אפרים תבורי
 | |||||
| אפרים תבורי, ספטמבר 1951 | |||||
| לידה |
10 בספטמבר 1900 טולצ'ין, אוקראינה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1957 (בגיל 56) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| שם לידה |
אפרים פופיק | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1924 | ||||
| מפלגה |
מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אפרים תבורי (פופיק) (באוקראינית: Ефраїм Табурі; ט"ז באלול תר"ס, 10 בספטמבר 1900[1] - ו' בניסן תשי"ז, 7 באפריל 1957) היה פוליטיקאי ישראלי וחבר הכנסת הראשונה והשנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תבורי נולד בטולצ'ין שבאימפריה הרוסית וקיבל חינוך מסורתי וכללי. היה פעיל בתנועה הציונית-סוציאליסטית ובשל כך נעצר על ידי השלטונות הסובייטיים.
ב-1924 עלה לארץ ישראל, עבד בעיריית תל אביב והיה מזכיר מפלגת אחדות העבודה בתל אביב מ-1927, וחבר מועצת פועלי תל אביב מ-1929.
נשא לאשה את רות לונדון, ונולדה להם בת יחידה אסתר (אסתר ארדיטי 1931–2005).
כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י בשנים 1949–1955.
תבורי היה אחד מחברי הכנסת שהתנגדו נמרצות לחוקה, בטענה שחוקה פורמלית היא חסרת משמעות. בדיון שנערך בכנסת ב-13 במאי 1950 אמר: "גם בלי חוקה פורמלית תהיה מדינה דמוקרטית ומתוקנת ולא יהיה מה להתבייש, לא מפני סוריה שיש לה קונסטיטוציה וגם לא מפני רוסיה..." הוא הוסיף ודיבר גם על סכנה של "...תבערה גדולה מאוד, מלחמת דת ומלחמת אידאות".
תבורי נפטר ב-7 באפריל 1957 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[2]
זאב שנקר אמר עליו:
- "מראשית בואו ארצה ב-1924 קבע את דרכו - דרך פועל, סולל, חופר, בונה ויוצר, כשלעצמו- לא הלך בגדולות, לא התהדר, לא התעטר, אף כי ידיעותיו מרובות ומגוונות ולשונו בפולמוס שנונה וקולמוסו בידו- סגולותיו שהכשירוהו לתפוס עמדה חשובה בציבור".[דרוש מקור]
לאחר מותו התגלעה מחלוקת בין אלמנתו ובין פילגשו בנושא הקצבה. הוחלט שהאלמנה תקבל את הקצבה מהכנסת והמפלגה תדאג לקצבה עבור הפילגש[3].
בית תבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1957 ההסתדרות הכללית הקימה בית-תרבות בתל-אביב וקראו לו "בית תבורי", לזכרו[4].
ב"בית תבורי" פעלה ספרייה ציבורית גדולה וייחודית: בקומה השנייה הספריה ע"ש זאב ברזילי[5] (שהועברה מ"בית ברנר"), שכללה כ-25,000 ספרים וחדר קריאה מרווח. בקומה השלישית היתה ספריה למדעי החברה וכלכלה ע"ש פרופ' מרדכי בננסון[6]. הספריות פעלו עד שעה 10 בלילה, בעוד ששאר הספריות בעיר נסגרו מוקדם יותר.
המבנה נהרס בשנת 2019[7], ובמקומו נבנה בניין מגורים יוקרתי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים תבורי, משער אל שער, הוצאת מועצת פועלי תל אביב-יפו, תשי"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים תבורי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אפרים תבורי, באתר הכנסת - אפרים תבורי, באתר כנסת פתוחה
אפרים תבורי (1900-1957), דף שער בספרייה הלאומית- דוד תדהר (עורך), "אפרים תבורי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5202
- הספרים של אפרים תבורי, באתר "סימניה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מצבה על קברו
- ^ אפרים תבורי באתר GRAVEZ
- ^ ירון לונדון, "לו הייתי פיראט - זיכרונות", הוצאת כתר, 2014, עמ' 78
- ^ בית יהלום / בית תבורי, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', "לזכר זאב ברזילי" בפרויקט בן-יהודה
- ^ מרדכי בננסון (1881-1952), באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ אלי אלון, הורסים את בית תבורי בתל אביב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 בספטמבר 2019
| בקרת זהויות |
|
|---|