אפליית גברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפליית גברים הוא מצב חברתי בו גברים מופלים לרעה על רקע מינם, יש הקושרים זאת לאפליית נשים.[1] אחרים קושרים זאת לפמיניזם האידאולוגי והרדיקלי, שלטענתם מונע על ידי מיזאנדריה - שנאת גברים.[2] חלק מהחוקים המפלים נגד גברים במדינת ישראל נחקקו על מנת לשמש כאפליה מתקנת ונועדו לאזן אפליות אשר קיימות נגד נשים.

חוסר השוויון המגדרי הפוגע בגברים אינו רק נובע מחוקים מפלים, אלא גם נובע לפעמים מהבדלים פיזיולוגים.[3]

יום הגבר הבינלאומי המצוין ב-19 בנובמבר נועד לציין את המצב הזה.

הקשרה החברתי של אפליית הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, בחברות המסורתיות הקדם-מודרניות, הכוח הפוליטי היה בידי גברים, ולכן מרבית השיח האקדמי סביב נושא המגדר עוסק בדיכוי נשים על ידי החברה לאורך ההיסטוריה.[4] לצד זאת, ישנם קולות הטוענים שבמקביל לדיכוי נשים על ידי החברה, התקיים גם דיכוי גברים על ידי החברה.

הפסיכולוג גבריאל בוקובזה, בספרו, "הדרמה של הגבריות החדשה", נותן מספר דוגמאות המייצגות לטענתו את הדיכוי החברתי הגברי, למשל, ההקרבה המצופה מגברים כלוחמים בצבא ובנסיבות אחרות של גבורה (לדוגמה, בחילוץ נוסעי הטיטניק, חולצו קודם כל נשים וילדים, ורק לאחר מכן גברים) ; הציפיה החברתית לשאת כל סוג של סבל ; סירוס רגשי המונע פיתוח יכולת לדבר על רגשות או להביע אותן (לדוגמה, במסגרת שירות בכוחות ביטחון לעיתים לא מקובל לבכות בהלוויות) ; לחץ מהחברה "לבצע" - בין אם בהקשר של פרנסה או בין אם במיניות ; הסללת גברים לתעסוקה מסוכנת (בוקובזה מציג נתונים לפיהם 95% מתאונות העבודה שמובילות לפציעות ומוות הן של גברים, שלטענתו לא הייתה להם ברירה אחרת מבחינת ההסללה החברתית) ; ועוד.[5]

החל מאמצע המאה ה-20 החל בהדרגה להיווצר מודל של גבריות חדשה הנותנת יותר מקום לאבהות, אולם על פי בוקובזה, גם גברים שמעוניינים לפתח זהות גברית חדשה יתקשו לממש אותה בפועל, למשל, בגלל לחצים של נורמות חברתיות וחוקים שונים בנושא חופשת לידה. עם זאת, על פי מחקרו של בוקובזה, מדור לדור לחצים אלו פוחתים.[5]

חלק מהטענות הנגדיות, המפחיתות בחשיבות אפליית הגברים, מתייחסות לכך שהכללים החברתיים שגורמים לדיכוי הגברי עוצבו על ידי חברה בהנהגה גברית.[5]

אפליה מגדרית נגד גברים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוח לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישה או ידועה בציבור שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי זכאית לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.[6] לעומת זאת גבר בסטטוס דומה מחויב לשלם את דמי הביטוח, הפטור ניתן גם אם בני הזוג פרודים.
  • לעניין קבלת דמי אבטלה, המרחק המזכה בקבלת דמי אבטלה עקב מעבר דירה מצומצם יותר עבור אם לילד שלא מלאו לו שבע בהשוואה לאב לילד כזה (40 ק"מ לאם, לעומת 60 ק"מ לאב).[7] כמו כן הגדרת התלויים במובטל לצורך חישוב מספר ימי קבלת הקצבה שונה בין גברים לנשים.[8]
  • במקרה של התאלמנות (לרבות התאלמנות ידועים בציבור וזוגות חד מיניים), רק אישה זכאית לקצבת שאירים ללא תלות בהכנסתה וגם אם אין לה ילדים.[9] ההעדפה לנשים מעוגנת גם בתקנות הקובעות את זכויות הפרישה של נושאי משרה שונים. לדוגמה, אשתו וילדיו של שר לשעבר שנפטר זכאים לקצבה לה היה זכאי בחייו, אך אלמן של שרה מכהנת או לשעבר אינו זכאי לקצבה "אם הוא עוד ברשות עצמו".[10] אלמנת נשיא המדינה לשעבר זכאית לדירת שרד, למכונית צמודה ולנהג, ויחד עם שאר שאריו (ילדיו עד גיל עשרים) זכאית לגמלה בגובה משכורת נשיא המדינה, אך אלמן של נשיאת המדינה אינו זכאי להטבות מיוחדות.[11]
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 69(א) כי "קצבת ילדים תשולם לאם", בכל מקרה, גם אם שני ההורים חיים בשיתוף מוחלט וגם אם בנפרד או בגירושין. כמו כן, זכאויות שונות נוספות הקשורות בילדים כגון: מענק לימודים, קצבת נכות, ועוד, מגיעות לאם בלבד.
  • חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הורי), תשנ"ב-1992 קובע סיוע במקרים המשויכים לנשים באופן מובהק ומפורש. סעיף 1(2)(ב) קובע זכאות לעגונה, מצב משפחתי שמבחינה משפטית מתקיים גם בגברים, אך הם אינם נכללים בחוק.

דיני עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פקודת מס הכנסה מעניקה לנשים חצי נקודת זיכוי ממס.
  • אמהות זכאיות, בניגוד לאבות שאינם חד-הוריים, ל-1.5 נקודות זיכוי בגין כל ילד עד גיל 6 ולנקודת זיכוי אחת בגין כל ילד בגיל שש עד שמונה עשרה, גם אם ההורים גרושים ומגדלים את הילדים בחלוקת זמני שהות שווים. נכון ל-2016, כל נקודת זיכוי שוות ערך להנחה של 2592 ש"ח בחבות המס השנתית.
  • גיל הפרישה שנקבע לנשים (המעוניינות בכך) הוא 62 לעומת 67 לגברים, פער המקדים בחמש שנים את זכאותן לקצבת זקנה, לקצבאות נוספות, לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ולהנחה של 4,096 ש"ח לחודש (נכון ל-2017)[12] במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים שונים. בשנת 2016 קיצבת הזקנה המלאה ליחיד הייתה 1,531 ש"ח לחודש.
  • חוק עבודת נשים תשי"ד-1954 מפלה גברים לעומת נשים בשעות עבודה בלילה ובדיני הראיות על ידי ציון זכויות ספציפיות לנשים.
  • אמא לילד עד גיל 12 אשר עובדת בשירות המדינה זכאית למשרת הורה (הפחתה בשעות) ואם היא תעבוד מעבר לשעות המופחתות היא תפוצה על השעות הללו כאילו הן שעות נוספות. אבות לא יפוצו על שעות אלה.[13]
  • בשנת 2000 תוקן חוק שיווי זכויות האישה, תחולתו הוגבלה למניעת אפליית האישה לרעה, ונקבע בו שהוא בא להוסיף על זכויות האישה ולא לגרוע מהן. עוד נקבע בחוק שיש להעדיף נשים על פני גברים באיוש תפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות, עד להשגת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.[14] בג"ץ אכף חקיקה זו, והורה לבית המשפט להעביר מתפקידיהם כמה דירקטורים, משום שבמינוים לא נעשה מספיק מאמץ למצוא לתפקיד זה נשים.[15] מחקרים סטטיסטיים שנעשו מלמדים כי בעשר השנים שלאחר מתן פסק דין זה עלה אחוז הנשים בתפקידי דירקטורים בשיעור ניכר.[16] בשנת 2013 רשות החברות הממשלתיות השיקה את נבחרת הדירקטורים שמיסדה את העדפת הנשים באמצעות תנאי הסף ושיטת הניקוד ובגמר ההליך כללה 53% נשים. תיקון משנת 2002 לחוק חובת המכרזים מחייב העדפת "עסק בשליטת אישה" במקרה של שוויון מול הצעה אחרת במכרז.
  • בקרנות הפנסיה הוותיקות גודל הפנסיה זהה לגברים ולנשים, תוך התעלמות מכך שתוחלת משך קבלת הקצבה של נשים ארוך יותר, באופן היוצר סבסוד צולב של גברים לנשים בתוך כל קרן[דרוש מקור]. בנוסף, במשך שנים רבות נקבע ששיעור פנסיית השאירים לאלמן יהיה חצי משיעור פנסיית השאירים לאלמנה. בעקבות עתירה לבג"ץ[17] החליטה הכנסת לבטל העדפה זו, והובילה להשוואת שיעור הפנסיה לאלמנים לזה של אלמנות.[18]
  • בשנת 2014 תוקן חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), ונקבע בו שסיעה במועצת רשות מקומית שלפחות שליש מבין חברי הסיעה המכהנים כנציגיה הן נשים, תזכה לתוספת של 15% למימון הבחירות.[19]

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפליה בחוקי הגיוס לצבא, הקובעים משך שירות צבאי חובה ארוך יותר לגברים. כמו כן, ניתן לחייב גברים בלבד לשרת בשירות קרבי. זוהי אפליה גם ברמת הסיכון הפיזי והנפשי, גם ברמה הכלכלית (השכר לחיילי חובה נמוך בהרבה משכר המינימום במשק, אותו יכולים נשים המשתחררות להרוויח בשנה שהן באזרחות וגברים עוד משרתים) וגם ברמת אחוז הזמן מהחיים המוקדש לשירות צבאי.
  • אפליה בפקודת הדיגום (תספורת) בשירות צבאי.[20]
  • אפליה במשך שירות המילואים, נשים מקבלות פטור בגיל 38 לעומת 40 או 45 לגברים.

גירושין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפליה בחוקי הגירושין המטילים על האב אחריות כלכלית בלעדית לתשלום דמי המזונות, גם כאשר בת זוגו לשעבר והוא חולקים משמורת משותפת והוצאות זהות, אף במקרים בהם בת זוגו לשעבר נהנית מהכנסה גבוהה יותר.[21]
  • לפי חזקת הגיל הרך, במקרה שהורים גרושים לא מגיעים להסכמה על משמורת הילדים, יגדלו ילדים עד גיל 6 בלעדית אצל האם,[22] הסדר זה ימשיך גם אחרי שהילדים יעברו את גיל 6.[23]

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעשה אונס נגד גברים לא מוגדר בחוק באותו אופן כאונס נגד נשים.[24] עבירת האינוס מוגדרת בחוק כבעילת אישה. גבר המבצע בכפייה מין אנאלי בגבר צפוי להעמדה לדין בגין מעשה סדום, וגבר הכופה על גבר מין אוראלי או אישה הכופה על גבר מעשה מיני כלשהו, צפויים להעמדה לדין בגין מעשה מגונה, עברה קלה מאונס או מעשה סדום, שדינה עשר שנות מאסר לכל היותר.
  • החל משנת תשס"ב המחלקה למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך נוקטת במדיניות של העדפה מתקנת לטובת בנות.[25]
  • לעומת תקציבים ממשלתיים ומאמצי הסברה הממוקדים במאבק באלימות נגד נשים, בולט בהיעדרו מאבק ממוקד באלימות נגד גברים, על אף שהיא שכיחה ומקובלת יותר.
  • לגבר אין זכות להשתתף בוועדה להפסקת הריון אף על פי שאם ההריון ימשיך יהיו לו חובות הוריות, ולא בהכרח יהיה גבר בוועדה, למרות שבהכרח תהיה אישה.[26]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paul Nathanson and Katherine K. Young, Legalizing misandry: From Public Shame to Systemic Discrimination Against Men, Montreal Ithaca: McGill-Queen's University Press, 2006
  • David Benatar, The Second Sexism: Discrimination Against Men and Boys, Malden, MA Oxford: Wiley-Blackwell, 2012
  • Martin van Creveld, The Privileged Sex, Createspace, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אל תרצחו אותי, אבל בואו נדבר רגע על אפליית גברים, mako, ‏2016-11-02
  2. ^ Sociologist Anthony Synnott argues that the reality of misandry is undeniable when one looks to cultural, academic, and media depictions of men. He states that "misandry is everywhere, culturally acceptable, even normative, largely invisible, taught directly and indirectly by men and women, blind to reality, very damaging and dangerous to men and women in different ways and de-humanizing ( Why Some People Have Issues With Men: Misandry, Psychology Today, October 6, 2010)."He also criticizes modern scholarship on men as"dehumanizing" and lacking in awareness of statistical reality.
  3. ^ זו הסיבה שגברים חולים יותר בקורונה מאשר נשים - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-05-12
  4. ^ פמיניזם, בריטניקה
  5. ^ 1 2 3 חוצה ישראל עם קובי מידן - ד"ר גבריאל בוקובזה, כאן חינוכית, עד דקה 22:00
  6. ^ פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לאישה נשואה או לידועה בציבור שלא עובדת, כל-זכות
  7. ^ התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה, כל-זכות
  8. ^ הגדרת תלויים בביטוח אבטלה, כל-זכות
  9. ^ דף הסבר על קצבת שאירים באתר כל זכות, סעיף "מי זכאי?"
  10. ^ החלטת ועדת הכספים של הכנסת מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, סעיף 14
  11. ^ החלטת ועדת הכספים של הכנסת מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, סעיף 6
  12. ^ אתר פרישה
  13. ^ תקשי"ר - 31.15 - שעות עבודה של הורה, archive.csc.gov.il
  14. ^ Emblem of Israel.svg חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 6) (מינויים), התשנ"ג-1993, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
    חוק החברות סעיף 239(ד)
  15. ^ בג"ץ ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
  16. ^ נשים מנהיגות - נשים בדירקטוריונים תמונת מצב, באתר שדולת הנשים בישראל
  17. ^ בגץ 2911/05 משה אלחנתי ואחרים נגד שר האוצר ואחרים, פ"ד סב(4) 406
  18. ^ צבי לביא, בשורה לאלמנים: השוואת זכויות פנסיה לאלמנות, באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
  19. ^ תיקון מספר 12 לחוק
  20. ^ איך מותר ואסור לי להסתפר?, צה"ל, ‏15.6.2021
  21. ^ אלפי אליהו שאולי, תשלום מזונות כששכר ההורים דומה: האם העליון יתקן את העיוות?, גלובס המהדורה הדיגיטלית, ‏06/11/2016
  22. ^ עכשיו כבר אפשר לבטל את חזקת הגיל הרך, ynet, ‏28 במאי 2019
  23. ^ חוק "חזקת הגיל הרך" - למי זה טוב?, ynet, ‏2007-10-09
  24. ^ מדוע אונס של גבר אינו מוגדר בחוק כאונס?, ynet, ‏2008-04-13
  25. ^ "העדפה מתקנת ושוויון הזדמנויות בקרב בנות מחוננות", דו"ח במימון משרד החינוך משנת 2008, עמ' 97
  26. ^ הפסקת הריון, כל-זכות