לדלג לתוכן

אפקט מעל הממוצע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בענף הפסיכולוגיה החברתית, אפקט מעל הממוצע או אשליית העליונות, הוא הטיה קוגניטיבית ומוטיבציונית בשירות העצמי, לפיה אנשים נוטים להעריך את עצמם באופן מובהק מעל לממוצע בהשוואה לאחרים. אשליית העליונות היא אחת מני אשליות חיוביות רבות הניכרות בחקר האינטליגנציה, בביצוע יעיל של משימות ומבחנים, ומאפיינים אישיים ותכונות אישיות רצויות.[1] אפקט המאופיין בהיעדר מתאם בין מדדים אובייקטיביים של מידת הדיוק בהחלטת הפרט לבין רמת הביטחון שלו באותה החלטה קרוי אפקט ביטחון יתר.

אחד ההסברים המרכזיים במחקר הוא שתופעה זו מהווה הטיה לטובת העצמי (Self-serving bias). משמע, לאדם יש נטייה מוטיבציונית שעיקרה שמירה על דימוי עצמי חיובי. האדם נוטה לראות עצמו באור חיובי ולהסיק מסקנות המשמרות או מחזקות את צרכיו ואת ערכו האישי.[2][3] לדוגמה, טיילור ובראון (1988) טוענים במחקרם כי אשליה חיובית על העצמי מאפשרת להתמודד עם תסכולים בחיי היומיום ואף מקדמת רווחה נפשית.[4]

הסברים אחרים רואים את אפקט ה'טוב מהממוצע' כנובע מהטיה קוגניטיבית ולא מהטיה מוטיבציונית. האדם אינו מעריך עצמו באמת כמעל הממוצע אלא ישנן טעויות קוגניטיביות אשר מביאות להטיה. הטעויות מבוססות על הערכות לא רציונליות שנעשות בשלב קבלת החלטות, לדוגמה, בשל זמינות בזיכרון של מידע על העצמי יותר ממידע על האחר או בשל כישלון בהערכה סטטיסטית של סיכויי האחר אשר מובילים להטיה.[5]

התופעה ידועה גם בשמות הטיית העליונות, ותחושת העליונות היחסית. אפקט דאנינג-קרוגר הוא צורה של עליונות אשלייתית שמפגינים אנשים במשימה שבה רמת המיומנות שלהם נמוכה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.