אפרים בן יעקב מבון
| לידה |
1132 ד'תתצ"ב בון, נסיכות הבוחר מקלן  |
|---|---|
| פטירה |
1196 (בגיל 64 בערך) ד'תתקנ"ז |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט |
| חיבוריו | ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | רבי יואל הלוי מבונא (אבי הראבי"ה) |
  | |
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].
ר' אפרים נולד כנראה בבון למשפחה מיוחסת. למד אצל ר' שמואל ב"ר נטרונאי ורבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב בית דין בבון, כשהראבי"ה שני לו.
אחיו קלונימוס נפטר בלא בנים, ובספרות הפוסקים מובא שהוא ואחיו רצו לייבם את האלמנה והיא לא רצתה, ולכן הוכרחה לשלם פיצוי של מאה זקוקים כסף כדי שתחלוץ.[2]
בדורו היו פרעות רבות במסגרת מסעות הצלב, והדבר בולט ביותר בפיוטיו, הן הקינות והן הסליחות שכתב.
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיוטים: רבי אפרים היה בין חשובי הפייטנים באשכנז במאה ה-12. בין פיוטיו, הפיוט לברכת המזון בברית מילה אלהים צוית לידידך בחירך, והתחינה הארמית תא שמע מרא עלמא. כלל פיוטיו כונסו בידי אברהם מאיר הברמן בספר פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, 1969. פיוטיו משוקעים בהרצאת דברי תלאות עם ישראל בגלות. דבר בולט נוסף בפיוטיו הוא הזיקה החזקה למשחקי מילים עם פתגמים, מונחים ושמות של סוגיות מהגמרא דווקא, ולאו דווקא מהמקרא כשאר הפייטנים. בתחינה שכתב לסליחות "תא שמע מרא עלמא" משוקעים עשרות ביטויים תלמודיים (שאחד מהם הוא "תא שמע", הפותח את הפיוט) ובסוף אף מתחנן הפייט מהקב"ה שיעמיד סנגור לעם ישראל בזכות התנאים והאמוראים. כמו כן, סליחתו "אני עבדך בן אמתך", החל מהבית השישי, בחלק מהבתים מרומז שם של סוגיה מהגמרא.
- אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר זכירה" שראה אור בחיבור ספר זכירה: סליחות וקינות לר' אפרים ב"ר יעקב, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל-1970 בעריכת אברהם מאיר הברמן. בספר זה מתאר ר' אפרים את רדיפות היהודים בקהילות בון וקלן בעת מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות קהילות אלה בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
- פירוש על פיוטי המחזור.
- המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן תשכ"ט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן |
|---|
 |
