אצטדיון גבעת רם

אצטדיון גבעת רם
אצטדיון האוניברסיטה בשנת 2009, עם היציע המערבי לפני שנהרס ב-2017
אצטדיון האוניברסיטה בשנת 2009, עם היציע המערבי לפני שנהרס ב-2017
כתובת שדרת המוזאונים[1]
מיקום Emblem of Jerusalem.svg גבעת רם, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°11′55″N 26°31′46″E / 31.19861°N 26.52944°E / 31.19861; 26.52944
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־64 שנים)
שופץ 1997, 2004, 2016, 2021
בעלים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל עיריית ירושלים
אדריכל יוסף קלארווין
קבוצות בעבר: אסא ירושלים, מכבי ירושלים, הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים
מושבים 16,000 (1958)
4,000 (2016-1998)
3,600 (2022)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אצטדיון גבעת רם בעת המכביה בשנת 2022
אצטדיון גבעת רם בעת המכביה בשנת 2022

אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג" ולפי רשם החברות "האצטדיון הלאומי ירושלים".) הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון ממוקם במתחם הספורט של האוניברסיטה העברית, בסמוך לכנסת ולקריית הממשלה. באצטדיון היו במקור מעל 16,000 מקומות ישיבה בשני יציעים אליפטיים, המזרחי והמערבי. היציעים נבנו על סוללת עפר ובטון בגובה של כ-8 מטר, שעליה הותקנו ספסלים מאזבסט. האצטדיון הוקם לפי תכנון כללי של האדריכל יוסף קלארווין ותכנונה המפורט של מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) שגם הקימה אותו. באצטדיון נסלל מסלול אתלטיקה, משטח דשא לאתלטיקה וכדורגל, ובמה מצידו המערבי[2].

לקראת מופע פעמוני היובל ב-1998, הותקנו כ-4,000 מושבים מפלסטיק ביציע המערבי, הספסלים מאזבסט הוצאו וחלק מהסוללה שהקיפה את האצטדיון יושרה.

בשנים 20162017 עבר האצטדיון שיפוץ בעלות משוערת של כ-50 מיליון ש"ח לקראת תחרויות האתלטיקה במכביה העשרים בקיץ 2017. במסגרת השיפוץ נהרס היציע המזרחי הישן לטובת מסלול חימום לתחרויות בעוד היציע המערבי נהרס והוחלף ביציע מודולרי זמני לתחרויות המכביה. סמוך ליציע הוקם גם "מגדל תוצאות" עם מערכות המדידה לתוצאות תחרויות האתלטיקה. כמו כן הוקמו גם עמודי זרקורים חדשים בפינות המגרש. מאז מתפקד המתחם כמתקן לאימוני אתלטיקה בו מסלולי ריצה אולימפיים ומשטח דשא, אך לא כלל יציע קבוע לאירועים המוניים[3].

ביוני 2022 הושלם בצידו המערבי של אצטדיון יציע קבע חדש מקורה חלקית המכיל כ-3,600 מקומות ישיבה ומשלב בתוכו את מגדל התוצאות, לצד הצבת מסך תוצאות גדול בדרום המגרש ושדרוגים נוספים בעלות ביצוע של כ-55 מיליון שקלים[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם על הקמת האצטדיון במימון משותף של הממשלה והאוניברסיטה העברית נחתם במרץ 1957. המדינה הקצתה לטובת האצטדיון שטח של 100 דונם בחכירה ל-99 שנים, והוא נועד לשמש כמתקן לאומי למצעדים ואירועים לאומיים לצד מרכז ספורט לסטודנטים[5]. מיקום האצטדיון בעמק בין קמפוס האוניברסיטה לקריית הממשלה כך שהמדרונות הטבעיים מסביב יכלו להכיל צופים נוספים בעת הצורך, מעבר ליציעים שנבנו, כך שעד 60,000 איש יכלו לצפות באירועים במקום[6][7]. האצטדיון הוקם במהירות ונחנך ביום העצמאות, 24 באפריל 1958, עת שנערך מצעד צה"ל השנתי שכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק, ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד[8]. באצטדיון היו כ-15,000 צופים וכ-10,000 צופים נוספים ישבו על המדרונות סביבו[9]. אירוע הספורט הראשון נערך באצטדיון היה ב-4 ביוני 1958, יום ספורט של הסטודנטים באוניברסיטה (באותה תקופה הייתה התעמלות מקצוע חובה לסטודנטים)[10].

בשנות ה-70 וה-80 נעשה שימוש מועט באצטדיון, והוא נשקל כאתר חלופי להקמת אצטדיון כדורגל חדש לקבוצות העיר, במקום אצטדיון ימק"א ומגרש קטמון[11][12].

בעבר שיחקו באצטדיון קבוצות הכדורגל אס"א ירושלים ומכבי ירושלים. בעונת 2009/10 אירח האצטדיון את משחקי הכדורגל הביתיים של הפועל קטמון ירושלים בליגה ג'. וכן שימש כמגרש האימונים של הפועל קטמון ירושלים ואף אירח את משחקיה הביתיים של בית"ר נורדיה ירושלים.

אירועים משמעותיים בתולדות האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפרה חזה מופיעה בפעמוני היובל בגבעת רם, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון בעת בנייתו ב-1957
האצטדיון לקראת סיום הבנייה במרץ 1958
מצעד העשור יום העצמאות, 24 באפריל 1958

לחצו כדי להקטין חזרה
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רםהאקדמיה ללשון העבריתהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושליםבית בלגיההכנסתמנזר המצלבהעמק המצלבההספרייה הלאומיתגן הוורדים על שם ווהלהיכל הספרדגם ירושלים בסוף ימי בית שנימוזיאון ארצות המקראמשרד האוצרמשרד הפניםמשרד ראש הממשלהבנק ישראלהתיכון ליד האוניברסיטההג׳וינטמוזיאון המדע בירושליםהגן הבוטנימכון קזאלי לכימיה יישומיתמכון רקח לפיזיקההמרכז לחקר הרציונליותהמכון למדעי כדור הארץקריית הממשלההאוניברסיטה העברית בירושליםמוזיאון ישראלWikiAir IL-13-06 020 - Givat Ram.JPG
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוד על האצטדיון באתר עיריית ירושלים
  2. ^ יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
    האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958
  3. ^ לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017
  4. ^ רפי גמיש, עם תקן בינלאומי: נחנך אצטדיון האתלטיקה המשודרג בגבעת רם, באתר כל העיר, 23 ביוני 2022
  5. ^ אצטדיון גדול בבירה, הבוקר, 17 במרץ 1957
  6. ^ איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הבוקר, 10 במרץ 1958
  7. ^ איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958
  8. ^ ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958
  9. ^ ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958
  10. ^ איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958
  11. ^ מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979
  12. ^ האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  13. ^ מסדר צבאי באיצטדיון האוניברסיטה בירושלים - במקום מסדר המחתרות, דבר, 26 באפריל 1978
  14. ^ אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
  15. ^ רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  16. ^ יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  17. ^ נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006
  18. ^ אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
  19. ^ עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017