציבורי, 2009; Anthropology of the Middle East; 2014), מאמר בספר (בעריכת י' קים ואחרים, 2004); ומאמר נוסף, הקושר בין ביורוקרטיית הקליטה ושילובם של ילדי עולי אתיופיה במערכת החינוך (בספר בעריכת י' דחוח-הלוי, 2004).

הרצוג מרבה לעסוק בסוגיות מגדר. כך, למשל, מחקרה משלב בין "ביורוקרטיה" ו"מגדר" בהקשר של ביורוקרטיית הפיתוח ופרויקטים של קידום נשים במדינות מתפתחות. מחקר זה צמח מתוך עבודתה כיועצת של תה"ל בקיץ 1997, בפרויקט השקיה של החברה באזור הכפרי בנפל. על בסיס האתנוגרפיה שכתבה במהלך העבודה פרסמה את הספר: Patrons of Women: Literacy Projects and Gender Development in Rural  Nepal (Berghahn, 2011).  וכן מאמר בכתב העת Hagar (2009).

מהמאבק נגד זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה, שבו הרצוג מעורבת מאז ראשית שנות ה-2000 צמח ספר בעריכתה (בשיתוף עם א' שדמי) על הנושא (2013).

בתחום החינוך, היא ערכה את הספר על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך (עם צ' ולדן, 2010) ופרסמה מאמרים בכתבי עת שונים (סוגיות חברתיות בישראל, 2007; זמנים בחינוך 1996) ובספר על חינוך (2013).

נושא מגדרי אחר שהרצוג חקרה הוא נשים ופוליטיקה. כמה ממאמריה התפרסמו בכתבי עת (סוגיות חברתיות בישראל 2009, Anthropology of the Middle East 2005), בספר על דמוקרטיה חינוך וחברה (2006) וכערך באנציקלופדיה על נשים יהודיות (2007).פרסומיה עוסקים במפלגות נשים בישראל וכן בפרלמנט נשים (בספר דינמיקה של שינוי 2011, בכתב העת: Adancing women in leadership 2013), שאותו ייסדה ואשר אותו היא מרכזת עד היום. היא ערכה 12 ספרי תקצירים של דיוני הפרלמנט.

מאז קיץ 2000, היא חוקרת וכותבת על "נשים ושואה", יזמה והייתה שותפה לארגון שישה כנסים בינלאומיים על הנושא, ערכה שני ספרים (2006; 2008) בעקבותיהם ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת ובספרים (2006, 2007, 2008, 2012, 2016).

נושא מגדרי נוסף בעבודתה של הרצוג קשור לפרויקטים של העצמת נשים בהם היא מעורבת. בפרסומיה היא בוחנת שיתופי פעולה בין נשים יהודיות וערביות (במאמר בכתב העת מגדר 2015 ובספר 2012).

בתקופה האחרונה חוקרת הרצוג את נושא המגדר במכון הכושר והיא פרסמה מאמר (בשיתוף עם א' לב) בספר שערכו י' גלילי ואחרים (2015).

הרצוג הייתה שותפה לעריכת שלושה ספרים על המחקר האנתרופולוגי בישראל (1998, 2010, 2012).   

פעילות ציבורית וחינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוך כדי לימודי התואר השני והשלישי, עבדה הרצוג כמורה להיסטוריה בנתניה, כרכזת תרבות במרכז קליטה במכמורת, וכמנהלת מחלקת חינוך באור עקיבא. בסוף שנות ה-70 הקימה וניהלה את א.ס.י, עמותה לפיתוח כח-אדם בשרותי הרווחה (בשיתוף משרד העבודה והרווחה והג'וינט).

באמצע שנות ה-70, הצטרפה לתנועת שינוי והייתה חברת הוועד הפועל שלה. כאשר קמה ד"ש, כאיחוד בין שינוי לבין התנועה הדמוקרטית בראשות יגאל ידין, נבחרה הרצוג להנהלתה ומאוחר יותר נבחרה ליו"ר הסיעה בנעמת. בשנת 1989 הקימה יחד עם פעילות נוספות את תנועת ש.י.ן לשוויון יצוג נשים. ב-1992 הקימה מפלגת נשים יחד עם תנועת ש.י.ן. בראשה עמדה רות רזניק. ב-1999 הייתה מעורבת פעם נוספת בהקמת מפלגת נשים, שבסופו של דבר לא התמודדה בבחירות. בעקבות פעילות זו הקימה את פרלמנט נשים, במת דיון בנושאים אקטואליים מזווית פמיניסטית, ביחד עם עמותת ה"ן (הרצליה נשים), יעל גרמן ראש עיריית הרצליה, קרן פרידריך אברט ומכללת בית ברל. ב-2010 הייתה שותפה, ביחד עם ענת לבנת, יועצת ראש העיר בת ים למעמד האישה, להקמת פרלמנט נערות. בראשית שנות ה-2000 הייתה הרצוג שותפה לייסוד קבוצת אנואר, מנהיגות נשים יהודיות וערביות, הפועלת עד היום לקירוב בין הקבוצות ולקידום השוויון החברתי והמגדרי בישראל. כמו כן, הייתה הרצוג ממובילות המאבק נגד פורנוגרפיה והעברת החוק ב-2004 (בשיתוף עם ד"ר ויקי שירן ז"ל ועם ד"ר חן נרדי) וממובילות המאבק נגד ביטול חזקת הגיל הרך, מאז 2004.

הרצוג היא ממייסדות "ע.ל.י.ה - עמותה לזכויות ילדים והורים" ומכהנת כיו"ר שלה. העמותה פועלת לשינוי מדיניות הרווחה ובתי המשפט, למניעת הוצאת ילדים בכפייה מביתם והשמתם במוסדות, ותומכת בקידום מדיניות המעצימה את מעמדם וזכויותיהם של ילדים והורים על בסיס תפיסה משפחתית-קהילתית.

מאז תחילת שנות ה-90 מפרסמת הרצוג מאמרי דעה בעיתונות היומית (במעריב עד 2004, ב-nrg עד 2008, ב-ynet מ-2008), במגזינים ועדים (עד סגירתו), אפקים, אפיקים חדשים וכן באתרים שונים (למשל: העוקץ, עבודה שחורה, סלונה).

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Patrons of Women: Literacy Projects and Gender Development in Rural Nepal, 2011, Berghahn
  • דעות: פמיניזם וצדק חברתי בישראל, 2004, צ'ריקובר
  • Immigrants and Bureaucrats: Ethiopians in an Israeli Absorption Center, 1999, Berghahn
  • הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה, 1998, צ'ריקובר.

עורכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל (עם א' שדמי), 2013, פרדס.
  • Serendipity in Anthropological Research: The Nomadic Turn (with H. Hazan), 2012, Ashgate.
  • Perspectives on Israeli Anthropology (with O. Abuhav, H. Goldberg & E. Marx), 2010, Wayne State University Press
  • 'על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך (עם צביה ולדן), 2010, כרמל.
  • Life, Death and Sacrifice: Women and Family in the Holocaust, 2008, Gefen.
  • נשים ומשפחה בשואה, 2006, אוצר המשפט. 
  • ישראל: אנתרופולוגיה מקומית (עם: א' אבוהב, ה' גולדברג, ע' מרקס), 1996, צ'ריקובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר הרצוג בוויקישיתוף