אצטדיון פאנאתינאיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצטדיון פאנאתינאיקו
Kallimarmaron stadium.JPG
מיקום אתונה שביוון
קואורדינטות 37°58′06″N 23°44′28″E / 37.968333333333°N 23.741111111111°E / 37.968333333333; 23.741111111111 קואורדינטות: 37°58′06″N 23°44′28″E / 37.968333333333°N 23.741111111111°E / 37.968333333333; 23.741111111111 
נפתח 329 לפנה"ס
שופץ 1895
הורחב 140
בעלים יוון
אדריכל אנאסטאסיוס מטאקסס
ארנסט זילר
מושבים 80,000
(למפת אתונה רגילה)
Athens geolocation map.png
 
אצטדיון פאנאתינאיקו
אצטדיון פאנאתינאיקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אצטדיון פאנאתינאיקו (יוונית: Παναθηναϊκό στάδιο) המכונה גם הקאלימארמארון (יוונית: Καλλιμάρμαρο, "יפה השיש") באתונה שביוון, הוא האצטדיון המרכזי היחיד בעולם שנבנה כולו בשיש לבן. השיש הובא מהר פנטליקון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות קשתים במהלך אולימפיאדת אתונה 2004, באצטדיון.

האצטדיון שימש ביוון העתיקה כאתר המשחקים הפאן-אתנאיים, שנערכו לכבוד האלה אתנה. בתקופה הקלאסית של יוון היה האצטדיון בנוי עץ. בשנת 329 לפנה"ס הקים ליקורגוס את אצטדיון השיש, והוא הורחב על ידי הרודס אטיקוס בשנת 140 לספירה, על מנת שיוכל להכיל 50,000 צופים.

שרידי האצטדיון העתיק נחשפו בשנת 1870 והאצטדיון שוקם מחדש בשנת 1895 על מנת לשמש את המשחקים האולימפיים הראשונים בעת המודרנית בשנת 1896. שיקום האצטדיון נערך במימונו של ג'ורג' אברוף (ועל כן פיסלו מוצב בכניסה לאצטדיון), על פי תוכניות של האדריכלים אנאסטאסיוס מטאקסס וארנסט זילר, ויש בו מושבים ל-80,000 צופים. האצטדיון נבנה על פי מידותיו העתיקות, ולא בהתאם לסטנדרטים מודרניים שטרם נוסחו בעת שיקומו.

האצטדיון ממוקם בין הגבעות של ארדטוס ואגרה.

כיום משמש האצטדיון לטקסים רשמיים ולחגיגות הנערכות לאחר ניצחונות של קבוצות יווניות. בשנת 1997 שימש האצטדיון לטקס הפתיחה של אליפות האתלטיקה העולמית.

במהלך אולימפיאדת אתונה שנערכה בשנת 2004 שימש האצטדיון את תחרויות הירי בחץ וקשת, וכן שימש כנקודת הסיום של ריצות המרתון לגברים ולנשים.

בשנת 2011 נערך באצטדיון טקס פתיחת "הספיישל אולימפיקס", הטורניר האולימפי לבעלי מוגבלויות שכליות שהתקיים באתונה.

תמונה פנורמית של האצטדיון
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של האצטדיון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]