אפיפיורות אביניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפיפיורות אביניון הוא שמה של תקופה, בת כ-70 שנה, בהיסטוריה של הכנסייה הרומית הקתולית, בין 1309 ל-1377, שבה הכס הקדוש היה ממוקם רשמית בעיר אביניון (כיום בצרפת).

בשנת 1309, לאחר שביטל את הצווים של קודמו בוניפקיוס השמיני שפגעו בסמכותו של המלך פיליפ הרביעי, העתיק האפיפיור קלמנס החמישי את מושבו לעיר אביניון שבצרפת מחשש לביטחונו האישי. באביניון כיהנו שבעה אפיפיורים, עד שנת 1378, שבה חזרה האפיפיורות לרומא.

רשימת אפיפיורי אביניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אפיפיורי אביניון היו ממוצא צרפתי:

גרגוריוס האחד עשר העביר את הכס הקדוש בחזרה לקריית הוותיקן ב-1378 ומת שם. בשל המחלוקת על יורשו, קמה שושלת קצרת מועד של אנטי-אפיפיורים, שמוקדם היה באביניון:

בתקופה זו התקיים פיצול חריף בכנסייה הקתולית, אשר לעיתים נקרא "הפילוג המערבי" או "המחלוקת הגדולה בנוגע לאנטי-אפיפיורים" על ידי היסטוריונים של הכנסייה (כמו גם "הפילוג הגדול השני"), בשל המחלוקת בין הנאמנות למנהיגים השונים המכהנים במקביל וטוענים שניהם כי הם האפיפיור הלגיטימי. המחלוקת נפתרה לבסוף בהחלטות ועידת קונסטנץ ב-1417.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפיפיורות אביניון בוויקישיתוף
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.