אפקט ריבאונד
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
תגובת ריבאונד (באנגלית Rebound effect), או אפקט הריבאונד, או תופעת הריבאונד, היא הופעה מחדש של סימפטומים שהיו נעדרים או נשלטים בזמן נטילת תרופה. האפקט מופיע כאשר אותה תרופה מופסקת, או מופחתת במינון. במקרה של הופעה חוזרת, חומרת התסמינים לרוב גרועה יותר מרמות הקדם-טיפול.[1]
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדורי שינה. למשל תרופות במשפחת הבנזודיאזפין. כגון זולפידם, ועוד. עם הפסקת הטיפול לנדודי שינה, הסימפטומים חוזרים בגדול.
- תרופות ממריצות. למשל ריטלין. עם הפסקת הטיפול, תופעות ADHD חוזרות וגדלות.
- נוגדי דיכאון למשל תרופות ממשפחת SSRI. עם הפסקת הטיפול תופעות דיכאון חוזרות, ומחמירות.
- תרופות אנטי-פסיכוטיות.
- תרופות אדרנרגיות אלפא-2. למשל אוקסימטזולין. עם סיום זמן האפקט של התרופה, הגודש באף עלול להחמיר.