אפונה (אלה)
אֶפּוׂנָה הייתה אלה קלטית, שפולחנה היה נפוץ בגאליה ואחר כך גם באזורים נוספים באימפריה הרומית בין המאה הראשונה למאה השלישית לספירה. שמה של אפונה מקורו במילה הקלטית לסוס (Epos משמעותו סוס), בהתאם לתפקידה ומהותה של האלה - היא נחשבה לאחראית כל הגנתם של הסוסים, ונראה שהפולחן שלה משך בעיקר אנשים שתפקידם היה קשור לגידול סוסים, כמו חיל הפרשים בצבא הרומי. מקור האלה הוא כאמור בקרב הגאלים, אך לאחר הכיבוש הרומי ובשונה ממרבית האלים הקלטיים שנותרו מוגבלים בתפוצת הפולחן שלהם, פולחן אפונה התפשט לכל רחבי האימפריה (ככל הנראה בזכות הצבא הרומי וחיל הפרשים שלו). פולחנה דעך רק עם ניצחון הנצרות.
איקונוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית העדויות הארכאולוגיות הנוגעות לקיומה של האלה הן פסלים, איורים, וכתובות דתיות. האלה לרוב מוצגת באחת משני דרכים - או כאישה היושבת בין שני סוסים, או כשהיא רכובה על סוס. נוסף על כך, לעיתים היא מלווה באלים נוספים, וכשהיא נושאת בידה קרן שפע, צלחת המיועדת לנסך או קערת פירות.
מהותה ותפקידה של האלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על תפקידה המובהק כ"אלת הסוסים", נראה כי היה לה תפקיד כללי יותר של אלת פריון (מעידים על כך אספקטים של האיקונוגרפיה כמו קרן השפע או קערת הפירות). קיימת סברה כי לאפונה היה גם תפקיד כאלה המובילה את המתים על העולם הבא, כשרכיבתה על הסוס מסמלת את המעבר מהחיים למוות.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוסה בשם אפונה מופיעה בסדרת המשחקים האגדה של זלדה.
