אפלטוקסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפלטוקסין
מבנה כימי של אפלטוקסין
מבנה כימי של אפלטוקסין
מספר CAS 1402-68-2
LD50 2 מיליגרם לקילוגרם, 0.6 מיליגרם לקילוגרם, 5 מיליגרם לקילוגרם

אפלטוקסיניםאנגלית: Aflatoxins) הם קבוצה של שישה רעלנים: AFB1, AFB2, AFM1, AFM2, AFG1, AFG2 השייכים לקבוצת המיקוטוקסינים (אנ')[1] המיוצרים על ידי עובשים בתנאי עקה.

מקורות האפלטוקסינים בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפלטוקסינים מיוצרים על ידי עובשים השייכים לסוג אספרגילוס (Aspergillus) בשל יכולתם ליצר אפלטוקסינים. בשל כך הם קרויים עובשים אפלטוקסינוגניים.[2] שלושה מינים של עובשי אספרגילוס מסוגלים ליצר אפלטוקסינים: Aspergillus novius,Aspergillus flavus ו - Aspergillus parasiticus. בחצי כדור הארץ הדרומי נפוץ המין Aspergillus australis. מינים אלה מצויים בקרקע ועל צמחים מסוגים שונים, ומפתחים את הרעלנים בתנאי עקה של יובש וטמפרטורות גבוהות, או כתוצאה מאחסון של תוצרת חקלאית בתנאים לא נאותים בבתי אחסון.

נפיצות אפלטוקסינים במוצרי מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעלנים עלולים להימצא במוצרי יסוד כגון: חיטה, שעורה, תירס, זרעי כותנה, דוחן, בוטנים, אגוזים, אורז, קפה, קקאו ותה ובמגוון תבלינים. כאשר חומרי הגלם עוברים עיבוד תעשייתי, האפלטוקסינים חודרים לשרשרת המזון של בני אדם ובעלי חיים. הזנת בעלי חיים במזון המזוהם באפלטוקסינים עלולה להיות מקור להמצאות אפלטוקסינים בביצים, מוצרי חלב ובשר.

אפיון האפלטוקסינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמידות לטמפרטורות גבוהות. טיפולים תרמיים אינם יכולים לפתור את בעיית הזיהום בגורמים אלו.

רעילות גבוהה, ילדים פגיעים במיוחד לאפלטוקסין עקב גרימת מומים, עיכוב בהתפתחות, נזק לכבד וסרטן הכבד.[3]

למבוגרים עמידות גבוהה יותר לחשיפה מילדים אך גם אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון. לא התגלה מין של בעלי חיים שהוא חסין לרעלנים. אפלטוקסינים הם בין החומרים המסרטנים ביותר הידועים למדע. לאחר חדירה לגוף, הם יכולים לעבור שינויים מטבולים על ידי הכבד לחומר ביניים כגון אפוקסיד (אנ') או להידרוקסילציה (אנ') כדי להפוך את האפטלטוקסין למזיק פחות. רמת הרעילות של האפלטוקסינים השונים היא: 2G < 2M < 1G < 1M< 1B.[4]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקנות בריאות העם שפורסמו על ידי משרד הבריאות[5] בשנת 1996 נקבע שהרמות המרביות המותרות של סך כל האפלטוקסינים: B2, B1, G1, G2 יכול להגיע עד 15 מיקרוגרם לק"ג (ppb) במוצרי מזון שונים, מתוכם אפלטוקסין B1 אינו יכול להוות יותר מ-5 מיקרוגרם לק"ג. כמו כן, נקבעו הרמות המרביות של אפלטוקסין M1 בחלב ואבקת חלב של עד 0.05 מיקרוגרם לק"ג, בהתחשב בטוקסיות הגבוהה של אפלטוקסין זה ובהתחשב בעובדה שהצרכנים הגדולים בחלב ואבקת חלב המשמש להכנת תחליפי חלב, הם תינוקות וילדים. תקנות אלה אף מחמירות יותר מתקנות ה-FDA[6] המתירה רמות מרביות של סך כל האפלטוקסינים B2, B1, G1, G2 עד 20 מיקרוגרם לק"ג מוצר.

דרכי מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אימוץ שיטות חקלאות נכונות במטרה להפחית התפתחות של עובשים אפלטוקסינוגניים בשטחים חקלאיים ובתי אחסון של תוצרת החקלאית.[7]
  • פיקוח על ייצור ויבוא מזון לבעלי חיים[8], על מנת למנוע הזנת בעלי חיים במזון נגוע
  • ניטור תקופתי אחר המצאות אפלטוקסין במוצרי מזון מבוצע מדי תקופה על-ידי משרד הבריאות ומועצת החלב.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפלטוקסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיטוקסינים - רעלני פטריות, באתר משרד הבריאות.
  2. ^ R Shapira, N Paster, O Eyal, M Menasherov, Detection of aflatoxigenic molds in grains by PCR, Applied and Environmental Microbiology 62, 1996-09, עמ' 3270–3273 doi: 10.1128/aem.62.9.3270-3273.1996
  3. ^ אפלטוקסין (aflatoxin), באתר infomed.
  4. ^ משרד הבריאות, [משרד הבריאות הישראלי מיקוטוקסינים-רעלני פטריות], באתר https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx
  5. ^ תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), תשנ"ו-1996, באתר www.nevo.co.il
  6. ^ FDA, [U.S. Department of Health and Human Services Food and Drug Administration Center for Food Safety and Applied Nutrition and Office of Regulatory Affairs [June 2021] Compliance Policy Guide Sec. 555.400 Aflatoxins in Human Food: Guidance for FDA Staff], https://www.fda.gov/media/149666/download, ‏2021
  7. ^ Kumera Neme, Ali Mohammed, Mycotoxin occurrence in grains and the role of postharvest management as a mitigation strategies. A review, Food Control 78, 2017-08-01, עמ' 412–425 doi: 10.1016/j.foodcont.2017.03.012
  8. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה האגף לפקוח על מזון לבעלי חיים, [משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה האגף לפקוח על מזון לבעלי חיים מפרט אחיד לפריט 5.3 א' מזון לבעלי חיים – יצורו עיבודו ואריזתו], באתר https://www.gov.il/BlobFolder/policy/moag-pro-027/he/procedure_mifrat_ahid_yetzur_ariza_3.5.pdf
  9. ^ שרות המזון הארצי, [שרות המזון הארצי סיכום ניטור מיקוטוקסינים במזון בישראל לשנים 2018-2011 והערכת חשיפה], באתר https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mycotoxins2011_2018.pdf