אפרים אשרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אפרים אשרי
הרב אפרים אשרי.jpg
הרב אפרים אשרי
לידה 1914
ה'תרע"ד
קובנה
פטירה 28 בספטמבר 2003 (בגיל 89 בערך)
ה'תשס"ד
ניו יורק
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות גטו קובנה, רומא, ניו יורק
תחומי עיסוק

רב קהילה, פוסק,

פסיקה הלכתית בשאלות מזמן השואה
רבותיו הרב נתן צבי פינקל, הרב אברהם דוב כהנא שפירא
חיבוריו שאלות ותשובות ממעמקים (5 חלקים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 - 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה. עסק רבות בשואה, וחיבר ספר שו"ת שעסק בשאלות הלכתיות שנגעו לשואה, בשם ממעמקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרי נולד בקופישוק שבליטא לרב דוב אשרי. התחנך בישיבת סלובודקה, בישיבת פוניבז' ובתלמוד תורה בקלם. בשנת ה'תרצ"ד (1934) נסמך להוראה בידי רבה של קובנה, הרב אברהם דוב כהנא שפירא ובידי רבי לייב רובין מווילקומיר, רבי עזרא אלטשולר, ר' אברהם זאב הלר ממריאמפולה ור' ברוך הורוביץ מאלקסוט. לאחר מכן שימש כרב בסלובודקה ולימד בבית מדרש מקומי.[1]

במשך מלחמת העולם השנייה שהה הרב אשרי בגטו קובנה, שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "תפארת בחורים" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי הנאצים והליטאים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כפוסק באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר שאלות ותשובות "ממעמקים".

לאחר המלחמה הרב אשרי נותר הרב היחיד בקובנה, והמשיך שם בפעילות ציבורית למען הפליטים. מאוחר יותר הוא היגר לאוסטריה והקים ישיבה ליד זלצבורג, ומשם לרומא, שם שימש כראש ישיבת "מאור הגולה". לאחר תקופה זו היגר לארצות הברית, שם גם פרסם את ספריו. במשך עשרות שנים הנהיג את קהילת בית המדרש הגדול בלואר איסט סייד של מנהטן בניו יורק.

הרב אשרי נפטר בב' תשרי שנת ה'תשס"ד, 2003, בניו יורק. לאחר הלוויה מכובדת בחו"ל, הוא הועלה לקבורה בירושלים.

פסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגטו זימן לרב אשרי שאלות לא שגרתיות, וכן הביא נושאים תאורטיים שונים לידי משמעות מעשית. כך לדוגמה הוא נשאל האם ניתן לברך בברכות השחר ברכת "שלא עשני עבד", מכיוון שהצהרה זו עמדה בסתירה למצב היהודים בגטו. בתשובתו כותב הרב אשרי: "עיקר הברכה הזאת נתקנה לא על עבדות הגוף, אלא על עבדות הנפש... ואדרבה, דווקא כעת חובה עלינו לברך ברכה זאת למען יכירו אויבינו ומנדינו, שלמרות שאנו נתונים בידם לעשות בנו כרצונם הרע, בכל זאת רואים אנו את עצמנו כבני חורין הנתונים במצור ובשביה, וקרובה ישועתנו לבוא."[2]

עניין הלכתי נוסף שנובע מהשואה, הוא האם יש לומר קדיש על גוי שנחשב לחסיד אומות העולם. הרב אשרי כותב כי הדבר אינו רק מותר, אלא גם בעל ערך סגולי - מצווה.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה טרשנסקי, פועלו הציבורי של הרב אפרים אשרי וחשיבות חיבורו שו"ת ממעמקים לגיבוש נרטיב היסטוריוגרפי-דתי לתולדות השואה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סלובודקה מהווה יחידה מנהלית, כעין מועצה מקומית, בתוך העיר קובנה.
  2. ^ שו"ת ממעמקים (כרך ג', עמ' נ"ו-נ"ח).
  3. ^ שו"ת ממעמקים (חלק ג', סימן ח').