אצטדיון ויה דל מארה
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות | |
![]() | |
כינוי | ויה דל מארה |
---|---|
על שם |
Ettore Giardiniero ![]() |
כתובת |
Viale Stadio snc, I-73024 Lecce ![]() |
מיקום |
![]() |
קואורדינטות | 40°21′55″N 18°12′32″E / 40.365278°N 18.208889°E |
אבן יסוד | 1966 |
תקופת הפעילות | 11 בספטמבר 1966 – הווה (58 שנים) |
שופץ | 1976, 1985, 2019 |
בעלים | עיריית לצ'ה |
משטח | דשא |
אדריכל | Costantino Rozzi |
קבוצות |
לצ'ה (1966–) איי.אס.די. גאליפולי (2009–2010) |
מושבים | 31,533 |
ממדי משטח | 105x68 מטר |
![]() ![]() |
סטאדיו אטורה ג'ארדיניירו ויה דל מארה (באיטלקית: Stadio Ettore Giardiniero-Via del mare; נקרא גם: ויה דל מארה) הוא אצטדיון, הממוקם בלצ'ה שבאיטליה. האצטדיון הוא האצטדיון הביתי של קבוצת הכדורגל של לצ'ה מהסרייה ב'.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האצטדיון נפתח ב-1966. שמו נלקח מהרחוב עליו הוא בנוי – דרך המובילה לים הקרוב לעיר לצ'ה. האצטדיון נבנה ותוכנן על ידי קוסטנטינו רוצי, ומשחק הבכורה באצטדיון התקיים ב-11 בספטמבר 1966 במשחק בין הקבוצה המקומית, לצ'ה לבין ספרטק מוסקבה. האצטדיון החליף את האצטדיון הישן סטאדיו קרלו פרנצו (שנקרא על שם חייל צעיר מהעיר לצ'ה שנהרג בקרבות מלחמת העולם הראשונה). המשחק הראשון במסגרת מקומית התקיים באותה השנה ב-2 באוקטובר בין לצ'ה לקבוצה מקומית אחרת, טראנטו, בו ניצחה לצ'ה 0–1. ב-1967 שיחקה לצ'ה באצטדיון משחק ידידות נגד הקבוצה המפורסמת של פלה, סנטוס. במקור היה באצטדיון 16,000 מקומות, וב-1976 הורחבה תכולת האצטדיון ל-20,500 מקומות. עם העפלתה ההיסטורית של הקבוצה המקומית לצ'ה לסרייה א' ב-1985, האצטדיון נבנה כמעט מחדש באות השנה, ותכולתו הוגדלה ל-55,000 מקומות, מה שהפך אותו לאצטדיון בעל התכולה השישית בגודלה באיטליה עד למונדיאל 1990 בו נבנו והורחבו אצטדיונים אחרים שעקפו אותו במספר זה. גם היציע הצפוני שנקרא ה"קורבה נורד" (Curva Nord), בו מאכלסים את היציע ה"Ultrà Lecce" וגם היציע הדרומי שנקרא ה"קורבה סוד" (Curva Sud) בו מאכלסים את היציע ה"Gioventù", נבנו מחדש לחלוטין במהלך שיפוץ זה. יציע ה"טריבונה" ויציע ה"דיסטינטי" שודרגו גם הם, ועל מנת להבטיח עמידה בתקן המחמיר בליגה העליונה הורדה התכולה ל-40,670 מקומות. הכיסאות נצבעו בצבעים אדום וצהוב (צבעי הקבוצה לצ'ה המקומית), ונכתב על הכיסאות ב"טריבונה איסט "U.S. Lecce".
לאחר השיפוץ היה ויה דה מארה האצטדיון היחיד ביחד עם אצטדיון פריולי באודינה שמוכן לארח משחקים במונדיאל 1990, אולם התקציב לאירוח המשחקים ושיכון הנבחרות הלך לאצטדיון אחר מהאזור – אצטדיון סאן ניקולה שבבארי, מה שגרם להתנגדות מקומית ולביקורת זועמת מצד חלקים מהתקשורת על ההחלטה השנויה במחלוקת.
בעונת 2007/2008 בסרייה ב' החליט המועדון ביחד עם עיריית לצ'ה המקומית, לקרוא לחדר העיתונאים באצטדיון על שם סרג'ו ואנטאג'אטו, עיתונאי מקומי, שנפטר בנסיבות טראגיות במהלך אוגוסט 2007. המחווה הוצגה לבנו, מרטינו, במהלך העונה, בנוכחות מספר עיתונאים והנהלת האצטדיון, הקבוצה ונציגים מהעירייה.
ב-1 בנובמבר 2007, במהלך סדרת אימונים רגילה באצטדיון, נהרג אפסנאי הציוד של לצ'ה, אנטוניו דה ג'יורג'י, ממכת ברק שהכתה באצטדיון עצמו.
בעונת 2009/2010 אירחה איי.אס.די. גליפולי את משחקיה בסרייה ב', מאחר שאצטדיונה לא אושר לאירוח בליגה שזה מכבר עלתה אליה.
ב-22 באוגוסט 2010, אירח האצטדיון את משחק הידידות בין לצ'ה לבין הקבוצה הספרדית ולנסיה, שהסתיים בניצחון הספרדים 0–3 על הקבוצה המקומית.
ב-12 באוגוסט 2017, אירח האצטדיון את משחק הידידות בין אינטר מילאנו לבין ריאל בטיס הספרדית, שהסתיים בניצחונה של אינטר 0–1. ב-4 באוגוסט 2018 אירח האצטדיון את משחקה של אינטר בגביע האלופות הבין-לאומי נגד קבוצת אולימפיק ליון הצרפתית שהסתיים בניצחון אינטר 0–1.
לאחר שיפוץ בקיץ 2019, בעקבות עלייתה של לצ'ה לסרייה א' שוב, מספר המושבים המאושרים הוא 31,533 מקומות (מתוך 40,670 שקיימים באצטדיון בפועל). השיפוץ כלל: שיחזור מושבים בשני היציעים המרכזיים וביציע המזרחי, פיתוח מחדש של מסלול האתלטיקה באצטדיון (שלפני כן כוסה ונהרס), בניית שערים חדשים מהיציע לדשא, בניית מחיצות שקופות בין היציעים, התאמת יציע אחד לנכים, שיפור מערכת התאורה, שיפוץ כולל של הספסלים, ושיפוץ של תאי השירותים והמתקנים הסניטריים באצטדיון. השיפוץ שעלה כ-4 מיליון יורו, כולו נעשה על ידי קבוצת הכדורגל של לצ'ה (ולא על ידי העירייה).
בעתיד, צפוי להיעשות שיפוץ נוסף באצטדיון על ידי הוועד האולימפי האיטלקי על מנת להתאים את האצטדיון לאירוע "משחקי המזרח התיכון 2026" שיתקיים באזור טאראנטו הקרוב ללצ'ה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]