לדלג לתוכן

אצטדיון רולאן גארוס

אצטדיון רולאן גארוס
מידע כללי
סוג אצטדיון טניס, אולם ספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם רולאן גארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הרובע השישה-עשר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע השישה-עשר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים עיריית פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1928
תאריך פתיחה רשמי 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°50′47″N 2°14′58″E / 48.846282°N 2.249374°E / 48.846282; 2.249374
www.rolandgarros.com
(למפת פריז רגילה)
 
אצטדיון רולאן גארוס
אצטדיון רולאן גארוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מגרש פיליפ שאטרייה, המגרש המרכזי בקומפלקס
מפת קומפלקס המגרשים

אצטדיון רולאן גארוסצרפתית: Stade Roland-Garros) הוא קומפלקס אצטדיוני טניס בפריז, צרפת. האצטדיון מארח מדי שנה את טורניר הגראנד סלאם אליפות צרפת הפתוחה, שנקראת בציבור בדרך כלל על שם האצטדיון. הוא קרוי על שם רולאן גארוס, טייס קרב צרפתי ממלחמת העולם הראשונה.

הקומפלקס נבנה ב-1928 במטרה לארח את גמר גביע דייוויס 1928 והוא כולל כיום 20 מגרשים בעלי משטח חימר.

המגרשים בנויים בכמה שכבות. השכבה התחתונה ביותר עשויה בטון ועליה כ-90 ס"מ של חול. מעליו מונחים כ-15 ס"מ של סלע געשי ומעליה כ-7.6 ס"מ של אבן גיר שעליה יוצרים את משטח החימר בשביל המשחקים. את החימר מכינים על ידי ריסוק של לבנים אדומות בעזרת מכבש עפר על המגרש עצמו. לאחר מכן שופכים מים על אבקת הלבנים וחוזרים על הפעולה עד ליצירת שכבה דחוסה בעובי של כמה מילימטרים שמכסה את כל המגרש. המטרה היא ליצור שכבה שתהיה עמוקה מספיק כך שיוותרו עליה סימני עקבות של נעלי השחקנים ופגיעת כדורים, אך לא עמוקה מדי, ברמה שעשויה לגרום להחלקת השחקנים. לפני ובמהלך משחקים, מעבירים שרשאות מתכת על גבי המשטח כדי להחליקו[1].

שלושת המגרשים הראשיים הם:

מגרש פיליפ שאטרייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגרש נבנה ב-1928 ומאז משמש כמגרש הגדול והמרכזי. הוא בעל תפוסה של 14,840 מקומות לצופים, מלבד מקומות ששמורים לעיתונות ולתקשורת. עד 2001 נקרא המגרש המרכזי, ואז קיבל את שמו החדש על שם נשיא התאחדות הטניס הצרפתית[2]. ארבעת היציעים מכונים ארבעת המוסקטרים והם קרויים על שמות ארבעה טניסאים צרפתים שזה היה כינויים: ז'אן בורוטרה, רנה לקוסט, אנרי קושה וז'אק בריניון, שבעיקר בזכותם החזיקה צרפת בגביע דייוויס מ-1927 עד 1933. מונומנט לזכר רצף הניצחונות הזה ניצב בין מגרש שאטרייה למגרש מס' 1[3]. מ-2018 המגרש עבר בינוי מקיף שהושלם ב-2020 וכולל כעת גם גג נפתח שניתן לסגור בעת גשמים.

מגרש סוזן לנגלן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגרש נבנה ב-1994 ובו כ-10,000 מקומות ישיבה[4]. בתחילה הוא נקרא מגרש A וב-1996 נקרא על שם סוזן לנגלן, טניסאית צרפתייה שהייתה מגדולות הטניסאיות בעולם. במגרש קיימת מערכת תת-קרקעית ייחודית לשמירה על לחות המשטח. האצטדיון מיועד לקבל עד סוף 2023 קירוי עם גג נפתח ומיועד לארח באולימפיאדת פריז 2024 את תחרויות האיגרוף.

מגרש סימון מתייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגרש נבנה ב-2019 ומכיל 5,000 מקומות. למגרש 4 חזיתות זכוכית כפולות הפועלות כחממות ובהן צמחים מארבע יבשות. המגרש ממוקם במתחם הגן הבוטני הסמוך לרולאן גארוס.

המגרש נבנה ב-1980 ובו 3,800 מקומות ישיבה שהיו מסודרים ביציע עגול סביב המגרש[5], בניגוד ליציעים המקובלים בצורת מלבן. הוא נהרס בשנת 2019, לאחר שהושלמה בנייתו של המגרש החדש, מגרש סימון מתייה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]