אפרים משה ליליין
![]() | |
לידה |
23 במאי 1874![]() |
---|---|
פטירה |
18 ביולי 1925 (בגיל 51)![]() |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | ציור, צילום |
יצירות ידועות | תצלום תיאודור הרצל בבזל (1901), "חתונה אלגורית" (1906), "משה" (1908) |
פרסים והוקרה |
Civil Merit Cross (Austria-Hungary) ![]() |
בן או בת זוג |
Helene Lilien ![]() |
חתימה |
![]() ![]() |
![]() ![]() |
אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien; 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, רפובליקת באדן, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו. שמו יצא לפניו בשל יצירתו בנושאי יהדות וציונות. מכונה לעיתים "האמן הציוני הראשון".[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליין נולד בעיר דרוהוביץ' שבגליציה המזרחית (כיום באוקראינה) למשפחה ענייה. בשנים 1889-1893 למד באקדמיה לאמנות בקרקוב, מתוכן שנתיים אצל המורה הפולני יאן מטייקו, ואחר כך בווינה. כאשר סיים את לימודיו עבר לברלין, שם היה פעיל בחוגי האר-נובו הגרמני (יוגנדסטיל) ותרם איורים לעיתון "יוגנד" (גרמנית: "נעורים").
ב-1900 ראתה אור יצירתו הראשונה הקשורה לתנועה הציונית, סדרת איורים שעיטרו את ספר שיריו של בֶּריס פון מינכהאוזן, Juda ("יהודה"). פון מינכהאוזן היה משורר לא יהודי שהוקסם מראיית היהודים כבני ישראל העתיקים ותמך בציונות, אולם לאחר מכן הפך לאנטישמי ונאצי.
לצד יעקב ברנשטיין-כהן, חיים ויצמן, מרטין בובר, ליאו מוצקין ואחד העם היה ליליין ממייסדי הפרקציה הדמוקרטית בקונגרס הציוני החמישי (1901), וכחלק מפעולתה ייסד בשיתוף עם בובר וברתולד פייבל את ההוצאה לאור Jüdischer Verlag (יודישער פערלאג).
עיקר פרסומו בא לו בזכות תמונתו המפורסמת של הרצל על מרפסת המלון בבזל, שהוצגה בקונגרס של שנת 1901, ובזכות האיורים שבהם הציג את הרצל המזוקן כנביא תנ"כי וכדגם לדמויות תנ"כיות שונות כמו משה. לפרסום רב זכו גם תחריטים שהכין בעקבות תמונות שצילם בארץ ישראל, של מראות מירושלים ומארץ הקודש. תחריטיו ואיוריו משקפים השפעה ניכרת של המאייר והצייר אוברי בירדסלי.
בשנת 1906 עלה לארץ ישראל, ויחד עם בוריס שץ ויוליוס רוטשילד ייסד את בית הספר לאמנות "בצלאל",[2]. לימד את הכיתה הראשונה שלו, ועיצב את סמלו של בית הספר. כעבור שנה חזר לגרמניה, שם חי רוב חייו. ביקר בארץ ישראל עוד שלוש פעמים.
ליליין נחשב אחד מגדולי האמנות היהודית ומניח היסוד לאיור הציוני. הייתה לו השפעה גדולה על עולם האסוציאציות החזותיות-אמנותיות בארץ ישראל ובעולם היהודי, לפחות בשני העשורים הראשונים של המאה. השילוב של נושא תנ"כי, הקשר ציוני, תפאורה מזרחית ודרך עיצוב אידיאליסטית מערבית הוא תמצית יצירתו. אמני "בצלאל" רקחו את יצירותיהם על-פי המינון הזה. גם אמנים כראובן רובין ואריה לובין הושפעו מאוד מליליין בראשית דרכם.
על שמו רחובות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בול קק"ל הראשון בעיצובו. הופיע בווינה ב-1902
-
הרצל, משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב-1901
-
חתונה אלגורית, 1906
אוסף מוזיאון ישראל
B88.0279 -
תחריט של אברהם אבינו
-
יהושע בן נון: פניו מבוססות על דיוקנו של הרצל
-
כרזה לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי 1901. הציטוט "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן" מתוך ברכת עבודה.
-
פרוטרט עצמי של ליליין בחדר עבודתו. על הקיר תלויה הכרזה לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1890 - 1892 אמנות, האקדמיות של קרקוב אצל המורה יאן מטיקו
- 1892 אקדמיה לאָמָּנֻיּוֹת יָפוֹת, וינה, אוסטריה
הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1906 לימד הכיתה הראשונה של "בצלאל"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים פינקלשטיין (קטלג, אוצר, הקדמה), א.מ. ליליין במזרח בתיכון [התיכון]: תצריבים (1908-1925), [באר-שבע]: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, 1988
- רותי אופק (עורכת ואוצרת), א.מ. ליליין: האמן הציוני הראשון: מכתבים, איורים, תחריטים וצילומים, תפן: המוזיאון הפתוח, תפן, תשנ"ז-1997.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ליליען, אפרים משה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 44, באתר היברובוקס
- אפרים משה ליליין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- יצירות של אפרים משה ליליין באתר אירופיאנה.
- מתיה קם, אפרים משה ליליין, באתר "תרבות•il"
- אפרים משה לילין, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- חיים פינקלשטיין, ליליין והציונות, 1998
- E.M. Lilien: Unterwegs im alten Orient, קטלוג עם תמונות, בגלריה Michael Hasenclever (בגרמנית)
- א.מ. ליליין: ביוגרפיה קצרה (באנגלית)
- דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, העֵירום של הציוני הראשון, באתר הארץ, 18 ביולי 2008
- אוסף מתמונותיו של ליליין
- אוספו הפרטי של אפריים משה ליליין והלן ליליין, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
אפרים משה בן יעקב לילין (1874-1925), דף שער בספרייה הלאומית
- Lynne Swarts, Lilien's Sensual Beauties: Discovering Jewish Orientalism in Ephraim Moses Lilien's Biblical Women, Nashim, No. 33, Fall 2018, pp. 90-120, in JSTOR
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים פינקלשטיין, ליליין והציונות, 1998
- ^ אליעזר בן-יהודה, "לחיי האמנות העברית בארץ ישראל!", השקפה, כ"ו טבת א'תתל"ז (23 בינואר 1906), עמ' 2.
- צלמים יהודים גרמנים
- יהודים גליציאנים
- אנשי העלייה השנייה
- אמנים סימבוליסטים
- ציירים יהודים גרמנים
- צלמים ביישוב
- ציירים ביישוב
- מאיירים יהודים
- מו"לים יהודים גרמנים
- סגל בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות
- ציירי אר נובו
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- דרוהוביץ': אישים
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1874
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1925