אפרים פישל ויינברגר
| לידה |
1912 ה'תרע"ב |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1963 (בגיל 51 בערך) ה'תשכ"ד תל אביב |
| תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד |
| חיבוריו | יד אפרים |
| רבותיו | הרב מאיר שפירא |
הרב אפרים פישל ויינברגר (תרע"ב, 1912 - תשכ"ד 1963) נולד בפשמישל שבגליציה (אז בשליטה של אוסטרו-הונגריה כיום בפולין). שימש כרבה הראשון של שכונת יד אליהו בתל אביב קרוב לעשרים שנה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1912 לרב יעקב מחסידי דינוב-בלוז'וב, ולחנה גולדה (לבית זינגר). בגיל צעיר עבר ללמוד בישיבתו של רבי מאיר שפירא בעיר גלינא, והפך לתלמידו המובהק. בשנת 1928 עבר לגרמניה לישיבה של ר' יעקב דוד הופמן, ב-1930 התמנה לרב בעיר קלן, שם נישא לחנה, מ-1934 ירש את חותנו בכהונת רב ואב בית הדין לקהילת זאלישצ'יק בפולין.
משפחתו נספתה בשואה, אך הוא הצליח להינצל כאשר כומר נוצרי שהיה ידידו החביא אותו במרתף שתחת אחת הכנסיות. בשנת 1944 הגיע לירושלים, שם התיידד עם הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הרצוג. בשנת 1946, בהמלצת דוד צבי פנקס מונה כרבה הראשון של שכונת יד אליהו בתל אביב, וכיהן במשרה זו במשך 18 שנים, עד לפטירתו[1]. בשנים אלו שימש חבר הרבנות הראשית לתל אביב יפו. בתקופה זו נישא לרבקה (לבית קליערס).
נפטר בבית אחיו, ר' שמואל ויינברגר, בבני ברק בשבת חנוכה תשכ"ד כשהוזמן לשאת דרשה בהלכה ואגדה בבית הכנסת הגדול בבני ברק.
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב את הספר יד אפרים, שהינו "בירורי הלכה, חקרי משפט, שאלות ותשובות בבעיות שעלו על הפרק בחיי הצבור, הכלל והפרט".
