אפקט במבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאלין מלקקת את פניו של במבי, כחלק מטקס החיזור, בסרט של וולט דיסני משנת 1942.

אפקט במבי (אנגלית: The Bambi effect) הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כגדולים ונערצים כמו פילים, סוסים, אריות, או כ"חמודים". בעלי החיים ה"חמודים" הם למשל עופרים, דולפינים, כלבלבים, דובי פנדה ועוד; בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים.

ההשראה למונח: במבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נטבע בהשראת סרט האנימציה "במבי" שהופק על ידי אולפני וולט דיסני בשנת 1942, ובו מופיעה באופן בולט האנשה של דמות בעל חיים. "במבי" בסרט זה הוא עופר איילים צעיר, שאפו חמוד ועיניו גדולות. אחת הסצנות המפורסמות בסרט, לדוגמה, היא זו שבה במבי עוקב בתמימות ובסקרנות אחרי פרפר המעופף ומתיישב על חוטמו. במבי הצעיר נותר לבדו, יתום, בשלג, לאחר הריגת אמו בידי ציידים, וסצנה קורעת לב בסרט היא שיטוטיו ביער וקריאתו "אמא, אמא", ללא מענה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט במבי משמש כדוגמה לכוחו הרב של הקולנוע ושל עולם הפרסום בהשפעה על תפיסתנו את המציאות, בעולם שבו רוב האנשים בתרבות המערבית אינם מכירים את חיות הבר, אלא מקבלים מציאות מדומה דרך הטלוויזיה או הקולנוע, שם מדובר ביצורים קטנים וחמודים שכביכול דנים בסוגיות של רומנטיקה ונאמנות של חברים.

רבים רואים באפקט במבי ביטוי לצביעות. יש המציינים כי לדמות "במבי" בסרט נוסף מראה תינוקי, בדמות עיניים גדולות וריסים, והדמויות מדובבות בקולות ילדים מתוקים. בנוסף, בסרט "במבי" אין ביער טורפים טבעיים כלל, שלא כמו במציאות, והאדם-הצייד הוא היחיד ההורג את בעלי החיים. הצירוף של מתיקות, האנשה וסילוק הטורפים הפך את "במבי" לנקודת-ציון היסטורית: המושג "אפקט במבי" שגור הן בקרב ציידים, והן בקרב תומכי זכויות בעלי חיים, לגינוי אנשים המפגינים קשר רגשי לחיות בר בגלל היותן "חמודות", וההזדהות שמעורר הסרט עם חיות בר אינה מבוססת על הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא על התקשרות רגשית עם חיות ילדותיות וחמודות, בתוך עולם חלומי.

ניתוח מקרה: חתולי רחוב כמין פולש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתול הבית כטורף

היחס לחתולים הוא דוגמה לאפקט במבי. החתול נחווה לרוב כבעל חיים פרוותי, חמוד ומפונק, המתכרבל על השטיח בבית. עם זאת, חתולי הרחוב (שהם חתולי הבית, שמסיבות שונות חיים ברחוב ומתרבים) הם במקרים רבים מין פולש הפוגע קשות במרקם החיים האקולוגי. חתולי הרחוב הורגים מדי שנה כ־25 מיליארד ציפורים ויונקים, בארצות הברית לבדה[1]. אף על פי שלכאורה היו אמורים חובבי מדעי הסביבה, זכויות בעלי החיים והאקולוגיה להיות הראשונים לזעוק כנגד התופעה, ההתייחסות אל חתול הרחוב היא אמפתית, באופן משמעותי יותר מאשר ההתייחסות לחולדות ומזיקים אחרים, שאותם נוהגים להשמיד בריסוס וסוגי הדברה. תוכניות שונות לדילול אוכלוסיית חתולי רחוב שפלשו לשטחי בר[2], עשויות לספוג ביקורת מהציבור ומארגונים לזכויות בעלי חיים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טלי שמיר, הרוצח הכי חמוד בעולם - על החתול הטורף, שאינו נתפס ככזה בגלל מראהו, כלכליסט, 7.03.2013
  2. ^ נדב לוי, סוגיית החתולים לאור הדיון בזכויותיהם של בעלי החיים וברווחתם, אקולוגיה וסביבה, יוני 2012, גיליון 2, (עמ' 174-180)
  3. ^ אריאל צֹבל, הרג חתולים, טריפת חיות בר ואקו-פשיזם, אתר אנונימוס