אפי שושני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפי שושני
תמונה מספר חמש -- צילום -- נעם גור -- 2009.jpg

אפי שושני (נולד ב-14 בפברואר 1967) הוא מלחין, מעבד, מפיק ומנהל מוזיקלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפי שושני נולד וגדל בגבעתיים למלכה ונתן שושני, מהנדס חשמל ומנהלת חשבונות. כשהיה בן 15 נפטר אביו. מכיתה א' ועד גיל שמונה עשרה למד נגינה (חלילית, מנדולינה, פסנתר) אך התמקד בעיקר בלימודי הלחנה ועיבוד בקונסרבטוריון "אנזאגי" ברמת-גן ובמסלול זה גם סיים לימודיו. בצה"ל שירת בחיל האוויר.

מאז שחרורו מהצבא ב-1989/90 ועד היום (2014) עוסק אפי שושני בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקלית הוא כותב בסגנונות שונים: מוזיקה קלאסית, רוק כבד, פסיכדלי, פופ, אתני ועוד.

עד היום הלחין מוזיקה ללמעלה מ-300 מחזות ומחזות זמר שהוצגו בתיאטראות הבימה, באר שבע, בית ליסין, חיפה, הספרייה, הקאמרי, הסימטה, הקיבוץ, מופע ובית צבי. הלחין להצגות שעלו בפסטיבלים כמו פסטיבל עכו, ופסטיבל חיפה להצגות ילדים. הלחין מוזיקה להצגות ילדים רבות. הלחין מוזיקה לסרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה וסדרות טלוויזיה. ניהל מוזיקלית אירועים מסחריים ושיווקיים. הלחין מוזיקה לסדרות הנפשה בערוץ הטלוויזיה האמריקאי BFTV.

עם שחרורו מהצבא הצטרף כקלידן ומעבד להרכב "איך זה עובד באמת", בהפקת עמירם גרוס, בו היו חברים יוסי פרץ, גדי פור ומודי בראון. בשנת 1990 עבד כקלידן ומעבד מוזיקלי וליווה את הצמד אורנה ומשה דץ בסיבובי הופעותיהם בארץ.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 - פסטיבל עכו - פרס ציון לשבח עבור המוזיקה להצגה "השד האחרון".

הצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו בשנת 1989, עם שחרורו מהצבא, הכיר אפי שושני את הסופר והמחזאי עוזי בן כנען. באותה שנה, כתב בן כנען את ההצגה הראשונה שלו כמחזאי. שמה היה "מחשבות קטנות". מי שהכיר בין שושני לבין בן-כנען, היה השחקן גיל אלון, שהיה מיועד לשחק את התפקיד היחיד במחזהו החדש של בן כנען. לאחר פגישה קצרה בין שושני לבין בן-כנען, נוצר חיבור מקצועי וחברי, שמינף את שיתף הפעולה לכדי יצירות משותפות, כאשר הראשונה מביניהן הייתה המונודרמה "מחשבות קטנות" בכיכובו של גיל אלון - מחזה לשחקן יחיד שהושק בצוותא תל אביב ורץ במהלך שנים ברחבי הארץ.

בשנת 1991 כתב שושני מוזיקה להצגה בשם "השד האחרון". הצגה אשר מבוססת על סיפורו של יצחק בשביס זינגר. את הסיפור עיבדה וביימה יוספה אבן שושן. ההצגה הועלתה באולמות האבירים במתחם הקלאסי של פסטיבל עכו. בעקבות כך יצר שושני פסקול אשר זרם מחלל לחלל ובעזרתו הובל הקהל לזירת ההתרחשות הבאה, על-פי כרונולוגיית המחזה. שושני זכה בציון לשבח על מוזיקה מקורית לשנת 1991.

בשנת 1991 הלחין את המוזיקה להצגה "בדיונות" שהציגה בתיאטרון הסמטה בבימויו של ניקו ניתאי. ניתאי הכיר בינו לבין גרי בילו, מנהלו של בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", שהתרשם משושני ומאז ועד היום אחראי שושני על כתיבת המוזיקה לרוב ההצגות המועלות בבית צבי.

בשנת 1993 הלחין את המוזיקה להצגה "אביב מתעורר" בבית צבי. זו הייתה מוזיקה ווקלית, שהושרה בפי הזמרים, ללא ליווי של כלי נגינה, איתה הופיעו במוסקבה ולנינגרד.

בשנת 1994 היה אחראי שושני להפקה המוזיקלית ולעיבודים של התקליט "בא הזמן" של ניסים גרמה; במסגרת העבודה עליו הוא עבד עם מאיר אריאל ומני בגר.

דון קישוט בשנת 1994 כתב אפי שושני מוזיקה להצגה "דון קישוט" שביים רונן פלד חדד על פי עיבוד של יורם גל. בהצגה שיחקו שמעון מימרן, עזרא דגן ושרגית ביקובסקי. שושני זכה בפרס המלחין הטוב ביותר במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים לשנת 1994 בשל הדרך בה בחר לעצב את הפסקול של ההצגה.

המחזמר "שיער" בשנת 1999 קיבל לידיו שושני, את תפקיד המעבד והמנהל המוזיקלי של המחזמר "שיער". שושני העדיף לטפל ולעטוף את שירי המחזמר בסגנון הרוק הבועט. המחזמר עלה בתיאטרון רמת גן תחת בימוי של גדי ענבר ורץ במהלך 10 שנים. כל שנה כ-30 פעם.[1] [2]

המחזמר "מיקה שלי" בשנת 2004 חברו יחדיו, בשנית, גדי ענבר (הבמאי והכותב) ואפי שושני, ויחד יצרו את המחזמר "מיקה שלי". מחזמר שסיפר את סיפורה של המדינה בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. המוזיקה במחזמר הייתה מורכבת משיריו של יאיר רוזנבלום. במסגרת המחזמר שושני יצר פרשנות חדשה לשירים שהיו מושרשים בהוויה הישראלית. [3] [4] [5]

המחזמר "מי שחלם" בשנת 2005, במלאת עשור להירצחו של יצחק רבין, חבר אפי שושני לבמאי והמחזאי גדי ענבר ויחד יצרו את המחזמר "מי שחלם". המחזמר עסק בסיפור חייו של יצחק רבין מימיו בפלמ"ח ועד ליל הירצחו בעצרת למען השלום. המחזמר עלה בהיכל התרבות והשתתפו בו מהידועים שבשחקני ישראל כמו עודד תאומי, גילה אלמגור, אסנת וישינסקי, חני נחמיאס, הראל סקעת, שלומית אהרון, עודד לאופולד, אסף אשתר ועוד. במסגרת תפקידו של שושני כמעבד ומנהל מוזיקלי של המופע, נתן הוא פרשנויות חדשות ואינטרפטציה חדשה לשירים מוכרים כמו "מי שחלם", "הרעות", "לו יהי", "שומר החומות", "באב אל-וואד" ועוד. העלאתו של המחזמר גרמה לביקורת בכלי התקשורת על ענבר (הבמאי) ושושני (המנהל המוזיקלי).[6]

בשנת 2005 עיבד והפיק מוזיקלית את טקס פתיחת המכביה ה-17 שנערכה באצטדיון רמת גן. בשנים 2007 ו–2008 עיבד וניהל מוזיקלית את הטקס הרישמי של הדלקת המשואות בהר הרצל.

ירושלים של זהב בשנת השישים למדינה, במסגרת תפקידו כמנהל מוזיקלי ומעבד של הטקס בהר הרצל, יצר שושני עיבוד חדש לשיר "ירושלים של זהב". העיבוד החדשני שהוצג בטקס יצר רעש תקשורתי חזק למחרת. עד כדי דיון רדיופוני בין אילנה דיין ואיתן הבר אודות התעוזה שלקח על עצמו שושני בעצם השמעת עיבוד חדש (ופרובוקטיבי לטענתם) בבמה מכובדת רשמית וממלכתית ובשידור חי לכל רשתות הטלוויזיה.[7]

כתיבת מוזיקה לתיאטרון הלאומי של בולגריה בשנת 2009 הוזמן להלחין מוזיקה בתיאטרון הלאומי של בולגריה, למחזה, "משרתם של שני אדונים". את המחזה ביים חברו של שושני, הבמאי מיטקו בוזקוב.

המחזמר "אנני" בשנת 2009 חברו הבמאי אילן שטורם (ששימש אז כסגנו של מנהל בית צבי, גרי בילו) ושושני, ויחד יצרו, לראשונה בארץ, עיבוד בעברית למחזמר הידוע "אנני". את תפקידה של הילדה אנני גילמה אור אילן. בין היתר שיחקו במחזמר אוולין הגואל, מלי לוי-גרשון, צביקי לוין, נועה גורן ועוד רבים. המחזמר זכה להצלחה רבה באותה שנה ורץ 4 פעמים ביום ברצף, במשך 8 ימים. [8] [9]

המחזמר "הבית שלנו" Our house בשנת 2010, חברו שנית הבמאי אילן שטורם ושושני ויחד יצרו גרסה ישראלית למחזמר "הבית שלנו". המחזמר אשר הגיע מלונדון, התבסס על מיטב להיטיה של להקת מדנס. המחזמר עלה בתיאטרון רמת גן ושושני הופקד על ניצוח של 7 נגנים חיים. [10] [11] [12]

אופרת הרוק - "רנט" בשנת 2010 שיתפו פעולה הבמאי משה קפטן ואפי שושני ויחד יצרו גרסה ישראלית למחזמר המצליח "רנט". בגרסה הישראלית של המחזמר כיכב השחקן והזמר תום אבני. אופרת הרוק שכללה כ-80 דקות רציפות של מוזיקה ללא אתנחתא טקסטואלית בין שיריה (כנהוג באופרה). [13] [14]

האוצר שבהר בשנת 2011 הלחין שושני מוזיקה להצגה בשם "האוצר שבהר" . הצגה שנכתבה ובוימה על ידי הבמאית והכותבת הדס קריידלמן-גלבוע. הצגה עוסקת במיחזור אשפה ולצורך זה אסף שושני פסולת אשר ניתן לנגן עליה. את אותה פסולת (בקבוקים, פחיות, שקיות, קופסאות, מתכות שונות) דגם למחשב וכך יצר שפה מוזיקלית חדשה. על עבודתו זו זכה שושני בפרס מלחין השנה 2011\2012 בקטגוריית הילדים והנוער. [15] [16]

איש חסיד היה בשנת 2011 חבר שושני לבמאי דניאל אפרת ויחד יצרו, חידשו ונתנו פרשנות חדשה למחזה "איש חסיד היה" אשר נכתב עובד ונערך על ידי דן אלמגור. את כל אותם ניגונים חסידיים מן המקורות אשר שזורים באופן טבעי בערב החסידי, צבע שושני בעיבוד מודרני, רוקיסטי, אלקטרוני, ובעל עומק ונופך מיסטי. [17] [18] [19]

זרעים של מסטיק בשנת 2012 חבר שושני לבמאי שוקי וגנר ויחד העלו את הגרסה החדשה והמעודכנת למופע המוזיקלי "זרעים של מסטיק". את העיבוד לסיפורה של הכותבת לאה נאור, עשו דניאל אפרת ועידן עמית, והמופע עלה בהפקת בית ליסין. המחזה, מבוסס על שיריו של המלחין הוותיק, נחום היימן. לצורך כך קיבל שושני אישור מנחום היימן לעשות ולעבד כרצונו את שירי המחזמר. [20]

דרמת הרוק "זרעים רעים" בדצמבר 2013 נערך "חג המחזמר בת-ים" - חג המחזמר העברי הראשון, בניהולו האמנותי של אורי פסטר. למופע הוגשו שישים מחזות זמר, ארבעה התקבלו, ביניהם "זרעים רעים" שכתב גל אפק והלחין שושני. במחזמר ניגנה סימפונט רעננה. היה זה המחזמר היחיד בפסטיבל שבו שולבה סימופנט רעננה עם גיטרות חשמליות ויחד ניגנו תחת הכותרת "רוק כבד". [21] [22] [23] [24]

הפרויקט הבינלאומי "שפת אם" שושני הגה את פרויקט "שפת אם" אותו הפיק ולו עיבד את המוזיקה. במסגרת הפרויקט זמרות מלאומים שונים ומארצות שונות בעולם (איטליה, נורווגיה, צ'כיה, הונגריה, שוודיה וישראל ועוד) שרות שירי עם בשפתן. השיר הראשון מתוך הפרויקט שיצא לאור היה שיתוף הפעולה עם הזמרת ההונגריה אנדרה גרק (Andrea Gerak). השיר צבר תאוצה באירופה ושהה שבועיים במקום הראשון במצעד פזמוני מוזיקת עולם בבריטניה. השיר Oh Live Love של הזמרת Karolina Kamberská יצא כסינגל בצ’כיה ונכנס היישר למקום השלישי במצעד של “רדיו 1″ ברפובליקה הצ’כית. גם שיר זה עשה דרכו אל מחוץ למדינת המוצא שלו (צ'כיה) והגיע לעשירייה הפותחת של מצעד פזמוני מוזיקת עולם בפורטוגל, שם שהה במשך שישה שבועות ברציפות. הפרויקט כולל את השיר עברי "כוכבים בדלי" ששרה מאיה אברהם ואת מילותיו כתב עקיבא נוף. השיר הצ’כי נלקח על ידי מפיק אמריקאי לסרט קולנוע אמריקאי שהופק סביב אותה שנה 2009\2010 "מדיסון". תוצר הפרויקט יצא כדיסק בהפקת חברת הליקון ביום האישה הבינלאומי 2011. [25] [26] [27] [28] [29]

פעילויות נוספות שושני מלמד מוזיקה בבתי הספר למשחק "הדרך" ו"בית צבי". במקביל, הוא מעביר הרצאות בנושא מוזיקה לתיאטרון קולנוע וטלוויזיה במסגרת השלמת ניקוד לתואר ראשון לסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת ספיר.

שושני מנהל ביחד עם חברו ושותפו העסקי, גילי רוזנברג, את להקת "הרוכבים". "הרוכבים" היא להקת קאנטרי שמונה 7 נגנים (ביניהם גם שושני עצמו) וביוני 2014 ימלאו שנתיים לקיומם ולמסע ההופעות שלהם ברחבי הארץ.

רשימת הצגות נבחרות להן הלחין מוזיקה (מתוך כ-300)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תיאטרון מחזה מחזאי במאי
1990 בית ליסין הזוג המוזר ניל סיימון מיכה לבינסון
1992 בית ליסין השבוי בצמרת ניל סיימון מיכה לבינסון
1992 תיאטרון הספרייה שירת הלוויתן אנתוני מינגלה עידו ריקלין
1992 תיאטרון הספרייה מודיליאני דניס מקינטייר גדי רול
1994 הבימה רוקדים בלונאסה בריאן פריל עידו ריקלין
1994 קופרודוקציה בין הבימה ובאר שבע מחלת נעורים פרדיננד ברוקנר עידו ריקלין
1995 הבימה השושנה המקועקעת טנסי ויליאמס עידו ריקלין
1995 הבימה המפקח בא ג'יי פריסטלי שמואל וילוז'ני
1995 הבימה 12 המושבעים רג'ינלד רוז שמואל וילוז'ני
1995 הבימה וידויו של שחקן אנטון צ'כוב יורם פאלק
1995 הבימה זינזאנה עירא דביר אלי כהן
1995 הבימה הקוקוריקו ז'ורז' פדו רוג'ר סמית
1996 תיאטרון הספרייה בדמי ימיה ש"י עגנון יורם פאלק
1995 תיאטרון באר שבע הפסנתר של ברטה מוטי אברבוך עידו ריקלין
1995 תיאטרון באר שבע פילדלפיה אני בא
1996 תיאטרון הספרייה הנס של אנטוניו הקדוש מוריס מטרלינק מיטקו בוזקוב
1996 תיאטרון הספרייה כובע מלא גשם מייקל וינסנט גאזו ארתור קוגן
1996 תיאטרון הספרייה הנרי הרביעי לואיג'י פירנדלו מיטקו בוזקוב
1997 תיאטרון הספרייה הברבור אליזבט אגלוף עידו ריקלין
1997 תיאטרון הספרייה בעל אידאלי אוסקר ויילד מיטקו בוזקוב
1997 בית ליסין היורשת גורן אגמון עידו ריקלין
1998 תיאטרון הספרייה הפלייבוי של עולם המערב ג'ון מילנגטון סינג' עידו ריקלין
1999 תיאטרון הספרייה המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה אלדרג'ק דניאק מיטקו בוזקוב
1999 בית ליסין כולם היו בניי ארתור מילר הלל מיטלפונקט
1999 תיאטרון הספרייה ואלס הכלבים ג'נט גרין מיטקו בוזקוב
2000 תיאטרון הספרייה טעות ברצח ג'נט גרין מיטקו בוזקוב
2000 תיאטרון חיפה יתוש בראש ז'ורז' פדו מיטקו בוזקוב
2000 תיאטרון הבימה אנאפאיזה יפה תוסיה כהן איציק סיידוף
2001 תיאטרון הספרייה כוכב ללא שם מיכאל סבסטיאן מיטקו בוזקוב
2001 תיאטרון חיפה אומנות המשחק אדוארדו דה פיליפו מיטקו בוזקוב
2002 תיאטרון הבימה שד קטן דודו דותן רמי דנון
2002 בית ליסין אני לא רפופורט הרב גרדנר מיטקו בוזקוב
2003 תיאטרון באר שבע מים גנובים ליטל פורת רמי דנון
2003 תיאטרון הספרייה הרולד ומוד קולין היגינס מיטקו בוזקוב
2004 תיאטרון באר שבע בית הקפה קרלו גולדוני מיטקו בוזקוב
2006 תיאטרון הבימה מישהו שישמור עליי פרנק מקגינס טטיאנה קנליס אולייר
2010 תיאטרון הספרייה מוריד הגשם ריצ'רד נאש מיטקו בוזקוב
2011 תיאטרון בית ליסין שם פרטי מתיה דלפור משה קפטן
2011 תיאטרון בית ליסין נדל"ן רוני קובן גילי אמיתי
2012 תיאטרון בית ליסין קיר זכוכית אורן יעקובי גילי אמיתי
2012 תיאטרון הבימה משהו טוב איליין מרפי רועי הורוביץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיער Hair, באתר בית צבי
  2. ^ "שיער (תלמידים מול בוגרים) / הספרייה בשיתוף בית צבי" – ביקורת, באתר פרשן, 13 בפברואר 2009
  3. ^ קטעים לצפיה מתוך "מיקה שלי" באתר YouTube: ‏קטע ראשון; קטע שני.
  4. ^ שי בר-יעקב, "מיקה שלי": דם, אש וקיטש, באתר ynet, 5 באפריל 2004
  5. ^ אביחי בקר"דם, דמעות ויאיר רוזנבלום", באתר הארץ, 10 בספטמבר 2003
  6. ^ "מי שחלם – מחזמר", באתר הבמה
  7. ^ על "ירושלים של זהב", בקהילות ynet
  8. ^ קטעים לצפייה מתוך "אנני": קטע ראשון; קטע שני; קטע שלישי; קטע רביעי.
  9. ^ אנני – Annie, באתר תיאטרון הספרייה, 2009
  10. ^ קטע מתוך "הבית שלנו", באתר יו טיוב
  11. ^ הבית שלנו Our House, באתר בית הספר בית צבי, 2010
  12. ^ ידיעה - בית צבי במחזמר "הבית שלנו", באתר הבמה, 5 במאי 2010
  13. ^ קטע ראשון לצפייה מתוך "רנט"; קטע שני.
  14. ^ צבי גורן, ביקורת - רנט – ובחרת בחיים, באתר הבמה, 21 במרץ 2010
  15. ^ האוצר שבהר, באתר עכבר העיר
  16. ^ קטע לצפייה על דרך יצירת המוזיקה בהצגה
  17. ^ קטע ראשון לצפייה מתוך "איש חסיד היה"; קטע שני.
  18. ^ צבי גורן, ביקורת: איש חסיד היה - הישג בימתי, באתר הבמה, 21 במרץ 2011
  19. ^ איציק גיני, איש חסיד היה / בית צבי, באתר פרשן, 14 במרץ 2011
  20. ^ בית ליסין - זרעים של מסטיק, באתר הבמה
  21. ^ קובץ וידאו קטעים לצפייה מתוך "זרעים רעים": קטע ראשון; קטע שני; קטע שלישי; קטע רביעי; קטע חמישי.
  22. ^ חג המחזמר, באתר mynet.co.il
  23. ^ מרב יודילוביץ', חג המחזמר, באתר ynet, 5 בדצמבר 2013
  24. ^ חג המחזמר הראשון יוצא לדרך, באתר "מפיק", 31 באוקטובר 2013
  25. ^ חן לב, "שיחה עם יוצר – שירים מכאן, שירים משם", בעיתון זמן חיפה, 29 באפריל 2011, עמ' 28
  26. ^ "שפת אם – פרויקט מוזיקת עולם ייחודי", באתר חברת התקליטים "הליקון"
  27. ^ הפרויקט "שפת אם", באתר של אפי שושני
  28. ^ הפרויקט "שפת אם", באתר yosmusic.com של יוסי חרסונסקי
  29. ^ הפרויקט "שפת אם", באתר linkton.co.il