קומברס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומברס טכנולוג'י
Comverse Technology, Inc
מרכז הפיתוח של קומברס לשעבר ברעננה
מרכז הפיתוח של קומברס לשעבר ברעננה
נתונים כלליים
סוג חברה בפירוק
בורסה נאסד"ק (CMVT) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו Enabling Network Software
מייסדים בועז משעולי, קובי אלכסנדר, יחיעם ימיני
תקופת הפעילות 1982–2010 (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה Woodbury עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי וודברי, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה טכנולוגיה
מוצרים עיקריים שרתי תוכנות בתחום שירותי ערך מוסף (תא קולי, שירותי הודעות, מערכות חיוב, מערכות אינטרנט סלולרי) לתעשיית הטלקום
הכנסות 453 מיליון דולר (2011)
יו"ר אדיר צבי
מנכ"ל קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל עד 2006
אנדרי דהן, מנכ"ל 2006–2012
צ'ארלס בורדיק, מנכ"ל
עובדים 7,400 (2007)[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בועז משעולי מציג את מערכת "טרילוג" בחברת אפרת, 1986

קומברס, הייתה חברת טכנולוגיה שנוסדה בישראל, אשר משרדה הראשי היה ממוקם בוויקפילד, ארצות הברית. החברה עסקה בפיתוח ושיווק של תוכנות תקשורת. החל משנת 2013 פורקה החברה ונכסיה נמכרו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה החלה לפעול בשנת 1981 בארצות הברית על ידי בועז משעולי, קובי אלכסנדר וגיסו פרופסור יחיעם ימיני. הרעיון הטכנולוגי שאותו פיתחו היה להעביר את ממשק המשתמש במחשב מטקסט כתוב לדיבור, כך שהוא יהיה ידידותי יותר למשתמש, באמצעות שימוש בטלפון. השלושה גייסו כחצי מיליון דולר מחסכונות והלוואת ועבדו על הפיתוח הטכנולוגי ובניית תוכנית עסקית במשך שנתיים. בשלב זה החליטו לגייס אנשי פיתוח ולהקים חברה בישראל[2].

בדצמבר 1982 ייסדו השלושה בתל אביב את חברת "אפרת טכנולוגיה עתידית"[3], חברת תדיראן השקיעה בחברה תמורת 10% מהמניות, והיא קיבלה מענקים מקרן בירד ולשכת המדען הראשי. בועז משעולי וקובי אלכסנדר מונו כמנכ"לים משותפים, כאשר אלכסנדר היה אחראי על הניהול הפיננסי והפיתוח העסקי של החברה, ומישעולי על המחקר והפיתוח הטכנולוגי. "אפרת" הייתה בין החברות הראשונות בישראל שחילקה מניות ואופציות לעובדים והנהיגה שעות עבודה גמישות[2].

בשנת 1986 הוקמה חברת "קומברס טכנולוג'י" (Comverse Technology, Inc) בארצות הברית, ו"אפרת" הפכה לחברת בת שלה. בסוף 1986 קומברס הפכה לחברה ציבורית כאשר מניותיה הונפקו בבורסת נאסד"ק האמריקאית והיא גייסה 7 מיליון דולר, כולל חצי מיליון מבנק ההשקעות שירסון (Shearson), בה עבד קובי אלכסנדר לפני שהקים את החברה[4]. היישום הראשון שפיתחה החברה היה מערכת תא קולי, שנמכרה בתחילה לארגונים כפתרון מזכירה אלקטרונית ארגוני בשם "טריילוג". ובשנת 1986 הצליחה למכור 25 מערכות בעיקר בארצות הברית[2]. בישראל הותקנה המערכת בין השאר בבורסת היהלומים הישראלית[5] ובמשרד הביטחון[6].

בשנת 1988 עזבו בועז משעולי ויחיעם ימיני את קומברס, קובי אלכסנדר רכש את החזקתם והפך לבעל השליטה היחיד בחברה[7][8]. באותה שנה השיקה את שירות "טֵלֵמֶסר" בישראל, קווי מידע קולי בהם מסופק מידע לפונים בתחומים שונים[9], דוגמת לוח מודעות קולי למכירת רכב[10].

מסטארט אפ לתאגיד בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים נכנסה לשוק האירופי ויפן באמצעות שישה מפיצים מקומיים בארצות שונות, ביניהם חברת נוקיה. פריצת הדרך של החברה הגיעה בשנת 1990, כאשר זכתה במכרז של הדואר הגרמני לאספקת 100,000 תאים קוליים למערכת הטלפון הסלולרי של החברה, תמורת 10 מיליון דולר. בשנת 1991 הכנסות החברה הגיעו ל-21 מיליון דולר והרווח השנתי היה 3 מיליון דולר, היא העסיקה 150 עובדים מתוכם 110 בישראל. בשנת 1992 רכשה את חברת סטארטל מארצות הברית וחתמה על הסכם הפצה ושיווק עם חברת AT&T.

בשנת 1997 רכשה החברה את "בוסטון טכנולוג'י" תמורת 850 מיליון דולר במניות קומברס. "בוסטון טכנולוג'י" הייתה המתחרה העיקרית של קומברס והייתה מובילה באספקת תאיים קוליים למערכות טלפון קווי, לעומת קומברס שהתמקדה בחברת טלפון סלולריים. ביחד שתי החברות שלטו על יותר מ-50% מהשוק העולמי[11]. בשנים 1999-2000 רכשה 5 חברות והרחיבה את קו המוצרים שלה. בין החברות שרכשה הייתה חברת הסטראט אפ הישראלית אקסלינק, שנרכשה בעסקת מניות בסכום של כ-530 מיליון דולר. אקסלינק הוקמה ב-1998 על ידי רוני צארום, ששימש כמנכ"ל החברה, ואילון תירוש, ששימש כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי. אקסלינק פיתחה WAP Gateway, מרכיב המאפשר המרה של פרוטוקולי האינטרנט בפרוטוקול ה-WAP. המוצר של אקסלינק הוא נתב, שהיה בין הראשונים שאיפשרו גישה לאינטרנט מרשת הטלפון הסלולרית. בסוף 1999 ביצעה אקסלינק גיוס שני בסכום של 4 מיליון דולר, לפי שווי של 17 מיליון דולר בלבד. העסקה הייתה אחת הגדולות בישראל בשיאה של בועת הדוט-קום[12].

בשנת 2001 מיקם הירחון ביזנסוויק את קומברס במקום השישי מתוך חמישים החברות בעלות הביצועים הטובים ביותר בתחום התקשורת בעולם, ומחזור המכירות השנתי של החברה הגיעו ל-1.2 מיליארד דולר. בשנת 2002 קומברס רכשה את חברת אודיגו הישראלית ושילבה את המוצר שלה במוצרי החברה[13]. באותן שנים הרחיבה את עסקיה לשוק האינטרנט הסלולרי[14].

משבר ופירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2006, הוגש כתב אישום נגד אלכסנדר ומנהלים אחרים בחברה, בגין עבירות מרובות של קשירת קשר לביצוע מעשי מרמה (כולל מרמה במניות, בתקשורת אלקטרונית ובמשלוח דואר) וכן עבירות אחרות, בשל בקדייטינג באופציות שהעניקה לו קומברס. כתוצאה מהסתבכות הזו קומברס לא הגישה דוחותיה בזמן לרשות ניירות הערך האמריקאית, וב-1 בפברואר 2007, הופסק מסחר מניית החברה בבורסת נאסד"ק ובו זמנית הוצאה מרשימת S&P 500 ונאסד"ק 100.

בסוף 2007, השלימה קומברס את איחוד הנהלת קומברס אינק הישראלית עם חברת האם האמריקאית קומברס טכנולוג'י, ואת העברת המטה הניהולי של קומברס לארצות הברית.

בשנת 2011, חזרה קומברס להיסחר ברשימה הראשית של נאסד"ק ובכך שמה סוף לפרשת הבקדייטינג.

בדצמבר 2014 העתיקה קומברס את משרדיה בישראל, אשר עד אז שכנו באזור התעשייה רמת החייל, לבניין חדש באזור התעשייה הצפוני של רעננה.

באפריל 2015 נמכרה חטיבת הבילינג של קומברס לאמדוקס תמורת 272 מיליון דולר[15]. ביולי 2015 הועברה במיקור חוץ פעילות הפיתוח של החברה לחברת טק מהינדרה ההודית[16].

בספטמבר 2015 שינתה החברה את שמה ל-Xura[17]. במאי 2016 נמכרה XURA לקרן השקעות בארצות הברית בשם סיריל קפיטל תמורת 643 מיליון דולר[18]. בדצמבר 2016 רכשה Xura את חטיבת Mitel Mobility של חברת Mitel Networks Corporation תמורת כ-400 מיליון דולר, ואת חברת Ranzure Networks כדי לבנות חברה המספקת טכנולוגיות לתמיכה ברשתות טלקום בשירותי 5G. החברה הממוזגת שינתה את שמה ל"מבניר" (Mavenir)[19].

מבנה בעלות וחברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "קומברס טכנולוג'י" (Comverse Technology, Inc) פעלה כחברת החזקות שתחתיה פעלו מספר חברות:

  • "קומברס נטוורק סיסטמס" - Comverse Network Systems (במקור חברת "אפרת טכנולוגיה עתידית"), הייתה ההחזקה העיקרית שפיתחה את הטכנולוגיה להקלטה דיגיטלית של קול, שנמכרה כמערכות תא קולי לחברות טלקום ברחבי העולם. בהמשך קוצר שם החברה ל"קומברס".
  • "ורינט מערכות" - הוקמה כחברת בת של "קומברס טכנולוג'י" בשנת 1998 כשפוצלה מ"קומברס נטוורק סיסטמס" בשם "קומברס מערכות מידע" (Comverse Infosys)[20]. החברה הונפקה בשנת 2002 בנאסד"ק בשם "ורינט מערכות". החברה השתמשה בטכנולוגיית הקלטה הדיגיטלית לפיתוח יישומים לצרכים עסקיים וביטחוניים. מערכות הקלטה המשמשות בעיקר למרכזי שירות ומערכות שמשמשות לגופי מודיעין וביטחון[21]. בשנת 2013, לאחר שנמכרו כמעט כל נכסי חברת האם "קומברס טכנולוג'י", ו"ורינט" נותרה ההחזקה היחידה שלה, מוזגו שתי החברות. בעלי המניות של "קומברס טכנולוג'י", קבלו מניות שוות ערך בוורינט. העסקה נעשתה כדי לחסוך בעלויות כפולות של מטה ודירקטוריון בשני חברות ציבוריות[22].
  • "אולטיקום" (Ulticom) - החברה נרכשה על ידי קומברס בשנת 1995 תמורת 20 מיליון דולר, ועסקה בפיתוח תוכנה המאפשרת לחברות טלקום להעניק למנוייהן שירותי ערך מוסף שונים, דוגמת שירות "עקוב אחרי" ושירותי טלפוניה משולמים מראש למפעילים סלולריים[23]. באפריל 2000 הונפקה בנאסד"ק וגייסה 55 מיליון דולר לפי שווי של 490 מיליון דולר[24]. כחצי שנה לאחר הנפקתה הראשונית בבורסת הנאסד"ק, בשיא בועת הדוט-קום, שווי השוק של החברה הגיעה ל-1.8 מיליארד דולר, הצליחה לגייס 212 מיליון דולר נוספים, מתוכם הגיעו 70 מיליון דולר לבעלי מניותיה בהצעת מכר[25]. בשנת 2010, נמכרה תמורת 90 מיליון דולר בלבד[26].
  • "סטארהום" (Starhome) הוקמה ב-1999 כחברת הזנק פנימית בקומברס המספקת טכנולוגיית נדידה סלולרית (Roaming) ופתרונות למפעילי סלולר עבור לקוחות העוברים ממפעיל למפעיל[27]. החברה התחילה למכור מערכות ב-2001, וב-2004 השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר[28]. בשנת 2012 נמכרה לקרן ההשקעות פורטיסימו קפיטל תמורת 80 מיליון דולר[29].
  • "קומסור" - קרן ההון סיכון של קומברס ואיל ההון ג'ורג' סורוס שהוקמה בשנת 1997 (שם החברה הוא שילוב של קומברס וסורוס)[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "עלייתה ונפילתה של ספינת הדגל הטכנולוגית הישראלית", עמ' 176–181

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירלי יום-טוב, חברת קומברס מתכננת לפטר עוד כמה מאות עובדים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
  2. ^ 1 2 3 גבי קסלר, האמריקאים מאמינים ש"אפרת" תהיה להיט, מעריב, 9 בספטמבר 1986
  3. ^ לפי הודעות בדבר רישום חברות, החברה נרשמה ביום 23 בדצמבר 1982
  4. ^ טל שחף, סניף אפרת בארה"ב גייס 7 מיליון דולר, מעריב, 11 בינואר 1987
  5. ^ דואר טלפוני בבורסת היהלומים, מעריב, 10 במאי 1988
  6. ^ טל שחף, זכו בפרויקט תקשורת ב־2.3 מיליון דולר, מעריב, 17 ביוני 1988
  7. ^ 1 2 קובי אלכסנדר - הפרידה מהשותפים פעלה לטובתו, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
  8. ^ מינויים, מעריב, 15 במרץ 1988
  9. ^ המחשב מדבר לשפופרת, מעריב, 23 בפברואר 1988
  10. ^ חדש, מעריב, 10 באוקטובר 1988
  11. ^ קומברס ובוסטון טכנולוג'י מתמזגות - יתרונות, חסרונות והזווית הישראלית, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
  12. ^ נסגרה עסקת אקסלינק-קומברס: אקסלינק תירכש תמורת 530 מיליון דולר במניות , באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
  13. ^ בועז לוי, קומברס רוכשת את אודיגו לפי שווי של 20 מיליון דולר, באתר הארץ, 21 במאי 2002
  14. ^ הדר חורש, קומברס משחקת בסלולרי, באתר הארץ, 3 ביולי 2001
  15. ^ אתר למנויים בלבד עמרי זרחוביץ', אמדוקס רוכשת את פעילות הבילינג של קומברס ב-272 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2015
  16. ^ שירות כלכליסט ואסף גלעד, הסכם קיבוצי היסטורי בקומברס: העובדים לא יפוטרו בשנה הראשונה למעבר לטק מהינדרה, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2015
  17. ^ מאיר אורבך, שמה החדש של קומברס: xura, באתר ynet, 9 בספטמבר 2015
  18. ^ סופי שולמן, קומברס: ספינת הדגל טבעה ואיש לא שם לב, באתר כלכליסט, 25 במאי 2016
  19. ^ Mavenir מקימה מרכז פיתוח במתחם קומברס, באתר TechTime‏, 24 ביולי 2017
  20. ^ קומברס: רבעון שיא בדרך לפיצול, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1998
  21. ^ ורינט הודיעה רשמית על ההנפקה השנייה; קומברס טכנולוג'י לא תמכור מניות, באתר גלובס, 19 במאי 2003
  22. ^ אתר למנויים בלבד אורן פרוינד, ורינט השלימה את ההשתלטות על החברה האם קומברס טכנולוג'י, באתר TheMarker‏, 6 בפברואר 2013
  23. ^ אולטיקום: היהלום החבוי של קומברס, באתר גלובס, 17 ביוני 1999
  24. ^ למרות הירידות: VYYO של דוידי גילה ואולטיקום של קומברס השלימו הנפקות ראשוניות, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2000
  25. ^ גתית פנקס, למרות הירידות בנאסד"ק מצליחה אולטיקום לגייס 212 מ' ד', מתוכם 70 מ' יזרמו לכיס בעלי מניותיה, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2000
  26. ^ רון שטיינבלט, ‏קומברס מתחילה לממש: מוכרת את אולטיקום תמורת 90 מיליון דול, באתר גלובס, 17 ביוני 2010
  27. ^ הדר חורש, סטאר-הום תספק לסלקום מערכת שירותים ללקוחות הנמצאים בחו"ל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2002
  28. ^ סטאר-הום, חברה בת של קומברס, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  29. ^ אמיר טייג, סטארהום משתחררת מהחיבוק החונק של החברה האם קומברס, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2012