שירה אפית

לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית

שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים. האפוסים הקדומים קשורים קשר הדוק למסורת השירה שבעל-פה; במקרים רבים העתיקו חברות אורייניות את הצורה האפית.

היסטוריה

דף משירת הניבלונגים, שירה אפית גרמנית מימי הביניים

"עלילות גילגמש" הוא האפוס הגדול הראשון בתולדות הציוויליזציה. השירה האוגריתית כוללת בתוכה יצירות שירה אפית כנעניות; מאפייניהן דומים, בתוכן ובסגנון הספרותי, לשירה האפית המקראית. גם במקרא ישנם קטעים המזוהים בחקר המקרא כשירה אפית כמו ספר שמואל, ספר איוב ושירת דבורה. לטענת הפרופ' משה דוד קאסוטו, דוגמאות אלו וכן רסיסי שירות נוספות במקרא גופו מעידים על קיומה של שירת עלילה (שירה אפית) קדומה שהתקיימה בישראל קודם העלאת המקרא על הכתב. דוגמאות קלאסיות לשירה אפית הן ה"איליאדה" וה"אודיסיאה" מאת הומרוס, וה"איניאיס" מאת ורגיליוס (שחיבר את יצירתו בעקבות הומרוס כמתחרה ולא כמחקה), הנחשבים לפסגת השירה הקלאסית (היוונית והרומאית).

בימי הביניים חוברו האפוסים "ביאוולף" האנגלי, "שיר אודות סיד שלי" הספרדי, "שירת רולאן" הצרפתי, ו"שירת הניבלונגים" הגרמני, יצירות מרכזיות בספרות האירופאית עד לרנסאנס.

בתקופת הרנסאנס חוברו אפוסים שצירפו את המסורת הקלאסית ומסורת הרומנסה, ביניהם "אורלנדו המטורף" מאת אריוסטו, "ירושלים המשוחררת" מאת טאסו, "הלוזיאדות" מאת קמואש, ו"מלכת הפיות" מאת אדמונד ספנסר, שהיו נכסי צאן ברזל של הספרות האירופאית עד לאמצע המאה ה-19. במאה ה-17 חובר האפוס הדתי הנשגב "גן העדן האבוד" מאת המשורר האנגלי ג'ון מילטון, שנחשב למיצוי הז'אנר ולפסגתו. סוגת האפוס נחשבה במערב, הן על ידי גדולי המשוררים והן על ידי מבקרים, לסוגת השירה הנעלה ביותר, ולמסורת המעבירה מוסר נעלה. מהמאה ה-18 ואילך, עם מהפכת הנאורות, ככל שאנשים התרחקו ממסורתם, כן חוברו פחות אפוסים חדשים, והשפעתם הלכה ופחתה (למעט התקופה הרומנטית במהלכה חוברו הרבה אפוסים, כגון "תלבה המהרס" מאת רוברט סאות'י, "קולומביאד" מאת ג'ואל בארלו, "פן טדיאוש" מאת אדם מיצקביץ', ואחרים).

בתקופת ההשכלה חוברו אפוסים תנ"כיים רבים על ידי משוררים עבריים, ביניהם "שירי תפארת" מאת נפתלי הרץ וייזל, "ניר דוד" מאת שלום הכהן, ו"אהבת דוד ומיכל" מאת יל"ג, יצירות דידקטיות למדי.

כיום המונח אפוס משמש עדיין לתיאור יצירות ספרותיות או קולנועיות עצומות ממדים המתארות מעשי גבורה ואירועים היסטוריים רחבי היקף.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• מונחים בפולקלור

אפוסים

• עלילות גילגמש
• שירה אוגריתית (עלילות בעל וענת, עלילת כרת, עלילת אקהת ועוד)
• שירה מקראית (שירת האזינו, שירת דבורה, שירת הים ועוד)
• אודיסאה
• איליאדה
• איניאס
• מהאבהארטה
• ראמאינה
• עוטה עור הנמר
• קודרון
• שאהנאמה
• בילינה
• משא מלחמת איגור
• שירת הניבלונגים
• שאבאתנוק
• דוכוס הורנט
• אדה (ספר)
• שירת רולאן
• ביאוולף
• אורלנדו המטורף
• הקומדיה האלוהית
• גן העדן האבוד
• קאלוואלה
• מאנאס

מחברי אפוסים

• טורקוואטו טאסו
• אדמונד ספנסר
• ג'ון מילטון

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.