לדלג לתוכן

אפרים זלמן שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אפרים זלמן שור
פטירה 1633
כ"ח בתשרי ה'שצ"ד
מקום פעילות שברשין, בריסק ולובלין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
חיבוריו "תבואת שור"
השתייכות רבני פולין
רבותיו אביו, הרב נפתלי הירש שור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)[1]) היה מגדולי הרבנים בפולין. נודע כמחבר "תבואת שור" שהוא קיצור הבית יוסף וכראב"ד בריסק ולובלין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור.

אפרים זלמן נולד לרב נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, והיה מתלמידיו של הרמ"א ורבו של הב"ח. הרב אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור. אחיו היה הרב אברהם חיים שור.

נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת הרב השר הרב שאול וואהל, שהולידה לו את הרב יעקב שור שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיועדת בתחילה לרב אברהם יהושע השיל מקראקא שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את רבי השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה הבתולה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה הרב אפרים זלמן.

בתחילה כיהן בראב"ד שברשין, ולאחר פטירת חותנו הרב שאול וואהל, נבחר לרבנות בריסק והקים שם ישיבה.

ספרו הודפס בלובלין ה'שע"ה-ה'שע"ו. תשובות שלו נמצאות בשו"ת "פני יהושע", חלק אבן העזר, סימן ט"ו; ותשובות אחרות היו בכתב יד בידי הרב פנחס מיכאל גרויסלייט בתוך 'שו"ת "גאוני קדמאי"'. הרב גרויסלייט פרסם בספרו "דברי פנחס" חידושים מבנו של הרב אפרים זלמן, הרב יעקב.

על מצבתו נחרת: "אראלים ומצוקים... פשטו ידם באיש האלוקים, רבנו וגאוננו נר ישראל, ראש גאולת ישראל..." ולמרגלותיו נחרת על המצבה: "הגאון הגדול נר ישראל מוהר"ר אפרים זצ"ל נקרא זלמן שור..." (בהמשך מצוין שהיה ראב"ד לובלין ומובא תאריך פטירתו).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באנציקלופדיה עברית תאריך הפטירה 1663
עץ משפחת שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הענלי
הענלי
 
יהודה ואהל
יהודה ואהל
 
מאיר ואהל
מאיר ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
דינה
דינה
 
בילא
בילא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר
אסתר
 
רבי אברהם אב"ד נארול
רבי אברהם אב"ד נארול
 
לא ידועה
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
מרים בת החכם צבי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
דינה
דינה
 
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
 
 
לא ידועה
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
 
 
 
 
גיטל אייגר[ד]
גיטל אייגר[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
  1. ^ בנו מרדכי נישא לשרל בת רבי יונה תאומים
  2. ^ בתו שרל נישאה למרדכי בן ר' השיל מקראקא
  3. ^ היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
  4. ^ הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין