אפרים בן יעקב מבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אפרים בן יעקב מבון
לידה 1132
ד'תתצ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1196 (בגיל 64 בערך)
ד'תתקנ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1196 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט
רבותיו רבי יואל הלוי מבונא (אבי הראבי"ה)
חיבוריו ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 11321197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן, ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].

ר' אפרים נולד כנראה בבון, למד אצל רבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב בית דין בון, כשהראבי"ה שני לו.

מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוטים - ראו אור בעריכת אברהם מאיר הברמן בספר פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, 1969
  • אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר זכירה" שראה אור בחיבור ספר זכירה: סליחות וקינות לר' אפרים ב"ר יעקב, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל-1970 בעריכת אברהם מאיר הברמן. בספר זה מתאר ר' אפרים את רדיפות היהודים בקהילות בון וקלן בעת מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות קהילות אלה בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
  • פירוש על פיוטי המחזור.
  • המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הפסוק בספר זכריה, פרק ד', פסוק י"ד


תקופת חייו של הרב אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.