אפרים טובנהויז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אפרים טויבנהויז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרים טובנהויז

אפרים טובנהויז (25 במאי 190817 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו. טובנהויז היה צאצא של ר' מאיר מפרמישלאן מצד אביו, ושל רבי אברהם המלאך מצד אמו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובנהויז נולד ב-1908 בצפת, בן זקונים לאביו הרב מאיר טובנהויז, שהיה סופר ועיתונאי, ולאמו בת שבע גולדנבאום, בתו של הרב אברהם שלמה גולדנבאום.[1] בנערותו עברה המשפחה לחיפה והוא למד בבית הספר אליאנס - כל ישראל חברים ומשם עבר לבית הספר הריאלי וסיים בהצטיינות. בגיל עשרים נשא אפרים את לאה רוזנברג לאישה ולזוג נולדו שתי בנות: שולמית ותמר.

פועלו וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובנהויז היה אחד מעסקניה של תנועת המזרחי. בשנת 1950 (תש"י) נבחר כחבר הנשיאות של הוועד הפועל של התנועה בחיפה, וכחבר המועצה הארצית של התנועה. בשנת 1951, תשי"א, היה פעיל כחבר הוועד של ועד הלשון. בשנת 1952 (תשי"ב) נבחר למנהל ולגזבר הכבוד של "החברה לחקר המקרא" בישראל. כמו כן היה פעיל במסגרת הציונים הכלליים.

טובנהויז הקדיש את חייו לתיעוד אישים ולוחמים שהיו חלוצי היישוב ובוניו ופעלו בארץ ישראל ובחו"ל, בהם ד"ר יצחק אפשטיין, ד"ר היינריך לווה,[2] פרופ' ישראל רייכרט, האדמ"ורית חנה רחל מלודמיר[3] וכן אביו של אפרים מאיר טובנהויז ואחיו חיים יאיר,[4] יעקב יוסף[5] ומשה ברוך טובנהויז.[6] מסע זה מתועד בספרו "בנתיב היחיד" (1959).

טובנהויז ערך את ספר היובל לרב הלל פוסק, שבו השתתפו מאה ועשרים רבנים וסופרים תורניים בראשותם של הרב בן-ציון עוזיאל והרב יעקב משה טולידאנו. כן לקח חלק בספר יובל השבעים לרב הראשי לארץ ישראל בן-ציון מאיר חי עוזיאל "אור המאיר", שבו פרסם מחקר על צפת הקבלית במאה ה-16 ור' משה קורדובירו. השתתף קבוע ברבעונים ובירחונים המדעיים והספרותיים: "תלפיות" (ניו יורק), "שערי ציון" (לונדון), "ליטערארישע העפטן" (ארצות הברית), "לשון און לעבן" (לונדון), "דער שפיגעל" ו"שריפטען" (בואנוס איירס), ובשבועונים והעתונים היומיים: "דער אמעריקאנער", "ניו יורקער וואכנבלאט" (שניהם יוצאים בניו יורק) ו"דאס".

מלבד ספריו, השתתף טובנהויז כסופר קבוע באנציקלופדיה כללית יזרעאל והוא היה מחברם של הערכים בנושאי קבלה, חסידות, ספרות עברית ויידיש. הוא פרסם מאמרים רבים על אישים יוצרים בתורנות, במדע בספרות. כן פרסם מחקרים, מסות וביקורות ספרים אשר חלקם פורסמו בשמות העט: א. ינאי, א. יונה, א. פן, א. בן-מאיר, א. בן המביט, א. בן הצופה ועוד. בנוסף כתב ספר מקיף על החולמים והלוחמים בארץ מימי הביל"וים, (משנת 1882) עד הקמת מדינת ישראל. כתיבת ספר זה העסיקה אותו במהלך למעלה מ-15 שנות עבודה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זהרורים: נצנוצי מחשבה, תל אביב: גויל, תש"ט.
  • בית הלל: מוגש ליובלו השבעים של הרב הלל פוסק: תולדותיו, ברכות ומאמרי הערכה, דברי תורה וחכמת ישראל / בעריכת אפרים טובנהויז, תל אביב: הוצאת ועד היובל דפוס מל"ן, תשי"א.
  • רש"י: חייו ופעלו, תל אביב: סיני, תשט"ז-1955 (כולל ביבליוגרפיה וקטעים על רש"י כתובים בידי מחברים אחרים).
  • הרמב"ם: רבנו משה בן מימון, חייו ופעלו,‫ תל אביב: סיני, תשט"ז.
  • גאוני ישראל: ראשונים ואחרונים, תולדות חייהם / עם 20 תמונות בצבעים, מצוירות בידי משה קונשטאדט, תל אביב: סיני, תשי"ח.
  • בנתיב היחיד: חיי חולם ולוחם בעיר המקובלים (עם מבוא מאת נחום סלושץ), חיפה: מצודה, תשי"ט.‬
  • על מזבח המדע: פעלם ותגליותיהם של שלשה אחים חלוצי המדע מארץ ישראל, ותרומתם לתרבות העולם, חיפה: מצודה, תשכ"ד-1964 (‫פרקים מחייו ופעלו של יעקב יוסף טובנהויז, חיים יאיר טובנהויז, משה ברוך טובנהויז -- מאגרותיו ותגובותיו של משה ברוך טובנהויז בענייני תרבות וספרות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "בת-שבע טויבנהויז", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 426.
  2. ^ בנתיב היחיד-במעמד חולמי ציון, עמ' 236.
  3. ^ בנתיב היחיד - בחצר ביתה של אישה צדיקה, עמ' 37.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר חיים יאיר טויבנהויז", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 398, דוד תדהר (עורך), "מילואים", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2295.
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "פרופיסור יעקב-יוסף טויבנהויז", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 384.
  6. ^ ראו דוד תדהר (עורך), "פרופיסור משה ברוך טויבנהויז", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 381.