אפיק רום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפיק רום מעל יוון (מפת 500 מ"ב)

אפיק רום הוא מערכת לחץ נמוך הנמצאת בשכבות הגבוהות של האטמוספירה ותנועתה לכיוון למזרח.

מדד מקובל למערכות לחץ ברום הוא מפלס 500 מיליבר - משטח לחץ שנע בממוצע בישראל בין הגבהים 5,500–5,800 מטר מעל גובה פני הים. (לשם השוואה, 1013 מ"ב הוא לחץ האוויר הממוצע בקרקע). אפיק רום הוא אזור בו גובה משטח הלחץ (500 מיליבר) נמוך מהאזורים שמסביבו, כלומר באזורים הסובבים את האפיק, הלחץ בן 500 מ"ב נמצא בגובה רב יותר מאשר באפיק עצמו.

מערכת זו מאופיינת באוויר דחוס יותר ולכן הוא גם קר יותר. נוכחותו של האפיק מעידה על נוכחות אוויר קר וכבד ברום, דבר המעודד עליית אוויר חם וקל מהמפלסים הנמוכים. הרום תמיד קר יותר, עם זאת, האוויר מטה לא יעלה תמיד אלא רק החל מהפרש מסוים. האוויר העולה מתעבה ויוצר עננים.

בנוסף, לאפיק הרום יש היכולת ליצור שקע ברומטרי בקרקע. הוא זה שאחראי להיווצרות שקע קפריסאי חורפי סמוך לישראל. בקדמת האפיק (חלקו המזרחי), ישנה התבדרות ברום, כלומר, נותר ריק (ואקום) המעודד את האוויר מטה לעלות ולתפוס את מקומו.

האוויר מן הקרקע עולה מעלה כך שבקרקע נותר פחות אוויר ולחץ האוויר יורד ונוצר שקע. ככל שאפיק הרום יהיה עמוק יותר (משטח לחץ נמוך יותר ביחס לסביבה) הוא ייצור שקע עם לחץ נמוך יותר תחתיו.

בישראל, במהלך החורף מגיע בממוצע אפיק רום אחד בשבוע (עם השקע הקפריסאי שמתחתיו). האפיק מגיע לרוב מאיטליה, הנמצאת במערב הים התיכון ובדרכו לישראל נוטה להיחלש. בממוצע שוהה כיומיים בישראל וכאשר האפיק עמוק במיוחד, עשוי לרדת שלג בירושלים.

בחורף האפיקים ה"בשרניים" הם הירוקים. אבל בסופו של דבר האפיק נמדד ביחס לסביבתו, לכן נגדיר כלל אצבע פשוט ביותר- כדי להקל על זיהוי אפיק הרום במפות 500 נגדיר אותו כ"קערה". צורת U. הצורה שבה מתעקלים הקווים הצבעוניים במפה.

במפה המצורפת ניתן לראות אפיק רום מעל יוון. נציין כי הערכים בסקאלה נמדדים בדקה-מטרים (deca=10) לכן צריך להכפיל ב-10 על מנת לקבל את הגובה במטרים.

אפקט דו-שקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט דו-שקע ( או בעגה המטאורולוגי בישראל "ביצי השור", לפי המטאורולוג ד"ר ברוך זיו) מתאר מצב שבו אפיק רום, הנוצר בדרך כלל במערב הים התיכון, מתקדם לעבר ישראל. טרם הגיעו לחופי הארץ בוחר לפתע במסלול צפוני הפונה לכיוון הים השחור. במצב זה, אפיק הרום לא מגיע ומערכת גשם פוטנציאלית "מבטלת" את הגעתה לארץ. סוגיה זו מתעתעת רבות בחזאים ולמעשה הופכת את חיזוי מזג האוויר למשימה קשה ביותר.

הסיבה לבריחת האפיק צפונה נעוצה בהיווצרות של אפיק רום נוסף מערבית לאפיק הקיים ובצמוד אליו. במצב כזה, האפיק הקיים נחלש במהירות ומצפין.

ניתן לראות דוגמה לאפקט זה מחורף 2004/5 בתמונות להלן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • תיאור הקישור: באופן גס, אפיק הרום הוא בעצם "הלשון הירוקה" והגדולה הנמצאת במערב הים התיכון (גובה 500 מ"ב של מתחת ל-5520 מ'). סביב הלשון הערכים גבוהים יותר. מתחת לאפיק יש שקע בקרקע עמוק מאוד (עיגולים לבנים-מרכזו נמוך מ-995 מ"ב).

מפות של אפיקי רום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת המודלים המובילים: GFS, EC, UKMO

בכל אחד מהם יש תפריט. מפת 500 היא הראשונה בתפריט ומשמשת כברירת מחדל. ישראל נמצאת על גבול המפה בצד ימין.