אפרים ארדה
 | |
| אפרים ארדה, תל אביב, שנות ה-30 | |
| לידה | 1905 |
|---|---|
| פטירה | 24 בנובמבר 1986 (בגיל 81 בערך) |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | צילום |
אפרים אֶרדֶה (Ephraim Erde; 1905 – 24 בנובמבר 1986) היה צלם ישראלי, מחלוצי הצילום בתל אביב לצד רודי ויסנשטיין וממשיכי דרכו של אברהם סוסקין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפרים ארדה נולד בכפר בגליציה המזרחית (לימים בגבול אוקראינה ופולין). בהכשרה של השומר הצעיר בפולין פגש בשנת 1929 צלם, שלימד אותו את יסודות הצילום. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, תחילה התיישב בקיבוץ עין המפרץ ומשם עבר כעבור זמן קצר לתל אביב. בתקופה הראשונה צילם תושבים ברחובות תל אביב, ואחר פתח ברחוב ליליינבלום, ליד קולנוע עדן, סטודיו בשם "פוטו עדן", ואחר, בשנות ה-40, פתח ברחוב אלנבי 55 פינת רחוב ברנר 1 (ליד גלידה ויטמן) את "פוטו ארדה", סטודיו שכלל גם חנות לצורכי צילום, והיה מוסד תל אביבי מוכר. רבים מן הצילומים התבצעו בחצר הבית, שם היה עץ תות גדול ששימש כרקע.[1] צילומיו של ארדה עסקו בנושאים שונים ומגוונים: דיוקנאות סטודיו, אישים ומבנים, ארץ ישראל ותל אביב, חתונות, רפרודוקציות לציירים, ספורט ומחול, הן בתחום הפרטי והן בתחום המוסדי (לתנועות נוער, אגודות ספורט ועוד).[2]
בסוף שנות ה-70 סגר ארדה את חנותו והעביר את ארכיון תצלומיו לביתו שבשדרות בן ציון בתל אביב. ב-14 בדצמבר[3] 1978 נפתחה בספריית בית אריאלה תערוכת "50 שנות צילום" של ארדה. הארכיון שהותיר אחריו כולל כמיליון תשלילים, שהדרך היחידה לזהותם היא ברישומים של ארדה בכתב ידו על קופסאות הקרטון. לאחר פטירתו הועבר הארכיון לידי עיריית תל אביב, וכיום הוא שמור במוזיאון ארץ ישראל.
ארדה נפטר ב-1986, בגיל 81. נקבר בבית העלמין הדרום לצד אשתו מרים, שנפטרה ב-1982.[4] הותיר שלושה ילדים ונכדים.[5]
בנו רן ארדה הוא צלם אדריכלות ואמנות.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים ארדה: אישים פנים ונוף: חמישים שנות צילום, תל אביב: ספריית שער ציון, 1978. (קטלוג תערוכה רטרוספקטיבית מארכיון אפרים ארדה, 1928–1978)
- גיא רז, 'ארכיון: אפרים ארדה – קינתו של ארון מתכת II', סטודיו 124 (2001), 6–9.
- 'אפרים ארדה', בתוך: גיא רז, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, עמ' 88.
- ׳אפרים ארדה׳, בתוך: ורד נבון, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים, הוצאת ורד נבון, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 37-36.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרטים על אפרים ארדה בארכיון יעקב (קובה) גבר, בספרייה הלאומית
- מידע על אפרים ארדה בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה שבא, אֶרדֶה של תנועת העבודה, דבר, 31 בינואר 1973
- חבצלת דמארי, צילומים מימי תל־אביב הקטנה, מעריב, 14 בדצמבר 1978 (עם פתיחת התערוכה בבית אריאלה)
- רחל אנגל, נתח היסטוריה ישראלית בצילום, מעריב, 22 בדצמבר 1978
- זאב רב-נוף, אפרים ארדה: העושר הטמון בפני האדם, דבר, 11 בינואר 1979
- נפטר אפרים ארדה, "הצלם של ת"א", מעריב, 25 בנובמבר 1986
- גיא רז, קריאה להצלת אוסף ארדה במוזיאון ארץ ישראל, הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו עוד אזכור אצל: צבי אלגת, יש לה נשמה, לכיכר הזאת, מעריב, טור 5, 14 בינואר 1962.
- ^ 1 2 אסתר זנדברג, תמונה בשלוש מערכות, עכבר העיר, 21 במאי 2009.
- ^ תל-אביב: תערוכת הצלם אפרים ארדה, דבר, 12 בדצמבר 1978.
- ^ אפרים ארדה באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ אפרים ארדה, מעריב, מודעת אבל, 24 בנובמבר 1986.
