אפוקאפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפוקאפס או אפוקאפי הייתה משפחת אצילים ארמנית-גאורגית, שהיו ידועים כמי שהחזיקו בעמדות מפתח במנהלת הצבא הביזנטי במאה האחת עשרה.

הנציג המפורסם ביותר של המשפחה היה בסיל אפוקאפס, בנו של האציל מיכאל אפוקאפס או אבו ק'אב, ששרת כשומר אוהלו של הנסיך הבגרטי רב ההשפעה, דוד השלישי קורופלאטס (966-1000), ולאחר מכן היה מפקד העיר המסופוטמית אדסה (Eδεσσα) (כיום שנלאורפה שבטורקיה) תחת הקיסר הביזנטי, מיכאל הרביעי פפלגוניאן (1034-1041).

בשנת 1054, ליכד בסיל אפוקאפס את אנשי מנזיקרט והדף את הסלג'וקים בראשות טוגורול (Tuğril). מאוחר יותר, בשנים 1059-1065, הוא מתמנה לארכון (מגיסטרוס ודוקס) של פרדואונאבון (מילולית: "אדמות ליד הדנובה"). לאחר תבוסתו של רומנוס הרביעי בידי אנדרוניקוס דוקסוס בשנת 1071, הוא היה תחת פיקודו שלפילרטוס בראחמיוס (Φιλάρετος Βραχάμιος), גנרל ביזנטי ממוצא ארמני, שביסס את עצמו בקיליקיה, ושרת תחתיו כמושל אדסה בשנים 1077-1083[1]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grünbart, M., "Die Familie Apokapes im Licht neuer Quellen," in N. Oikonomides, ed., Studies in Byzantine sigillography, V (Washington, DC, 1998), 29-41.
  • Alexios G. C. Savvides. The Armenian-Georgian-Byzantine family of Apocapes/Abukab in the 11th c., Δίπτυχα 5 (1991), 96-104.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Speros Vryonis, Jr. The Will of a Provincial Magnate, Eustathius Boilas (1059). Dumbarton Oaks Papers, Vol. 11, 1957 (1957), pp. 263-277.