אפיסקופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפיסקופייוונית: ἐπίσκοποι, ביחיד אפיסקופוס ἐπίσκοπος) הוא מושג ששימש בשני שימושים שונים.

ביוון העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיסקופוס היה פקח (משגיח) שנשלח על ידי האתונאים למדינות כפופות (בדומה להרמוסטס ἁρμοστής ששלחה ספרטה למדינות שהיו כפופות לה והאפיסטטס ἐπιστάτης שהיה תפקיד משגיח כללי). לרוב ניתן תפקיד זה, שהיה כרוך בהכנסות ממסי העיר, כגמול על שרות טוב או על השגת ניצחון אתונאי על עיר אחרת.

בכנסייה הקתולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת ימיה של הנצרות, לפני הסדרת תפקיד הבישוף עמדו בראש הקהילות הגדולות משגיחים (אפיסקופי או אפיסקופוי).

בכנסיות המזרחיות התואר עדיין קיים - להרחבה ראו בישוף.

בכנסייה הקתולית, והזרמים הפרוטסטנטים שיצאו ממנה, משגיחים אלו הפכו עם הזמן להיות בישופים/הגמונים והתפקיד למעשה בוטל. התואר נשמר במונחים

  • "Episcopalismo" - צורת ממשל בכנסייה אשר מספקת מבנה היררכי המאופיין בנשיאותם של הבישופים.
  • האפיסקופט, episcopate - בישופות, הגוף הקולקטיבי של כל הבישופים של כנסייה, או רצף הבישופים שכיהנו בבישופות מסוימת. כמו כן הוא משמש בהקשר למעמדו או כהונתו של בישוף בודד.
  • הכנסייה האפיסקופלית, זרם אנגליקני עליו משגיחים בישופים.


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.