אצו רצו גמדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצו רצו גמדים
כריכת הספר "אצו רצו גמדים" מאת מרים ילן שטקליס
כריכת הספר "אצו רצו גמדים" מאת מרים ילן שטקליס
מידע כללי
מאת מרים ילן-שטקליס עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים בינה גבירץ, תרצה טנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דביר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אצו רצו גמדים הוא ספר שירים לילדים שנכתב על ידי מרים ילן שטקליס ואויר על ידי בינה גבירץ. הספר הראשון יצא לאור בהוצאת דביר בשנת 1939.[1]

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל 22 שירים המיועדים לילדים:

  • אצו רצו גמדים
  • שיר ערש לבובתי
  • עגו חגו ברוזים
  • יש לי קן מגבעולים
  • החלבון לבן לבן
  • הדג הקטן
  • הגשם
  • הסבון בכה מאוד
  • עייפה בובה זהבה
  • אלישבע מסכנה
  • אל
  • אין אני רוצה לישון
  • האבק
  • שמש
  • שמש במרום
  • השעון עייף
  • הדוד של בובתי
  • רוח רוח

אופי השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטקליס היטיבה להכיר את העולם הפנימי של ילדים בגיל הרך על רגשותיהם, מחשבותיהם, והתחושות העולות בהם במצבים שונים, והביעה זאת בשיריה עם הזדהות רבה. שירי הקובץ מיועדים לילדים צעירים, והרקע שלהם הוא בדרך כלל הסביבה הקרובה והמוכרת לילד (בית, משפחה, צעצועים). הבחירה שלה לכתוב את רוב שירי הקובץ מנקודת מבטו של הילד הופכת אותה לדוברת שלו, דוברת המיטיבה לתאר את תחושת הבדידות של הילדים, את הכעסים והפחדים המקננים בהם, את הצורך שלהם באהבה, ומקרבת את שיריה הן אל הקורא הצעיר והן אל המבוגר. לא רק נקודת המבט גורמת את הזדהות הילד עם הכתוב, גם המילים הפשוטות שבהן היא בוחרת, המתאימות לרמתו של הילד ומובנות לו.

בקובץ ישנם מספר שירים שבהם שיבצה מרים ילן שטקליס הברות חסרות משמעות כמו "טרל רל רידדים" ו"דדי דדי רידדה" ועוד ב"אצו רצו גמדים", ו"שורום זורום זורום רים", ב"הסבון בכה מאוד". לדברי חוקרת ספרות הילדים יעל דר, גם הברות אלו, שיש בהן מעבר משפת התינוקות, היו קרובות לילדים ואהובות עליהם, ולעיתים המוזיקה של השפה חשובה לפעוטות יותר מאשר משמעות המילים.[2] נוסף על כך, ברוב השירים הגיבור הוא צעיר וקטן ורמת ההזדהות של הילד עם הגיבור גדולה מאוד.

בשירי הקובץ קיימים מאפיינים נוספים של ילדי הגיל הרך. ביניהם בולטת ההאנשה של הסובב אותם. נמצא בהם האנשה של צעצועים ("עייפה בובה זהבה", "הדב חולה"), האנשת חפצים ("הסבון בכה מאוד", "השעון עייף"), והאנשת בעלי חיים ("הדג הקטן"). גם תופעות טבע כמו שמש, גשם ורוח ("שמש, שמש במרום", "הגשם", "רוח, רוח") זוכים ליחס זה.

מאפיין נוסף המתאים לגיל הילד הוא עירוב דמיון במציאות. בשירי הקובץ שטקליס נוקטת בעצמה בעירוב זה וכך נותנת לדמיון לגיטימציה בעיני ילדים והורים. היא מזמינה את הילדים והוריהם להיכנס לתוכו ואף מעודדת את הילדים לפתח אותו, לא רק בסביבה הקרובה להם אלא גם ברחבי ממלכת הדמיון ("אצו רצו גמדים", "יש לי אי") הילדים בגיל הרך אוהבים את משחק התפקידים שבו הם מעמידים פנים שהם הוריהם המבוגרים, ואף תכונה זו מופיעה בשירי הספר. למשל ב"שיר ערש לאלישבע" שבו הילדה מביטה בשעון ויודעת כי הגיע הזמן להרדים את בתה הבובה. גם בשיר "האבק" שבו פונה הילד אל האבק בקול של מבוגר הגוער בו "בקולי אינך שומע? נימוסים אינך יודע?" ועוד. בנוסף לכך נכללים בקובץ שירי משחק ("עגו חגו ברווזים", "יש לי קן מגבעולים") שמעודדים מגע גופני עם ההורה, מגע שחשוב מאוד לילד.

מבנה השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שירי הקובץ מופיעות שורות קצרות שבדרך כלל מסתיימות בחרוז צמוד (אאבב). הן מעניקות לשיר קצביות ומקלות על הילד לקלוט ולזכור אותן. כמו כן יש בשירים חזרה על מילים, על משפטים ועל מקצבים. המבנה החזרתי בשירים מגדיל את תחושת הביטחון ומעניק לילד היכרות ושליטה בספר ובמתרחש.[3]

חשיבות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקובץ היה פורץ דרך בתקופת פרסומו והיווה אבן דרך בתקשורת בין הורים לילדים. ילדים בגיל הרך מתקשים לזהות את תחושותיהם ורגשותיהם, וודאי שמתקשים להביעם. הספר חושף את הילדים לשירים שהיטיבו לתאר את עולמם הפנימי והבהירו להם ולהוריהם את אשר הם חשים. גם הידיעה שיש מי שמבינה את רגשותיהם ומיטיבה לתאר זאת בשמם הגבירה את ביטחונם בתחושותיהם ואת הבנתם שגם הם יכולים לזהות רגשות, להביע אותם, ולדבר על כך עם הוריהם.

בתקופה בה נכתב הספר, הורים עדיין לא היו מודעים אל עולמו הפנימי העשיר של הילד ואל צרכיו. אופי הספר גרם למבוגרים להבין את חשיבות ההקשבה לילד והשיח עמו, והעמיק את חווית הקריאה.[4]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר והסופר אברהם שלונסקי דגל בכתיבת שירי ילדים ללא התיילדות ותוך חשיפת עושר לשוני. בכתבתו "שירת ילדים או שירה ילדותית",[5] שפורסמה לראשונה בשנת 1943, הוא התנגד נחרצות לשילוב הברות חסרות משמעות בשירה לילדים, ושילוב שורות ה"טרה-לה-לה" שאותן כינה בחריפות "גינוני אינפוף ולמלום" ואף "גמגום דפקטיבי". שלונסקי לא ציין את שמה של מרים ילן כיוצרת שירים אלו, אך היה ברור שהוא מרמז לשיריה ולשורות כמו "אצו-רצו גמדים- / טרל-רל-רדדים". שטקליס נפגעה מדברים אלו אך לא הגיבה עליהם. רבים אינם מסכימים עם דברי שלונסקי, וביניהם מבקרת הספרות זהר שביט[6] שממליצה על יצירתה של ילן שטקליס, וכן יעל דר,[7] ועלית קארפ[8] שציינו לטובה את שיריה וביניהם את "אצו רצו גמדים".

האהבה הגדולה ורבת השנים של הילדים לשירי מרים ילן שטקליס, בחירתם החוזרת של ההורים בספריה, והמהדורות הרבות שהוצאו לספריה מוכיחות כי הספרים, ובתוכם קובץ שיריה "אצו רצו גמדים", הם חלק מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.

הלחנה ותיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים המופיעים בספר הולחנו על ידי יוצרים רבים. רוב שירי הקובץ הולחנו וזכו לביצועים שונים, והשיר "אצו רצו גמדים" אף זכה לשלושה לחנים שונים. עם המלחינים של שירי הקובץ נמנים צביקה פיק, בני נגרי, שמעון כהן ועוד. קשר מיוחד נרקם בין מרים ילן לבין המלחין והזמר שמוליק קראוס, ומקשר זה נולדו פזמונים רבים שבוצעו על ידי שלישית גשר הירקון, וכן על ידי הצמד ג'וזי כץ ושמוליק קראוס.[9]

בעקבות הספר הועלו מופעים והצגות ילדים, על פי השירים המולחנים של מרים ילן שטקליס.

איורים בספר וציור הכריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "אצו רצו גמדים" אויר על ידי בינה גבירץ, ובמהלך כתיבתו הזמינה מרים ילן את המאיירת להתגורר בביתה איתה ועם בעלה משה שטקליס. בתקופת המגורים המשותפים התאהבו בינה גבירץ ומשה שטקליס ועזבו את הבית יחד. הזוג מרים ומשה שטקליס התגרש ב-1939, ומאז חייתה ילן-שטקליס לבדה.

ציור כריכת הספר נעשה על ידי תרצה טנאי.[10] השרות הבולאי של ישראל השתמש בציור הכריכה של "אצו רצו גמדים" לאחד מן הבולים בסדרת בולי ספרי ילדים אשר השירות הנפיק בשנת 1995.[11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אצו רצו גמדים : שירים לפעוטות / מרים שטקליס; הציורים - בינה גבירץ | ילן-שטקליס, מרים, 1900-1984 (גבירץ-שטקליס, בינה, 1913-2008 ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  2. ^ יעל דר, הזדקקויות בין דוריות בספרות הילדים המודרנית המקרה הישראלי, באתר עולם קטן כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער, ‏2007
  3. ^ סיגלית אבירם בריל, על הקשר בין ספרות ילדים והתפתחות בגיל הרך, באתר המכללה האקדמית בית ברל, ‏2016
  4. ^ נורית רוזנגרטן, מרים ילן שטקליס, באתר כלים שלובים
  5. ^ רינת פרימו, לאף אחד לא אכפת מספרות ילדים, באתר ynet, 21 באוגוסט 2008
  6. ^ רון נשיאל, זוהר שביט פינת הספרים, באתר יפעת מידע תיקשורתי רשת ב', ‏10.4.2012
  7. ^ יעל דר, מדריך מפה לספרות ילדים, מפה, 2005
  8. ^ ירין כץ, השאלון עם מבקרת הספרות עלית קארפ, באתר קורא בספרים, ‏10.1.2017
  9. ^ אצו רצו גמדים - ג'וזי כץ ושמוליק קראוס, נבדק ב-2022-06-11
  10. ^ חבר ספרנים, תרצה טנאי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  11. ^ מרים ילן שטקליס / חפצי לייבוביץ | קריאה להצלחה, באתר kria-binyamin.com