אפי אונגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אפרת (אפי) אונגר (כ"ח בתשרי תשל"ב, 10 באוקטובר 1971 - כ"ג בסיוון תשנ"ו, 9 ביוני 1996) הייתה מאיירת וסופרת ילדים ישראלית. נרצחה עם בעלה בפיגוע ירי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים ליהודית והרב אורי דסברג. בילדותה עברה משפחתה להתגורר באלון שבות שבגוש עציון. למדה באולפנת "צביה" בירושלים, ולאחר מכן שירתה במסגרת השירות הלאומי בעפולה. למדה במכללת אמונה בירושלים, והוכשרה כגרפיקאית.

בשנת תשנ"ג (1993) נישאה לירון אונגר. הזוג התגורר בקריית ארבע, שם שימש בעלה כמחנך בישיבה התיכונית קריית ארבע. לזוג נולדו שני בנים – דביר וישי.

במשך חמש שנים שימשה אונגר כמאיירת והגרפיקאית של מדור הילדים של העיתון "הצופה" ובו פרסמה סדרות של סיפורי קומיקס.

בכ"ג בסיוון תשנ"ו נסעה עם בעלה ותינוקם ישי בכביש קריית מלאכי-בית שמש (כביש 383). ליד מושב גפן ירו בהם מחבלים פלסטינים מרכב ונמלטו. השניים נהרגו במקום, והתינוק ישי ניצל ללא פגע.

אפי וירון אונגר נקברו בבית הקברות בכפר עציון ובמקום הרצח הוצבה אנדרטה לזכר השניים, בסיוע הקרן הקיימת לישראל. באוניברסיטת בר-אילן הוקמה קרן מלגות על שם השניים.

שני ילדיה דביר וישי, שהיו אז בני שנה ושנתיים, עברו לגור בבית סבם וסבתם דסברג והם שימשו להם כהורים. בשנת 2000 הגישו בני משפחתה תביעה בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית כנגד החמאס והרשות הפלסטינית.[1] בשנת 2003 חייב בית המשפט הפדרלי בארצות הברית את החמאס והרשות הפלסטינית בתשלום פיצויים בסך 116 מיליון דולר על רצח בני הזוג.[2] הרשות הפלסטינית ערערה על פסק הדין אך ערעורה נדחה. בשנת 2008 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את פסק הדין של בית המשפט הפדרלי וקבע כי הוא אכיף גם בארץ.

שלושה מהמרצחים ב"חוליית צוריף" נהרגו בעת פיגועים נוספים בהם השתתפו.[3] שניים נוספים, רחמן איסמעאיל גנימאת (שנתפס בשנת 2005[4] וגמל פתח צביח אל-הור, שוחררו בעסקת שליט תוך מחאת משפחת דסברג.[5][6] הוריה של אפי אונגר מחו גם נגד הזמנתו של שמעון פרס לטקס הראשון להנצחת חללי פעולות האיבה, לאחר שהוחלט שיום הזיכרון לחללי צהל יכלול גם את חללי התקפות המחבלים, מפני שפרס היה שותף להחלטה על העברת רובים אל הרשות הפלסטינית.[7]

היישוב שערי תקוה, בו מתגוררים הוריו של ירון, הנציח את שמם של בני הזוג בגן השעשועים "גן-אור". אביה, הרב אורי דסברג, אשר תפקד מאז מותה כאבי שני ילדיה, נהרג בתאונת דרכים בגוש עציון בכ' באייר התשע"א 24 במאי 2011.[8]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מותה הוציאה המשפחה את סדרת ספריה:

  • דביר - הספר נכתב בעקבות הולדת בנה ונקרא על שמו. פורסם בחייה ב"הצופה" בהמשכים.
  • דוקטור טטנוס
  • מחכים למשיח
  • רן הרחפן
  • עכבר היזהרה - קובץ סיפורי קומיקס קצרים.

כמו כן הוציא אביה הרב אורי דסברג את מגילת רות מאוירת באיורים שלה והוסיף עליהם פירושים מן המקורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון אונגר היה בעל אזרחות אמריקאית.
  2. ^ דביר וישי יקבלו 116 מיליון דולר פיצויים מארגון הטרור, נענע 10.
  3. ^ אם שכולה: שחרור של אסירים - אישור של אריאל שרון לרצח על הפגנה נגד ראש הממשלה, 7 ביולי 2003, (אתר הארץ)
  4. ^ המסתערבים לכדו את אחרון חוליית צוריף, ט' בתשרי תשס"ו 12 באוקטובר 2005 (אתר ערוץ שבע)
  5. ^ אחד ממנהיגי חוליית צוריף: אנו מתגאים במה שעשינו, (גלובס)
  6. ^ זה יגמר בבכי ובדם 20 באוקטובר 2008 (חדשות המחלקה הראשונה)
  7. ^ ההורים השכולים נגד הנשיא רועי שרון, 6 במאי 2008 (אתר מעריב)
  8. ^ הודעה על מות הרב אורי דסברג (באתר סרוגים)